High-Q | פסיכומטרי - חשיבה מילולית

הבנת הנקרא

31.

27.

השאלה המוצגת בראש הקטע -

"התפיסה הייחודית" (שורה 21 )-

זוכה למענה בפסקה השלישית ובפסקה הרביעית נדונה בהרחבה בעולם המדעי רק בשנים האחרונות היא נושאו של פולמוס אותו מנסה כותב הקטע לתאר היא הרובד הבסיסי של העיסוק המדעי באשר הוא

(1)

גורסת כי מדעי החברה זהים מטבעם למדעי הטבע רואה את האדם כשונה מהעולם הגשמי טוענת כי מדעי הטבע הם חשובים יותר טוענת כי אפשר לנבא את ההתנהגות האנושית באמצעות מערכת חוקים

(1)

(2)

(2)

שסביבו החברה

(3)

(3) (4)

(4)

15-11 .

שורות

לאורך הקטע מתאר הכותב את הטענות שמשמיעים אלו הטוענים כי מסעי החברה אינם "מדע" באותה מידה כמו מדעי הטבע ואת המענה שניתן לתת לטענות אלו.

28.

לפי הפסקה הרביעית, העובדה כי לכל חוק התנהגותי יש יוצאים מן הכלל -

אופיינית רק לחוקים במדעי הטבע, למרות ייחודם של בני האדם כנושא

(1)

31. מהפסקה הר אשונה ניתן להסיק כי אטינגר מאמין כי -

מחקר

נמצאת בבסיס שאיפתו של החוקר דעי המ עומדת בניגוד להתנהגותם של גופים פיסיקאליים, אשר התנהגותם ניתנת תמיד לניבוי מדויק נובעת מכך שבניסוח החוק לא הובאו בחשבון כל הגורמים המשפיעים על ההתנהגות הרלוונטית

(2)

למרות הפרעות ביהודים, היתה האנטישמיות בתחילת המאה תופעה שולית ושמשה בעיקר כאמצעי תעמולתי היה בידי החוקרים בתחילת המאה מספיק מידע כדי להבין שהאנטישמיות אינה תופעה שולית לפי כל העדויות שהצטברו חייבת הייתה הא נטישמיות להיעלם לא היתה מוטלת על החוקרים החובה המוסרית להתריע על האנטישמיות

(1)

(3)

(2)

(4)

(3)

(4)

שורות 23-25 מבהירות כי מימד ההסתברות של חוק התנהגותי נובע מאי - הכללתם של כל הגורמי ם הרלוונטיים.

אטינגר פותח ואומר: "למרות עוצמת הפגיעות ביהודים...", שהיו אמורות לשנות את יחסם של החוקרים לאנטישמיות, התיחסו אל התופעה כשולית. מכאן שאטינגר מאמין כי החוקרים היו אמורים להשתכנע מהעובדות בשטח.

29.

לאורך הקטע כולו מנסה מחבר הקטע -

להוכיח את עליונותם של מדעי החברה על פני מדעי הטבע, בגלל עיסוקם באדם לתת הסבר היסטורי מדוע נחשבו מדעי החברה "לא מדעיים" למצוא הקבלה בין מדעי הטבע למדעי

(1)

(2)

32. משורות 7-12 ניתן ללמוד כי -

(3)

- לוסיין וולף עצמו היה אנטישמי

(1) (2)

עשו שימוש פוליטי באנטישמיות לכל אורך המאה ה - 19 האנטישמיות משמשת לצרכי תעמולה, אך יש לה משמעויות נוספות הגדרתו של לוסיין - וולף יצאה לאור בשנת 1911

להדגיש את ההבדלים העיקריים ב ין מדעי הטבע למדעי החברה

(4)

(3)

המחבר מנסה למצוא הקבלה בין מדעי החברה למדעי הטבע בכל מדד אפשרי: אי - ניטרליות של נושאים, יכולת ניבוי, וכו'.

(4)

"...משנת 1922 לא נזכר כלל הערך אנטישמיות. לאחר 12 שנים..." (שורה 7.)

ⓒ High Q Global

183

Made with FlippingBook Online newsletter creator