גמלאון | ביטאון גמלאי התעשייה האווירית

131 גיליון

לבין ארגון העובדים במהלך המשא ומתן הקיבוצי, ידענו תמיד ליישב מחלוקות ולהגיע להסכמות”. מה השינויים החשובים שהובלת מבחינה מקצועית בתעשייה האווירית ? ”אומנם למדתי עקרונות ניהול מו”מ במסגרת לימודי תואר שני, אך כבר שנים רבות קודם לכן רכשתי ניסיון רב בניהול השתתפתי 1969 משא ומתן. כבר בשנת במו”מ ארוך ומייגע עם ארגון העובדים הארצי, שבסיומו נחתם ההסכם הקיבוצי הראשון, ובו הוגדרו בפירוט רב הזכויות והחובות של העובדים. ביחד עם ועד 1968 העובדים הארצי, הובלתי בשנת מו”מ ארוך עם קרן הפנסיה ‘מבטחים’ הוותיקה, לצירוף כל עובדי התעשייה האווירית לקרן פנסיה מקיפה. היה זה צעד מהפכני באותם ימים, במיוחד לאור העובדה שהגיל הממוצע של עובדי . בזכות הסכם זה, נהנו 28 החברה היה אלפי עובדים מפנסיה סבירה כשפרשו לגמלאות בגיל הפרישה, או קודם לכן כשפרשו מטעמי בריאות”. “הסכם חלוצי וחשוב שהייתי שותף להשגתו, היה ההסכם להסדרת העברתם 1968 עובדי אלת”א בשנת 800 של כ מעבודה במתקני החברה בשדה התעופה בן גוריון לאשדוד, והעברתם לעבודה במסגרת של חמישה ימי עבודה בשבוע. היה זה הסכם חלוצי במועד שבו נחתם, עדיין לא היה סלול עד 4 כאשר כביש אשדוד ורבים מהעובדים המועברים נאלצו גם להעתיק את מקום מגוריהם לעיר אשדוד וליישובים בסביבתה. למדתי שהסכם טוב הוא הסכם ששני הצדדים מרוצים ממנו. כשכך פני הדברים, קיים

את סיפור חיי והתובנות שלי מכל אחד מהתפקידים שמילאתי סיכמתי בספר בשם “מי זה מיסטר צריך?” ושני פרקים מתוכו מסכמים את עבודתי בתעשייה האווירית. הספר מיועד לכל אלה שרוצים ללמוד מניסיוני הניהולי ומאילוצי החיים עמם התמודדתי.

סיכוי גבוה שההסכם יחזיק מעמד זמן רב, גם בתקופות משבר בין הצדדים להסכם. ההסכמים שנחתמו על ידי בתעשייה האווירית היו עם מאפיינים כאלה”. “הנהלת התעשייה האווירית השכילה מיומה הראשון לפתח תרבות ארגונית המתבססת על כך ששינויים ארגוניים וניוד עובדים בהתאם לצורכי העבודה הם מובנים מאליהם והם חלק בלתי נפרד מהתרבות הארגונית הקיימת בחברה. כאשר נדרש להתאים את מצבת כוח האדם לעומס העבודה במחלקות השונות, ניוד העובדים נעשה באופן שוטף ללא שינוי בשכרם ובתנאי העסקתם. יישום שינויים דינמי של מבנים ארגוניים וניוד עובדים בהתאם לצורכי העבודה המשתנים, תרמו רבות להתפתחותה של התעשייה האווירית ולהישגיה, ונעשו בשיתוף פעולה מלא עם ועד העובדים הארצי”. “הצורך בכוח אדם במגוון רחב של מקצועות והיעדר בעלי מקצוע בתחומי התעופה והאלקטרוניקה, חייבו את התעשייה האווירית להכשיר עובדים בלתי מיומנים ולהקנות להם מקצוע

נדרש. מרכז הדרכה אשר הוכפף אליי בתקופת עבודתי השנייה הקנה לאלפי עובדים חסרי מקצוע ידע ומיומנות במגוון מקצועות טכנולוגיים מבוקשים. עובדים אלה שולבו בעבודה בחברה, במקצוע שלמדו ונהנו משכר נאה, הגבוה בהרבה ממה שהיו מקבלים כחסרי מקצוע. בזאת לתעשייה האווירית תרומה חשובה להתפתחות המשק הישראלי בכלל ותעשיית ההיי־טק בפרט”. “לאחר כחמש שנות כהונה כסמנכ”ל למשאבי אנוש של החברה, עברתי לכהן במשך כשנתיים וחצי כסמנכ”ל לארגון, תכנון ומערכות מידע (שבסיומן חזרתי לתפקידי הקודם). בתפקיד זה נחשפתי לתחומים חדשים, כמו למשל, אחריות על מערכות המידע המִנהלי של התעשייה האווירית, גיבוש מדיניות ושיטות עבודה של ניהול המלאי לסוגיו, גיבוש נהלי החברה ופרסומם ועוד. היה זה תפקיד מרתק אשר הרחיב את הידע והניסיון שלי גם בנושאים שאינם קשורים ישירות למשאבי אנוש, ובהם השתמשתי בהמשך דרכי במקומות עבודה אחרים”.

>>16 המשך בעמ׳

15