High-Q | פסיכומטרי - מרתון

טקסט IV (שאלות 16-20 )

נחלי מדבר יהודה ודרום השומרון יורדים בתלילות רבה מקו פרשת המים לכיוון הבקעה וים המלח. הפרש - הגובה (כ 1200 מ' על פני כ -20 ק"מ), סוגי הסלע במדבר והמגע עם השבר הסורי - אפריקאי, הם מקצת הגורמים נופו המיוחד של המדבר, על מצוקיו ועל הקניונים שבו. מדבר יהודה היה מקום מפלט לנוודים ולנרדפים, היה - ועדיין הנו - מקום התבודדות לנזירים, מרחב מרעה לרועים וכן חבל ארץ עשיר בעולם חי, מעופף ומקנן. המדבר הוא גם אתגר לטיילים ולסיירים, גם בימינו, למרות שכאילו כבר אין פינה חבויה ובלתי 5 מוכרת בו. חלקים גדולים של המדבר הפכו להיות, מכורח המציאות, שטחי אימונים של צה"ל, והכניסה אליהם מותרת רק בימי שבת ומועד. רק מסלולים מעטים ניתנים לטיול ולסיור ללא סימני צבא וציוויליזציה. לדאבוננו, רב חלקו של הצבא בהשחתת פני המדבר ובזיהו אך לא רק לצבא יש לבוא בטענות קשות על הפגיעה במדבר ועל זיהומו. גם יושבי ההר, אלו החיים מזרחה לדרך גב ההר, הם מקור קשה לזיהום המדבר ומקורות מימיו. תשאלו - כיצד? ובכן, כל אחד מאתנו צורך כמות 10 מסוימת של מים לשתייה, לרחצה, לשטיפה וכו'. עד לפני כ -20 שנה, רו ב האוכלוסייה המודרנית (הבזבזנית) סביב ירושלים שכנה ממערב לקו פרשת המים, ועודפי המים של אוכלוסייה זו זרמו מערבה, לכיוון השפלה, בעיקר דרך אגן נחל שורק. עם התפתחות היישוב, בעיקר אחרי מלחמת ששת הימים, מזרחה לקו פרשת המים, עם בניית השכונות נווה יעקב, פסגת זאב, מעלה אדומים וההתיישבות החדשה מצפון לירושלים, הלך והחמיר מצב סילוק השפכים כלפי מזרח. כיוון שכמות האוכלוסין גדלה, גדלה עמה כמות השפכים. המוסדות נדרשו 15 לבעיה, והחליטו להקים עבור השכונות החדשות מפעל ניקוז בשם "המאסף המזרחי". המאסף המזרחי הוא צינור תת - קרקעי גדו ל, העובר ממזרח לקו פרשת המים וכיוונו הכללי הוא צפון - דרום; אליו מגיעים השפכים מהשכונות הנמצאות מצפון לירושלים וממזרח לה, ומוזרמים לכיוון נחל אוג. בכך נמנעת, כמעט, זרימת שפכים באופן חופשי בנחלים הנמצאים צפונה לנחל פרת (קלת). היום זורם חלק מהביוב לתוך ים המלח , בעיקר באמצעות נחל קדרון. בנחל אוג ישנה זרימת שפכים, אך היא לא 20 תמיד מגיעה לים. בעתיד מתכננים לנצל את כל הביוב המוזרם מזרחה לשימוש חקלאי, לאחר טיהור מתאים. היום מנוצל רק חלק קטן ממנו למטרה זו. - רב לו אולם מה על הישובים ממזרח לקו המאסף? אלו הם ישובים קהילתיים קטנים, המונים עשרות משפחות, והשפעתם המזהמת אינה מורגשת עדיין. אולם, כעבור זמן לא רב, יהפכו גם הם למזהמים משמעותיים של נחלי צפון המדבר - אם לא 25 ימצא פתרון הולם ומיידי לבעיית הביוב שלהם. נראה, שהמוסדות הממונים משקיעים מעט מאד לפתרון בעיה זו, היות שעל הפרק צצות תמיד בעיות "בוערות יותר". האוכלוסייה גדלה, עמה גדלות כמויות השפכים וגדלה הסכנה לזיהום הנחלים. אינני מתייחס כאן רק להשפעה של חלחול הביוב אל מי התהום באקוויפר המזרחי, אלא גם להיבט הנו -פי ההשפעה על מי התהום היא חמורה יותר ועניינה בעצם בדיני נפשות. המודעות לבעיה עשויה אולי לפתור את 30 היחס לכל הנושא, שהרי ברור שחוסר טיפול בעניין יגרום לזיהום מקורות השתיה הנובעים בבקעה, או אלה הנשאבים ממזרח לקו פרשת המים. אין אנו מתעלמים מצורכי הפיתוח , מדהירתה החיונית של הקדמה, מהעלייה ברמת החיים ומקליטת העלייה, אולם לכל אלו אסור להרוס את פינות החמד, שאין להן תחליף, בצפון מדבר יהודה. תכנון נכון והשקעת משאבים לפתרון הבעיות - יביאו תועלת לכולם. המאסף המזרחי פותר, אם כן, את בעיית הישובים הגדולים הנמצאים ממע

ליצירת כיום

מו.

אסתטי .

מרתון ספר

271

High Q Global