נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי
2023 יוני 359 + נטו
ביטוח לאומי
55
אין בכך כדי להוביל לדחיית הבקשה למתן רשות ערעור. זאת הן בשל החשיבות של הסדרת סוגיית הסמכות העניינית, הן בשל העובדה כי הכרעה ברורה בסוגיית הסמכות, שתשליך על כלל הבקשות לאישור תובענות ייצוגיות נגד המל"ל, תסתום מעתה ואילך את הגולל על "שימוש אסטרטגי" בטענת הסמכות העניינית. אשר לטענת ההשתק שביסוד בקשת הסילוק, שנדחתה על ידי בית המשפט המחוזי ושהבקשה דנן נסבה גם עליה - משהובהר כי שומה על בקשת האישור להתברר בבית הדין לעבודה, מן הראוי שגם נושא ההשתק יידון באותה ערכאה, לא כל שכן משעה שטענה זו נשענת על פסק הדין בעניין נחושתן שיצא מלפני בית הדין האזורי ואושרר על ידי בית הדין הארצי. על כן החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לסילוק על הסף מבוטלת. טענות הצדדים בעניין זה שמורות להם, ובית הדין יכריע בהן כמיטב שיקול דעתו. נפסק כי הסמכות העניינית לדון בבקשות לאישור תובענות ייצוגיות המוגשות (א) 24 נגד המוסד לביטוח לאומי ובאות בגדרי סעיף ) לחוק בית הדין לעבודה, ובהן בקשת האישור 5 ( דנן - נתונה לבית הדין האזורי לעבודה. עמדה זו תחול על בקשת האישור שבמוקד ההליך דנא, על בקשות לאישור תובענות ייצוגיות שיוגשו מעתה והלאה, ועל הליכים ייצוגיים רלוונטיים שעוכבו עד להכרעה בבקשה למתן רשות ערעור, ככל שישנם. לנוכח תרומתו של ההליך לבירור הסוגיה העקרונית, וכן התנהלות המוסד לביטוח לאומי, לא ייעשה צו להוצאות. סוף דבר לסיכום, הבקשה למתן רשות ערעור מתקבלת וכמוה גם הערעור. , בית המשפט העליון, על ידי 5338/20 תקציר רע"א כב' השופטים נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, ענת ברון, המבקש: המוסד לביטוח לאומי, המשיב: 2023 למרץ 23 טישמן ואח', ניתן ביום
בקשת האישור או התובענה הייצוגית עצמה יחייב הכרעה בשאלות אלה, שהמחוקק ראה חשיבות שיוכרעו על ידי בית הדין לעבודה - ומשכך העניק לו סמכות ייחודית. בבואנו לפרש את ההסדר החקיקתי יש לתת לעובדה זו משקל משמעותי. כל זאת מבלי לגרוע מסמכותו של בית המשפט המינהלי להידרש ולהכריע בשאלות מתחום דיני העבודה והביטחון הסוציאלי, ככל שאלה מתעוררים במסגרת הליכים המתבררים לפניו. יתרה מזו, נקבע כי ההכרעה לעניין הסמכות העניינית בעניין דנן, מקיפה את כלל הבקשות לאישור תובענות ייצוגיות נגד המל"ל שבאות בגדרי ) לחוק בית הדין לעבודה. משכך, 5 (א)( 24 סעיף המשקל שיש לייחס לאופי המינהלי של בקשת האישור המסוימת דנא הוא מוגבל, הן משום שלא ניתן להעריך את היקף הסוגיות המינהליות שעשויות להתעורר במסגרת הדיון בתובענות ייצוגיות אחרות המוגשות נגד המל"ל, הן משום שההכרעה בסוגיית הסמכות העניינית לדון באותן תובענות צריכה להיות ברורה ואחידה. מצב שבו הסמכות העניינית תיקבע לפי "מידת המינהליות" שמעוררת כל תובענה אינו רצוי, וחוטא לבהירות המצופה מכללי הסמכות העניינית. באשר לטענת המשיבים שלפיה המל"ל עושה שימוש סלקטיבי בסוגיית הסמכות העניינית לצרכיו, במטרה לעכב את בירור התובענה, הרי שלכאורה דומה שיש ממש בטענה זו, בין היתר בשל פער הזמנים בין מועד הגשת בקשת האישור על ידי המשיבים, לבין מועד הגשת הבקשה להעברת הדיון שהגיש המל"ל בנימוק של חוסר סמכות עניינית. נוסף על כך, נראה שהמל"ל לא פרס את התמונה המלאה באשר להיקף התובענות הייצוגיות המתנהלות בבתי המשפט המינהליים לעומת אלו המתנהלות בבתי הדין לעבודה. זאת באופן שאינו מתיישב עם טענותיו בבקשה למתן רשות ערעור, ועם חובת תום הלב המוגברת שחלה עליו כרשות שלטונית. חרף הקשיים שמעוררת התנהלות המל"ל,
Made with FlippingBook Digital Proposal Maker