נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2023 מאי 358 + נטו

פרישה ופנסיה

63

על המעסיקים לצרף את המנוחה להסדר ביטוח פנסיוני. בנסיבות בהן לא נטען כי במועד קבלתה לעבודה הייתה המנוחה "מבוטח[ת] בביטוח פנסיוני ה. לצו, היה על המעסיקים 6 כלשהו" כלשון סעיף לעשות כן לכל המאוחר בחלוף ששה חודשי עבודה. המעסיקים לא קיימו אחר החובה. כאשר בסמוך לסיום עבודתה איבדה המנוחה את כושר עבודתה ובהמשך הלכה לעולמה, הם נתבעו לשלם ליורשים את הפסד פנסיית הנכות ולשלם לשאירים את הפסד פנסיית השאירים שהיו משתלמות אילו קיימו המעסיקים את חובתם על פי דין. המעסיקים טענו לאשם תורם של המנוחה בעטיו יש לאיין או למצער להפחית את הפיצוי. בית הדין האזורי קיבל את טענתם לעניין אשמה התורם של המנוחה. נקבע כי צדק בית הדין האזורי בקביעתו העקרונית לפיה על המעסיקים לפצות את המערערים עקב הפרת חובתם לבטח את המנוחה בהסדר ביטוח פנסיוני, תוך דחיית טענות ההגנה שהועלו על ידי המעסיקים, וכי בנסיבות המקרה לא זו בלבד שאין להעלות את שיעור ההפחתה בשל אשם תורם אלא שלא היה מקום לבצע הפחתה לחוק הסכמים קיבוציים קובע כי 19 סעיף כאמור. יראו הוראות שבהסכם קיבוצי בדבר תנאי עבודה משמקורה של הזכות לפי צו כחלק מהסכם העבודה. ההרחבה הפנסיוני הוא בהסכם קיבוצי, חלה הוראת לחוק הסכמים קיבוציים לפיה "זכויות 20 סעיף המוקנות לעובד בהוראות אישיות שבהסכם קיבוצי אינן ניתנות לוויתור". בהיותה של הזכות הפנסיונית מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה "הוראה קוגנטית", אין כל תוקף להסכמת עובד לוותר עליה, והיא לפיכך זכות מוחלטת. כפועל יוצא מכך, נפסק כי את הזכות הפנסיונית "כופים על העובד ואין זה מעלה או מוריד אם יאמר, רוצה אני ואם לאו" (דב"ע בעניין טירן). בדומה, הוראת סעיף 3-141/ (ארצי) מז ) לחוק הגנת השכר, מאפשרת ניכוי מחלקו 5 (א)( 25 של עובד לקופת גמל מבלי שנדרשת הסכמתו לניכוי.

מחדש בפני ערכאת הערעור הכולל הצגת ראיות. לולא סירובה העיקש של בערעור שכנגד נטען כי המנוחה לשתף עימם פעולה ולחתום על המסמכים הדרושים לפתיחת קרן פנסיה, הייתה התביעה מתייתרת, ועל כן יש לפסוק למנוחה אשם תורם . 50% ולכל הפחות 100% בשיעור של פסק הדין כב' השופט ר' פוליאק פסק כי דין הערעור העיקרי להתקבל ודין הערעור שכנגד להידחות. ראשית נקבע כי הבן הצעיר הוא בנה של המנוחה. רשומות רפואיות מחדר לידה, שנמצאו בידי המעסיקים בעקבות כתב ויתור על סודיות רפואית - מוכיחות באופן משכנע כי הבן הצעיר הוא בנה של המנוחה, ולא בכדי לא עמדו המעסיקים על הטענה בערעור. עם זאת, תביעת הבן הצעיר הוגשה שלא באמצעות אפוטרופסו, הגם שבשלב מוקדם של ההליך המשפטי הפך בן הזוג לשעבר לאפוטרופוס ואף לאב מאמץ וכנציגו מאותו שלב הורשה לייצגו גם בהליך. כידוע, קיימת הבחנה בין שלילת כשרות, כך שפעולה משפטית היא בטלה מעיקרה, לבין הגבלתה. חוק הכשרות והאפוטרופסות נוקט בדרך של הגבלת לחוק קובע כי הסכמת נציג 4 כשרות. כך, סעיף הקטין לפעולה משפטית "יכולה להינתן מראש או לחוק קובע כי "פעולה משפטית של 5 למפרע" וסעיף קטין שנעשתה שלא בהסכמת נציגו ניתנת לביטול" על ידי נציגו של הקטין או על ידי היועץ המשפטי. בנסיבות העניין, המשך ניהולו של ההליך המשפטי בשם הקטין לאחר מינוי בן הזוג לשעבר כאפוטרופוס מהווה על פני הדברים הסכמה למפרע, ומכל מקום אין חולק כי האב הביולוגי או היועץ המשפטי לא הגישו בקשה לביטול הפעולה המשפטית של הגשת התביעה. בנוסף לאמור, נקבע כי באשר לערעור שכנגד של המעסיקים, בהתאם לצו ההרחבה הפנסיוני הוטל