נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי
2023 מאי 358 + נטו
התפטרות ופיטורים
57
התחייבות לזמן העסקה מינימלי בשל ההכשרה המקצועית שלה. בית הדין ציין, כי כל מי שמתחיל עבודה חדשה לוקח סיכון. הדברים עשויים להסתדר לטובה ועשויים שלא. בנסיבות הללו, אין מקום לפסוק פיצוי כלשהו לעובדת בטענה כי הסתמכה על מקום העבודה שהתקבלה אליו. מכל מקום אף לפי גרסתה בסופו של דבר פוטרה ממקום העבודה בו עבדה לפני שהגיעה לעבוד אצל המעסיקה. בנוסף, אין חובה להעסיק לפרק זמן מינימלי ככל שקיימת הצדקה מטעם המעסיק לסיים את ההעסקה. מאחר והייתה התלהמות במקום העבודה שהמעסיקה לא הצליחה להרגיעה ונדרשה לטפל בה, החלטה לסיים את העסקת העובדת מצויה בתחום הסבירות ובמסגרת הפררוגטיבה הניהולית של המעסיקה. הפיצוי שנפסק לעובדת הוא לא בשל עצם סיום ההעסקה אלא בשל האופן בו בוצעו הפיטורים. אשר לטענות ביחס להתעמרות מצד העובדות האחרות, אכן עלתה תמונה עגומה אולם המעסיקה פעלה כדי לשנות זאת. המעסיקה פעלה כראות עיניה ועצם סיום העסקה הוא בהתאם לפררוגטיבה הניהולית שלה, אולם האופן הוא בר פיצוי שכאמור נפסק. התביעה התקבלה בחלקה הקטן כך לסיכום: שהמעסיקה תשלם לעובדת פיצוי בגין פיטורים שלא .₪ 4,000 כדין בסך , בבית הדין האזורי לעבודה ת"א, 31347-06-20 ד"מ על ידי כב' השופטת קארין ליבר- לוין, התובעת: מיכל מאיר, הנתבעת: קיור יופי ואופנה בע"מ בע"מ, 7.11.2022 - ניתן ב
העובדת התקבלה עוד טרם נשמעה העובדת. מדובר בהתנהלות לא תקינה שכן תכליתו של שימוע היא לשמוע את העובד ולקבל החלטה לאחר מכן תוך שקילת טענותיו, מה שכאמור לא קרה במקרה זה. המעסיקה טענה, כי העובדת הייתה בתקופת ניסיון. אכן אין סיום העסקה בתקופת ניסיון כסיום העסקה לאחר זמן ממושך יותר. יחד עם זאת, העובדת מכחישה שמדובר בתקופת ניסיון וכי הדבר לא נאמר לה. בהקשר זה יצוין כי כאשר מתחילים עבודה חדשה, מטבע הדברים, שני הצדדים בוחנים אחד את השני ומטבע הדברים, וכשאין מדובר בחוזה לתקופה קצובה, לשני הצדדים שמורה הזכות להחליט שהם אינם רוצים בהמשך יחסי העבודה בניהם. בכל מקרה קיים הבדל בעת שקילת הפיצוי ימים ברוטו לעבודה ארוכת 13 ביחס לעבודה בת שנים. בית הדין ציין, כי מטענות הצדדים עלתה תמונה עגומה של מקום עבודה שיש בו התלהמות מצד העובדים עד כדי הרמת יד. לאור התמונה העגומה ברור כי על המעסיקה לנקוט פעולה כדי להחזיר את השקט למקום העבודה כדי שניתן יהיה לעבוד בו וגם כדי שלא יהיה בכך לפגוע בעסקיה. לאור כל האמור, מצא בית הדין כי על מעסיקה בשל אופן סיום ₪ 4,000 לפצות את העובדת בסך העסקתה שכן פיטוריה, היו שלא כדין. מעבר לכך בית הדין לא מצא שיש לפסוק לעובדת פיצוי נוסף: העובדת לא הייתה זכאית להודעה מוקדמת שכן לא הגיעה לחודש עבודה ולא הייתה זכאית לקרן פנסיה ימים ברוטו. 13 שכן עבדה העובדת טענה, כי עזבה לעניין פיצויי ההסתמכות: מקוםעבודהאחר ועל כן מגיעיםלה פיצויי הסתמכות,
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online