גמלאון | ביטאון גמלאי התעשייה האווירית

68 המשך מעמוד

מלאי בתיירי טרקים. משועממים, עייפים, משחקים בקלפים, קוראים ספרים, גולשי אייפונים בהמתנה למסע הבא. עם חשכה העיר סגורה. אין יוצא ואין בא. עלטה נופלת על העיר וכולם מסתגרים בבתיהם, הן מחמת הקור והן מחמת השעמום. אין מה לעשות. לילה אחרון בנמצ'ה באזאר ליל יום רביעי לא נרדמתי לרגע. התקפתשיעול בלתי פוסק. מרגיש נחנק, נשנק. אין אוויר. לילה שלם לא ישנתי. השיעול לא פסק וגם 0430 מנוזל הייתי. איני יודע איך אמשיך במסע. השעה . שעה וחצי של 0530 השיעול פסק נרדמתי עד לשעה שינה עשו לי טוב והחזירו לי מעט מהכוחות. הרגשתי טוב והחלטתי להמשיך במסע מה גם שהיום מצפה לי מסע קל יחסית, כך לפחות נאמר לי. מטר 3,870 מנאמצ'ה באזאר לטנגבוצ'ה גובה יצאתי לדרך במצב רוח טוב ובמוטיבציה גבוהה. השכמנו קום התארגנו התלבשנו הצטיידנו ויצאנו לדרך. בחוץ תנועה רבתי כמו בבסיס צבאי. כולם מתארגנים עושים מתיחות מתחממים ונערכים למסע ארוך. איש איש ותרמילו, איש איש וציודו, איש איש ואביזריו. אין סוף לשכלול האביזרים במגמה להקל ככל שניתן על משימת המסע. כולם לבושים, חבושים בכובעים מיוחדים, משקפיים, צעיפים, כפפות, מעילים כמו בדואים במדבר. בקושי רואים את פניהם. בתחילת המסלול היו עליות רצופות של כרבע שעה. אחר כך שיפורים קלים ומישורים. ריחפתי כמו פרפר ואף השגתי את חבריי. מחצית הדרך - צהריים הפסקה. המחצית השנייה כולה עליות קשות מאוד. חזר לי השיעול גופי נחלש הרגשתי עייפות, תשישות, אין יותר כוח, בקושי מרים רגל והדרך ארוכה ורבה. הליכה מתמשכת שלא נגמרת. הליכה אמרתי? זו לא הליכה זה טיפוס מתמשך במעלה המדרגות שאינן נגמרות. מדרגה ועוד מדרגה ועוד מדרגה בלב ציפייה הנה, הנה, כבר מגיעים לפסגה כבר מגיעים למדרגה האחרונה, אך מה רבה האכזבה: מגיעים למדרגה

טיילים מקצועיים ושועלי טראקים ותיקים ומנוסים. כולם נחמדים כולם מעודדים ומפרגנים. היה כיף לנוח לטייל בסביבה אף שהטיולים היו לכיוון הגבהים והטיפוסים בכל זאת זה היה קשה אך קצר יחסית ולא היו שבירות מוראליות. מוזיאון שבט השפרה והתצפית לאוורסט בנמצ'ה בזאר יש מה לראות. יצאנו לטיולים קצרים של עד חצי יום. השכמנו קום התארגנו ארזנו קשרנו הצטיידנו ויצאנו לדרך שהתחילה בטיפוס מתמשך שעות רצופות. זה היה קשה מאוד רכס 3 - של כ מדרגות שלא נגמר מטפסים ומטפסים מגיעים לפסגה ושוב מתגלה רכס מדרגות נוסף שאין רואים את קצהו. הגענו לנקודת תצפית מול האוורסט וזה נראה לנו כה קרוב כה קל רק הושט היד וגע בו. ביקרנו במוזיאון ההיסטוריה רבת השנים של מטפסי האוורסט ושל תרבות שבט השרפה. במוזיאון היסטוריה מקיפה ומיצגים מעניינים על היסטוריית הטיפוס. על אלו שהצליחו להגיע לפסגת ההר. ועל אלו שהקריבו חייהם על כיבוד ההר ולא הצליחו. הביקור במוזיאון עודד אותי, נטע בי רוח חיים ועודף מוטיבציה להמשיך במסע. היום האחרון בנמצ'ה באזאר אני שמח שהצטרפתי לטרק הזה. אני שמח שעברתי בהצלחה רבה את הקטעים הכי קשים אך בכל זאת עדיין יש בי חששות ופחדים לקראת הימים הבאים. מה תהיה רמת הקור? איך אתמודד עם הקור? מה תהיה רמת הקושי בהמשך? קשה יותר או קל יותר? איזו רמת דלילות חמצן מצפה לי? האם אצלח את המסע או אולי אכנע באמצע הדרך? קור חודר לעצמות מזג אוויר נפאלי חשוך, קודר, וקר. שמים קודרים, מעוננים, והעננים בגובה האדמה. שמים וארץ חברו יחדיו. אפשר שזו אווירה רומנטית. אפשר שזו אווירה קדורנית. הבחירה בידי. בתי הקפה

גמלאון

70