נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2023 יוני 359 + נטו

93

שאלות ותשובות

כלומר, בפס"ד ורד פרי קבע בית המשפט מפורשות כי תשלום לשמרטף או למטפלת בבית הוא הוצאה המותרת בניכוי, וניתן להסיק שכל שכן אם הקייטנה מאורגנת מטעם מקום העבודה, ואפילו במקום העבודה עצמו. באופן פרטני לעניין קייטנות נאמר בפס"ד ורד פרי: "בצד הפרקטי של הדברים ראיתי לנכון להעיר כי לטעמי פעילויות כגון חוגים וקייטנות מחוץ למסגרת עשויות להיחשב בחלקן כהוצאות הקבועה בה שוהה הילד, בשעה ששני ההורים מצויים בעבודתם, . יש לזכור המותרות בניכוי שכן חלק ממטרתן היא השגחה על הילדים בשעה שההורים נמצאים בעבודה את שעות העבודה וחופשות העובד. תואמות תמיד אינן הספר הגנים ובתי שעות הפעילות והחופשות של כי . לפיכך נאלצים הורים רבים למצוא מסגרות פעילות לילדיהם בזמן שהמסגרות הרגילות אינן פועלות טובת ושיקולי חברתיים אינטרסים כגון זו בסוגיה נוספים בשיקולים להתחשבות מקום יש ...לטעמי או למחוקק נתונה זה דין בפסק שנקבע העיקרון יישום שיאפשרו הכללים מקום, קביעת הילד... מכל מחלוקות פרטניות עם מנת למנוע על ומהיר בהיר את הנושא באופן אם יסדירו יעשו למחוקק המשנה וטוב נישומים." כלומר, בפס"ד ורד פרי נקבע מפורשות כי הוצאה בגין קייטנה תוכר בניכוי, כאשר בית המשפט השאיר למחוקק לקבוע את הכללים ליישום העיקרון. 2009 ), התשס"ט- 170 ' דא עקא, המחוקק בחר בדרך אחרת, וזאת במסגרת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס ) לפקודה, הקובע לאחר התיקון כי הוצאות להשגחה 1 (32 תוקן סעיף 170 ). במסגרת תיקון "170 "תיקון (להלן: על ילדים יהיו הוצאות שאינן מוכרות למס. בכך, לדעתנו, חרג המחוקק מהסמכות שניתנה לו על ידי בית המשפט. לאחר שבית המשפט קבע כי לאור עקרונות היסוד החוקתיים של דיני המס ההוצאה מותרת בניכוי, קביעה גורפת של המחוקק כי ההוצאה אינה מותרת בניכוי - סותרת ממילא עקרונות חוקתיים אלו. על כן ברוח פסיקת בית המשפט, כקובע שרק החלק "הפרטי" של ההוצאה לא 170 נראה כי יש לקרוא את תיקון יותר בניכוי. לכן, אם ניתן להוכיח כי מהות הקייטנה היא השגחה על ילדי העובדים כדי שהעובדים יוכלו להיות פנויים להשקיע את מרצם ואת זמנם במקום העבודה, הרי ההוצאה תותר בניכוי למעסיק בלי שיקום צורך בזקיפת שווי לעובד.