גמלאון | ביטאון גמלאי התעשייה האווירית

131 גיליון

“השקעתי כמחצית מחיי העבודה הארוכים שלי בתעשייה האווירית. הידע והניסיון שרכשתי סייעו בידי למלא תפקידים בכירים במקומות עבודה אחרים. מכל התארים שהוענקו לי במהלך חיי אני גאה במיוחד להיות ‘בוגר’ התעשייה האווירית שנתפסת על ידי כ׳האוניברסיטה של החיים׳. מה היה הכי קשה לך בתפקיד? “אחד האירועים הקשים שבהם טיפלתי בתקופת עבודתי בתעשייה האווירית, עובדים 4,500- היה פיטוריהם של כ במשך כארבעה חודשים, עקב סגירת פרויקט ׳הלביא׳. במחצית השנייה של שנות השבעים של המאה הקודמת, הושק פרויקט דגל בדמות פיתוח וייצור מטוס קרב מתקדם לחיל האוויר – הלביא – משוכלל בהרבה ממטוס ׳הכפיר׳, שמאות ממנו יוצרו בתעשייה האווירית וסופקו לחיל האוויר. רבות נכתב על פרויקט הלביא. אינני הסמכות להתייחס לאספקטים הטכנולוגיים של הפרויקט אך הייתי אחראי על מתן המענים לכל צורכי כוח האדם שלו”. “העבודה על הפרויקט בתעשייה האווירית התנהלה בקדחתנות רבה. שאיפת מנהליה הייתה לקדם את הפרויקט 1986 לנקודת אל חזור, ואכן בשלהי הושלם פיתוחם וייצורם של שני אבות טיפוס. ההתרגשות לקראת הטסתו של אב הטיפוס הראשון הייתה רבה. טיסות הניסוי במטוס חדש מתחילות עם הרצתו מספר פעמים על המסלול, לבדיקת כל מערכותיו. ביום המתוכנן להמראתו, עמדו ליד מסלול ההמראה ראשי התעשייה האווירית ומשה ארנס. נוכחתי במעמד זה. הרגע המרגש והמצמרר היה כאשר טייס הניסוי הראשי, מנחם שמול, הריץ את המטוס על המסלול והמריא וקרא בקשר

׳הלביא באוויר׳ קשה לתאר את הגאווה שאחזה בכולנו”. הגיעה 1987 “בשלב מסוים במהלך מערכת הביטחון, ושר הביטחון רבין בראשה, למסקנה שהפרויקט גדול על מדינת ישראל. הממשלה התכנסה לדון בהמלצת שר הביטחון לבטל את הפרויקט, אחרי שהושקעו בו כמיליארד וחצי דולר. על חודו של קול אישרה הממשלה בסוף את ביטול הפרויקט. קשה 1987 אוגוסט לתאר את הלך הרוח בתעשייה האווירית משהתפרסמה ההחלטה. הזעם של העובדים היה עצום; הם הפגינו, חסמו כבישים והבעירו צמיגים. המהומות הללו נמשכו מספר ימים עד אשר הסערה שככה וניתן היה לגשת למלאכת ארגונה מחדש של התעשייה האווירית”. “בפרויקט הועסקו אלפי עובדים באופן חלקי או מלא. תשומות כוח אדם בפרויקט משרות שלמות. 4,500־ היו שוות ערך לכ עליי הוטלה המשימה לצמצם את מצבת כוח האדם בהתאם. בפרויקט הלביא עבדו מיטב העובדים והיה זה אווילי להתמקד בפיטוריהם מבלי לנייד חלק מהם לפרויקטים אחרים, ובמקומם לסיים את עבודתם של עובדים בינוניים וגרועים שמועסקים בהם. ועד העובדים התנגד בכל תוקף למהלך של פיטורים חד-צדדיים, אך לא התנגד לפרישתם של עובדים ב׳הסכמה הדדית׳ ואף סייע בשכנוע עובדים להיענות לפניית ההנהלה לסיים עבודה בחברה וליהנות מתנאי הפרישה הטובים שהוצעו להם”. “שנתי נדדה בלילות עקב החשש שלא נעמוד במשימה כה כבדה ובמגבלת התקציב. המשימה הייתה קשה אך היא בוצעה בשלמותה, כולל עמידה ביעד התקציב ועמידה בלוח הזמנים לסיומה,

והחשוב מכול – שמירה על כבודם של כל מי שסיימו את עבודתם בחברה. המשבר שעברה התעשייה האווירית לאחר סגירת פרויקט הדגל, חייב להפעיל עוד כמה סבבים של צמצום מצבת העובדים, אך אלה בוצעו על ידי מחליפי אחרי שסיימתי את עבודתי בתעשייה האווירית. רק בחלוף השנים ניתן היה להיווכח שלולא פיתוח הלביא מחד ולולא סגירת הפרויקט במועד מאוחר יותר מאידך, לא היינו הופכים למעצמת היי-טק שהתעשייה האווירית הינה אחד הגופים המובילים את תעשיית ההיי-טק בישראל”. כתבת את הספר ״מי זה מיסטר צריך״? “את סיפור חיי והתובנות שלי מכל אחד מהתפקידים שמילאתי סיכמתי בספר בשם ׳מי זה מיסטר צריך׳? ושני פרקים מתוכו מסכמים את עבודתי בתעשייה האווירית. הספר מיועד לכל אלה שרוצים ללמוד מניסיוני הניהולי ומאילוצי החיים עמם התמודדתי. בשונה ממפעלים רבים אחרים התעשייה האווירית שומרת על המורשת שלה ועל קשר עם עובדיה לדורותיהם ומאפשרת לארגון הגמלאים שלנו לטפח את הקשר עם הגמלאים ולהציע להם שונים. אשרינו שזכינו לכך”. אתה ממשיך לעבוד עד היום? שנים אחרי הגיל 18 “יש לי הזכות לעבוד בו רבים פורשים לגמלאות ואני עדיין עובד ומתכוון להמשיך ולעבוד בתקווה שאהיה מסוגל לכך עד ליומי האחרון. זו הדרך שלי להנות מחיים מלאי משמעות, לשמור על איכות חיים ולתרום מניסיוני גם בגיל השלישי”.

16