נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2024 יוני 369 + נטו

ביטוח לאומי

52

בעת שנפגע, הייתה חלק אינטגרלי מהאירוע המוכר. את הזיקה הנדרשת בין הפגיעה לפעילות הנלווית יש לבחון על פי אמות מידה של סבירות ואין לצמצמה רק לגרעין הפעילות הנלווית שלעיתים מתמצה בלימודים, הרצאות. כזכור המקרה שלפנינו מעורר שאלה של פעילות נלווית מסוג שונה מזו של השתלמות וכיוצ"ב, שכן אין חולק כי התאונה ארעה שלא במהלך ביצוע העבודה אותה העובד מבצע כרגיל, אבל בשונה מאחרים התאונה קרתה במקום העבודה ולא מחוצה לו. זאת ועוד, נקבע כי כאשר עובד נפגע אגב ביצוע פעולה לתועלתו אישית במקום העבודה הרי שהוא נטל הפסקה מסוימת מביצועה השוטף של העבודה לטובת מעסיקו. בפגיעה הנגרמת במהלך הפסקה קצרה להחלפת אוויר וכוח, וככל שניתן להשקיף על פעולות שבוצעו במהלכה כעל פעולות להחלפת כוחות, מבחינת משכן, מהותן וסבירותן- עשויה לחול עליהן חזקת הסיבתיות. כך למשל, כאשר העובד נוטל הפסקה קצרה לצורך הליכה לשירותים, הכנת או רכישת משקה מרענן, או הליכה קצרה לחילוץ עצמות. יש להניח כי הפסקות אלה מיטביות עם העובד ומקדמות את אינטרס המעסיק שכן הן ) המחוקק 4 ( 80 תורמות לפריון העבודה. בסעיף הסדיר את הפגיעות הנגרמות עקב הפסקות לצורך סעודה וקבע כי יש להתחשב במבחני הסבירות במרחק המקום ממקום העבודה ומשך זמן ההפסקה. גם בפעילות נלווית במקום העבודה יש להשתמש במבחן של סבירות ורלוונטיות. נקבע כי במקרה דנן, לא מתקיימת זיקה סבירה לעבודה. בכל הקשור לסוג העבודה אותה ביצע העובד מדובר בגילוף מוצרי עץ שעה שעבודתו במפעל הייתה של רתך. לא מדובר במפעל המייצר מוצרי עץ כפי תחביבו של העובד. העובד נהג להגיע למפעל טרם תחילת שעות העבודה לצורך עיסוקו הפרטי, ואירוע התאונה התרחש שלא במסגרת שעות

לחוק הרחיב את המקרים שיוכרו כפגיעה 80 סעיף בעבודה הגם שלא בהכרח בוצעה תוך כדי העבודה או שזיקתה לעבודה רופפת אך היא מוצדקת מטעמי מדיניות אחרים כגון תאונה שארעה בדרך לעבודה או בחזרה. כלומר, הבחינה אינה טכנית, אלא מהותית ולכן עצם התרחשות תאונה בזמן העבודה או במקום העבודה אינה מביאה למסקנה של הכרה באירוע כפגיעה בעבודה כשם שעצם התרחשות תאונה מחוץ למקום העבודה, בזמן העבודה או לאחריה, לא די בה כדי לשלול הכרה באירוע התאונתי כפגיעה בעבודה. הרציונל העומד בבסיס הסעיף הינו בהתייחסות רחבה יותר שחולשת על מגוון פעולות המתרחשות בזמן העבודה, או מעבר לו, ובלבד שתהיה להן זיקה סבירה לעבודה. לא כל פגיעה מחפץ הנמצא במקום העבודה לצרכי העבודה נחשבת תאונת עבודה, שכן במקרים בהם הפגיעה אינה תוצאה של העבודה יש להוכיח כי הפגיעה נגרמה בידי אדם וכי "הנפגע לא היה שותף ) לחוק). 3( 80 לגרימת הפגיעה" (סעיף בהתאם למפורט לעיל לפיו פגיעה בעבודה אינה חייבת להיות במקום העבודה, פותחה ההלכה הפסוקה בכל הקשור לפעילות נלווית המתרחשת שלא בשעות העבודה ולא במקום העבודה כאשר מדובר היה בפעילויות כגון השתלמויות, נופש, פעילויות ספורט, ופעילויות חברתיות. זאת, מתוך הכרה כי בשוק התעסוקה המודרני למעסיק יש אינטרס בפעילות מחוץ לשעות העבודה לאור החשיבות בפיתוח והעמקת הקשר בין העובדים לבין עצמם ובינם למקום העבודה. הדגש במבחנים שנקבעו בפסיקה בכל הקשור לניתוח הזיקה בין הפעילות לבין העבודה, היה על רלוונטיות וסבירות. כך נקבע כי בשלב הראשון יש לבחון את מסגרת האירוע ומידת זיקתו לעבודה במערכת היחסים במקום העבודה ומידת העניין שיש למעסיק באירוע. בשלב השני יש לבחון האם הפעילות בה עסק העובד