High-Q | פסיכומטרי - חשיבה מילולית

מחקרים

22. במחקר השתתפו סטודנטים משתי קבוצות, קבוצה א' וקבוצה ב', ובו נתבקשו לטעום סוגים שוני ם של שוקולד ולהעריך את איכותם. בתום הניסוי קיבלו הסטודנטים מקבוצה א' תשלום של 211 ש"ח לאדם עבור ההשתתפות, בעוד שחברי קבוצה ב' לא קיבלו דבר. לאחר שבוע הוזמנו הסטודנטים לניסוי נוסף, ובעת ההמתנה אליו הונחו בחדר קערות עם חטיפי שוקולד. החוקרים מצאו שחברי קבוצה א' אכלו מחטיפי השוקולד כמות כפולה מזו שאכלו חברי קבוצה ב'. מכך הסיקו שהחווייה החיובית של קבלת תשלום לאחר אכילת השוקולד יצרה אצל חברי קבוצה א' רצון מוגבר לאכול שוקולד בהמשך. איזו מן העובדות הבאות מחלישה את מסקנת החוקרים? (1) השוקולדים שהונחו בחדר ההמתנה ל ניסוי השני היו איכותיים יותר מאלו שטעמו הסטודנטים בניסוי הראשון (2) בתום הניסוי השני קיבלו הסטודנטים של קבוצה ב' תשלום של 311 ש"ח לאדם בעוד שחברי קבוצה א' לא קיבלו דבר (3) לניסוי השני הגיעו חברי קבוצה א' בשעות הבוקר בעוד שחברי קבוצה ב' הגיעו מיד לאחר ארוחת צהריים (4) לא נרשמו הבדלים משמעותיים באופן שבו העריכו חברי קבוצות א' וב' את סוגי השוקולד השונים בניסוי הראשון התשובה הנכונה היא תשובה מספר ( 3.) תשובה זו מציעה הסבר אלטרנטיבי לתוצאות המחקר. הסיבה שחברי קבוצה א' אכלו יותר שוקולד מחברי קבוצה ב' היא שחברי ק בוצה ב' היו שבעים מארוחת הצהריים ולכן לא אכלו הרבה שוקולד.

למלמ. איכות השוקולד לא רלוונטית לממצאי הניסוי, ומכיוון שלשתי הקבוצות הוגשו אותם השוקולדים, אין בכך כדי להסביר את ההבדל ביניהן. הניסוי השני אינו רלו ונטי למסקנת החוקרים, שכן הממצא עליו היא מבוססת נוגע להתנהגות הקבוצות בזמן ההמתנה לניסוי השני (כלומר לפניו). למעשה לא נתון דבר בשאלה על הניסוי השני, וניתן גם לשער שתוכן הניסוי אינו באמת חשוב, היות שהמטרה האמיתית של החוקרים היתה לבדוק את התנהגות הסטודנטים בז מן ההמתנה. למלמ. התוצאות של הניסוי הראשון אינן רלוונטיות למסקנת החוקרים. ניתן אף לטעון שנתון זה מחזק את המסקנה, היות שהוא מגדיל את אמינות המחקר: שתי הקבוצות שהשתתפו במחקר היו דומות, ולא נרשמו ביניהן הבדלים עד הרגע שבו החוקרים שילמו רק לאחת מ הקבוצות. למלמ. מה שקרה

תשובה מספר ( 1)

תשובה מספר ( 2)

לאחר

תשובה מספר ( 4)

23. במחקר שערך ד"ר שוורץ נמצא כי אנשים ששותים למעלה משלוש כוסות קפה ביום – למשך תקופה של שנה לפחות – מתאפיינים ברמות נמוכות מהרגיל של ויטמין C בגופם. מכך הסיק ד"ר שוורץ כי הקפאין המצוי בקפה פוגע ביכולת הספיגה של ויטמין C . ד"ר דניאל ששמע על תוצ אות המחקר טען כי מסקנתו של ד"ר שוורץ אינה תקפה, והביא לכך ארבעה נימוקים שונים, אשר כולם מחלישים את המסקנה, אך רק אחד מהם אינו מציע הסבר חלופי לתוצאות המחקר. מהו נימוק זה? (1) אנשים ששותים הרבה קפה נוהגים לרוב גם לעשן יותר מאחרים, וידוע כי עישון פוגע בזר ימת הדם ועקב כך מפחית את יכולת הספיגה של ויטמינים בגוף (2) חלק מהנבדקים בניסוי ששתו מעל שלוש כוסות קפה ביום שתו קפה נטול - קפאין, ואצל רובם נמצאו גם כן רמות נמוכות של ויטמין C (3) מחסור בויטמין C גורם לתסמונת "לאטה", שאחד מביטוייה הוא חשק מוגבר לטעם של קפה (4) שתייה מרובה של קפה מאפיינת בעיקר אנשים המקיימים אורח חיים תובעני ועמוס, ואלו לרוב לא מקפידים על צריכה מספקת של פירות – המקור העיקרי לויטמין C התשובה הנכונה היא תשובה מספר ( 2.) נתון זה מחליש את המסקנה של ד"ר שוורץ היות שהוא מצביע על פגם בתהליך ההסקה שלו – אם רמות נמוכות של ויטמין C נצפו גם בקרב אלו ששתו קפה נטול קפאין, כנראה שקפאין הוא לא הסיבה לכך. יחד עם זאת, נתון זה לא מרמז על סיבה אפשרית אחרת לממצאי המחקר.

ⓒ High Q Global

141