High-Q | פסיכומטרי - חשיבה מילולית

הבנת הנקרא

24. מה

22.

קטע כולו ניתן להבין כי -

לפי הפיסקה הרביעית, איזו מהקביעות הבאות אינה נכונה? (4) גבולותיהן של מרבית מדינות "הסהר הפורה" לא נקבעו על - ידי הבריטים

מרבית מדינות האיזור קיבלו את עצמאותן אחרי מאבק בשלטון המנדטורי מרבית תושבי המדינות שהיו בשליטת בריטניה היו נוודים בדואים סוריה ולבנון קיבלו את עצמאותן אחרי - שעבר הירדן קיבלה את עצמאותה רמת ההשכלה של תושבי המדינות ידי צרפת היתה נמוכה יותר מזו של תושבי המדינות שנשלטו -על ידי אנגליה

(4)

אוכלוסייתה העירונית של עב -ר הירדן היתה מצומצמת בהיקפה בריטניה ועבר - הירדן פעלו בשיתוף פעולה מלא לאורך השנים מדיניותו של עבדאללה הסבה נזקים למדינת עבר הירדן

(2)

(2)

(3)

(3)

(1)

(1)

- שלטו על שנ

23.

המבדיל בין עבר הירדן ובין מדינות המזרח התיכון האחרות הוא - (4) שהשליטה בה הייתה בידי הבריטים, בעוד שמדינות האזור האחרות נשלטו על ידי הצרפתים

העובדה שהגבולות הפיזיים שלה לא נוצרו על ידי הבריטים והצרפתים שהיא הייתה מדינה המורכבת ממחוז אחד בלבד ונהנתה מפריבילגיות ייחודיות ההכרה במוסדות הפוליטיים שלה גם על ידי צרפת, ולא רק על ידי המדינות ה כפופות לה

(2)

(3)

(1)

קטע 5 השאלה, האם מדעי החברה הם "מדע" באותה מידה כמו מדעי הטבע, ליוותה בעבר וממשיכה ללוות את החוקרים במדעי החברה. אלו שהטילו ספק ב"מדעיות" של מדעי החברה טענו, שהמחקר החברתי אינו י כול להיות אובייקטיבי כפי שנדרש ממחקר, משום שהאובייקטיביות מצריכה ריחוק או ניתוק מסוים בין החוקר לאובייקט מחקרו, ואילו חוקר אנושי, העוסק בהתנהגות אנושית, אינו יכול לשמור על ריחוק כזה. אמונות החוקר והערכים בהם הוא מחזיק משפיעים, לדעת ספקנים אלו, על אובייקטיב יות המחקר שהוא עורך. 5 אין כל ספק שחוקר, אשר עמדותיו, דעותיו, אמונותיו וערכיו משפיעים על תכנון מחקרו וניתוח תוצאותיו, מקומו לא יכירנו בקהיליה המדעית. אולם יש וערכיו ודעותיו של חוקר ידריכוהו לעתים בבחירת נושא המחקר. בחירה זו היא החלטה שאינה כפופה לנוהל המדעי . הנושאים הנחקרים במדעי החברה, כמו אלו הנחקרים במדעי הטבע, אינם ניטרליים במובן זה, שאין לאנשים החוקרים אותם כל עמדה ערכית לגביהם. מחקר התורם לפיתוח פצצת המימן, כמו גם מחקר התורם לשיפור יעילותה של הפרסומת, עלולים לעורר 10 - חילוקי דעות רבים באשר לחשיבותם, חיוניו תם או תועלתם לאנושות. חילוקי הדעות נובעים מן הערכים השונים של המתדיינים. גדולתו של חוקר מדעי היא ביכולתו להעריך באיזו מידה הערכים שבהם הוא מחזיק משפיעים על דרך המחקר שלו ועל פירוש תוצאותיו, ולנטוש מחקר מדעי כאשר הוא מעריך שאינו מסוגל להפריד כדרוש בין ערכיו לממצאיו. טענה שכיחה נוספת כלפי מדעי החברה היא זו הנובעת מהתפיסה שבני - האדם הם מהויות ייחודיות השונות 15 מהעולם הפיסיקלי המקיף אותם. על פי תפיסה זו, אם אפשר היה לנבא את ההתנהגות האנושית באמצעות חוקים מדעיים באותה צורה שבה אפשר לנבא את תנועתם של גופים, אזי היו בני האדם מאבדים הרבה מייחודם. תשובתם של העוסקים במחקר החברתי היא, שכפי שהתנהגותם של גופים פיסיקאליים היא תוצאה של סיבות מסוימות, כך גם ההתנהגות האנושית. השיטות לגילוי סיבות אלו הן מדעיות בדיוק כמו אלו של מדעים 20 אחרים. אלו המחזיקים בתפיסה הייחודית מוסיפים ואומרים שאפילו אם מדעני החברה מגיעים לניסוחו של חוק התנהגותי מסוים המתאר את התנהגות הכלל, יש תמיד יוצאים מן הכלל. תשובתם של מדעני החברה היא, שכמו במדעי הטבע, גם במדעי החברה הניבוי הוא תמיד ניבוי הסתברותי ולא ודאי. ככל שיש בידי מדען החברה יותר מידע על הגורמ ים המשפיעים על ההתנהגות האנושית, כך יהיה החוק ההתנהגותי הנגזר מגורמים אלו מסוגל לנבא באופן מוצלח יותר את התנהגות האדם. זוהי בעצם שאיפתו של החוקר המדעי. 25 התפתחות המדע מתבטאת במציאת יותר ויותר גורמים רלוונטיים לתופעה מסוימת, ובחשיפת יחסי - הגומלין שביניהם.

ⓒ High Q Global

174