High-Q | סימולציה 13

13 ' סימולציה מס

פרק שני - חשיבה מילולית

47

הבנת הנקרא (שאלות 23-19 ) קרא בעיון את הקטע הבא וענה על חמש השאלות שאחריו.

מעמדו של מדע התקשורת מיוחד בכך שהוא תחום צעיר יחסית, אם כי הוא ניזון מהמסורות המבוססות של מדעי החברה והרוח. מאז ומתמיד הייתה התקשורת מושא להגותם של סוציולוגים, אנתרופולוגים ופסיכולוגים, פילוסופים, בלשנים והיסטוריונים. נראה שהמאה הנוכחית, על הטכנולוגיה שלה - כפי שהיא בא ה לידי ביטוי באמצעי תקשורת ההמונים - הבליטה את חש יבות התקשורת בחיי החברה, והביאה להסתעפות של ענף מן הסוציולוגיה המתמחה בחקר התקשורת; ענף שהוסיף לינוק, קונצפטואלית 5 ומתודולוגית, משורשיו הנטועים בשדות השונים. בתחום מדעי החברה, עיקר המחקר נובע מהגדרת התקשורת כ אינטראקציה חברתית ותהליך העברה; גישה אמפירית וכלים כמותיים מאפיינים את התפיסה הסוציולוגית המסורתית של חקר הקומוניקציה. במסגרת זו, התקשורת נבחנת הן בהיותה פעילות המקשרת יחידים וקבוצות, והן בהיותה מוסד חברתי המשפיע על סביבתו ומושפע ממנה בעת ובעונה אחת. חוקרי החינוך מדגישים את נושא השיתופיות, והם בוחנים את הדרך 10 שבה הידע והערכים של היחיד - למשל, המורה - מועברים ונעשים נחלת הכלל - למשל, הכתה. השאלות בודקות את הפעילות החינוכית עצמה כפעילות תקשורתית, ברמה האישית והמוסדית, ומתוך ראיית התקשורת כמקצוע וכאמצעי לימוד: כיצד ניתן לחנך לצריכה ביקורתית של המדיה? איך משתלבות טכנולוגיות תקשורת בתהליכי הלמידה הספציפיים ובהעברת הערכים בחברה כולה? אנשי מדע המדינה בוחנים את יחסי הגומלין בין מוסדות התקשורת לבין המוסדות הפוליטיים. בחינת 15 ההשפעה ההדדית שיש לכל מוסד על זולתו נובעת גם מהעיסוק בהיבט העוצמה שמקנה התקשורת; זווית ראיה זו מעוררת, בתורה, גם את חקר התעמולה ודעת הקהל. פסיכולוגים חברתיים עוסקים אף הם בשאלות הללו, למשל כשהם מגדירים תקשורת במונחים של גירוי ותגובה. הגדרות התנהגותיות כאלה משמשות נקודת מוצא למחקרים על השפעת התעמולה ב פרט, ואמצעי התקשורת בכלל, על היחיד. לעומתם, מחקרים הבוחנים דינמיקות של קבוצות קטנות, מגדירים תקשורת 20 כתהליך של העברה וחליפין; אלה יעקבו אחרי דפוסי הקשרים הבין - אישיים בתוך הקבוצות - זוהי תקשורת על גילוייה המובנים - מאליהם, לכאורה, של מלים ושפה מצד אחד, וקשר עי ן ותנועה מצד שני. מכיוון אחר, מחקרים של פסיכולוגים קוגניטיוויים עשויים לבחון את התקשורת ככלי קוגניטיווי לצמצום של -אי וודאות: כיצד מנצל האדם את אמצעי התקשורת, ואת התקשורת כשלעצמה, כדי להפחית מסימני השאלה שהוא מוצא סביבו. לחילופין הם עשויים לחקור את תהליכי ה קידוד והפיענוח של התקשורת, ולבחון את 25 המנגנונים שבאמצעותם סמלים רוכשים את משמעותם: האם הסמלים משתנים? האם משמעותם קבועה? באילו תנאים הם יתפרשו באופן כזה או אחר? המשפטנים בוחנים אף הם היבטים שונים של תקשורת. יש מי מהם אשר ידגישו את נושא העוצמה, יעיינו במעמד המשפטי של מוסדות התקשורת: שאלות חופש הביטוי בכלל והעיתונות בפרט, לעומת חירות הפרט וזכותו לפרטיות. במקביל הקרימינולוגים עוסקים בהשפעותיה של התקשורת על דפוסי הסטייה והעבריינות 30 בחברה. תפיסת המחקר במדעי הרוח מעדיפה דגשים שונים וכלים אחרים, איכותיים מעיקרם, בבו אה לדון בתקשורת. ההיסטוריונים מתמקדים בערוצי התקשורת עצמם ובוחנים את התפתחותם מפרספקטיבה של זמן: החל מהמצאת הכתב או הדפוס, וכלה בטלטקסט או במעבד התמלילים. הבלשנים מתבוננים בתקשורת מזווית אחרת, ומטבע הדברים מתרכזים בטקסט ובאבני הבניין שלו - הלשון וסמליה. בד רך זו מוסט הדגש מן ההקשר החברתי והמוסדי, שעמד במוקד ההתבוננות הסוציולוגית, לעבר תכני התקשורת ומסריה, מושא 35 המחקר הבלשני.

19.

להתמסדותו של חקר התקשורת כשדה מחקר עצמאי הינו -

הגורם

העיקרי

חשיבותם הגוברת של אמצעי התקשורת

(1) (2) (3) (4)

עובדת היותו במרכז עניינן של דיסציפלינות שונות

עובדת היותו מדע צעיר יחסית

מספרן הרב של הקונצפציות והמתודולוגיות המקשרות אותו לשדות שונים

(c) High Q Global

Made with FlippingBook Ebook Creator