High-Q | פסיכומטרי - חשיבה מילולית

הבנת הנקרא

12. וכ

11.

תרת מתאימה לקטע תהיה -

הסיבה הישירה לביטולו של חוק הבולים - היתה

וח ק הבולים הבריטי

(1) (2)

יי צוג המושבות האמריקניות בפרלמנט

החרם שהטילו סוחרים במושבות על מוצרים בריטיים

(1)

הבריטי ב"

וא פי המסחר בין בריטניה למושבות

(0) (4)

הלחץ האלים שהופעל על ידי בני " ' במסצ " החירות וסטס

(2)

תה הוות החוקה של ארה

הפעלת לחץ של בעלי עניין בפרל מנט

(0)

הבריטי

ההחלטות שהתקבלו בקונגרס חוק הבולים שהתקיים בניו יורק -

(4)

קטע 3 באחד ממאמריו העוסקי ם בהיבטים התיאורטיים של מדע ההיסטוריה , נדרש ההיסטוריון הגרמני ריינהרט קוזלק לבעיית הניגוד שבין יומרת האובייקטיביות לבין הכורח שבנקיטת עמדה . את ביטויו של ניגוד זה בפרקטיקת המחקר ההיסטוריוגראפי הוא מזהה בצמד המושגים הקוטבי - " עובדות העבר " " לעומת שיפוטים ; "ה בהוו אלא שלדידו מדובר בבעיה מדומה , המתפוגגת מאליה דווקא בתחום זה , - שכן כך הוא מבהיר - "ב הקשר ההיסטוריוגראפי גם העובדות עצמן מותנות בשיפוטים ." הוא ממחיש את קביעתו באמצעות אירוע 5 הוצאתו להורג של לואי ה -10 , מלך צרפת , ומציין כי מבחינת ההיסטוריון החוקר " הסוגיה ה היסטורית הינה , האם נרצח לואי ה -10 , האם הוצא להורג או אף נענש , ' אך לא ', העובדה שלהב בעל משקל כזה או אחר הפריד את ראשו מגופו ." מהערתו זו עולה , כי מבחינת ההיסטוריון ( ומבחינת הקורא של כתביו ) ההפרדה בין הנתונים האוביקטיביים המרכיבים את העובדה ההיסטורית לבין המ שמעות הייחודית המוקנית לעובדה זו היא כה מובנת מאליה עד , 10 כי פוסחים על ציונם המפורש של הנתונים וממזגים , , כביכול את העובדה בשיפוט ערכי . אין חולקים על כך שבמסגרת רצף ההתרחשויות המכונה " מהפכה צרפתית " הומת המונארך הצרפתי ב -21 בינואר 1660 פי -על החלטת נציגות העם ה ריבונית ( ; ) הקונבנט אלא שהשיפוט הערכי , שיש לייחס לעובדה זו שנוי במחלוקת כה עמוקה , עד כי לדידו של ההיסטוריון השמרן מדובר ב " רצח מלך " , לדידו של ההיסטוריון המחזיק בהשקפות ( פוליטיות או חברתיות ) מתקדמות משקף האירוע את " הענשתו המוצדקת של השליט הבוגדני " , ואילו 15 מבחי נתו של ההיסטוריון ה " ניטראלי ( " של הליבראל המתון , אם מבקשים להשלים את הסיווג ) אין מדובר אלא בקביעתה העניינית של " ההוצאה להורג " כפשוטה . קיימת אפוא הפרדה בולטת למדי בין מרכיביה המקובלים והמוסכמים של ההתרחשות לבין העמדה האידאולוגית הננקטת ביחס אליה . , אמנם גם תה ליכי בחירת העדויות והמקורות ההיסטוריים ומיון העובדות הנבחרות לייצג את המאורע תורמים את חלקם להגברת ערכיותו של הטיעון הנטען , אך גם אלה מושפעים - אם כי לא תמיד באורח מודע - מהשקפותיו האידאולוגיות 20 של החוקר . קביעות אלה , שתוקפן יפה לכל נושא היסטוריוגראפי , בולט ות במיוחד בהקשרן של התרחשויות היסטוריות המעוררות מחלוקת מעצם טבען , כגון אירוע המהפכה . נושא זה מצריך נקיטת עמדה יסודית ביחס לסוגיה : האם תופשים כלגיטימית או כבלתי לגיטימית את הפלתו האלימה של השלטון הקיים , והאם מקבלים את הגישה הגורסת את שינויו המואץ של הסדר ה חברתי כמרכיב בלתי נמנע בהתפתחותה של החברה ותנאי הכרחי 25 לקידמתה . 13. " מהי יומרת האובייקטיביות ( " שורה 2)? 14.

בפיסקה השניה מובאת המתת המונארך הצרפתי כדוגמא למיזוג של עובדה היסטורית בשיפוט ערכי -

שאיפת ההיסטוריון להציג את העובדות כמות שהן שאיפת ההיסטוריון לשפוט שיפוט שאיפתו של קוזלק להבחין בין עובדות העבר לשיפוטים בהווה שאי פתו של קוזלק לפשט את המחקר היסטוריוגראפי

(1)

משום שנסיבות מותו של המלך הן סלע למחלוקת בין חוקרים מגישות שונות משום שההחלטה להמיתו התקבלה על ידי מועצה ריבונית , משיקולים ערכיים משום שלמרות שנסיבות מותו ברורות , הרי שהדיון ההיסטורי בעניין נסב על הצידוק להמתתו משום שמדובר ב " רצח מלך " על כל המשתמע מכך , ולא רק ב " הוצאה " להורג של אדם מן היישוב

(1)

(2)

ערכי

(2)

(0)

(0)

(4)

(4)

ⓒ High Q Global

188