נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2023 מאי 358 + נטו

37 מס הכנסה

שיש להתנות את קבלת הזיכוי הנוסף בידי עמית שכיר בהפקדה עצמאית מצדו לקופת גמל לקצבה בגין הכנסתו הלא מבוטחת, המבקשים טוענים כי התניה זו אינה תואמת את הדין. נקבע כי גישתה זו של הרשות מעוררת קושי. לכאורה נראה כי לשון החוק כפשוטה עולה בקנה אחד עם עמדת המבקשים ולפיה אין מקום להגביל את הזיכוי הנוסף אך ורק לשכירים המבצעים הפקדות נוספות לקופת גמל לקצבה במעמד של עמית עצמאי. הסעיף אינו כולל תנאי ולפיו העמית המוטב יפקיד כספים לקצבה כעמית עצמאי דווקא, וזאת נוסף על הפקדותיו כעמית שכיר. הרשות טוענת כי המחוקק ביקש לתמרץ את ציבור החוסכים בישראל להגדיל את סך הכספים לתקנות 3 המופקדים בחיסכון ארוך טווח. תיקון נועד לתמרץ את ציבור העצמאיים להגדיל את היקף השקעתם בקופת גמל לקצבה (חיסכון לטווח ארוך), כך שיהיה רשאי להפקיד כספים בקופת גמל לתמלוגים (חיסכון לטווח בינוני), רק לאחר שיפקיד כספים בקופת גמל לקצבה ברובד המינימלי מהשכר 16% כאמור בהגדרת "עמית מוטב", דהיינו הממוצע במשק. לפקודת מס הכנסה 47- א ו 45 התיקונים בסעיפים לתקנות, באופן זה 3 נעשו כצעד משלים לתיקון א) 45 שהגדילו את התקרות המקנות זיכוי (סעיף ) למי שהוא "עמית מוטב", דהיינו 47 וניכוי (סעיף יחיד שבשל הכנסתו שולמו סכומים לקופת גמל לקצבה ברובד המינימלי. ועוד היא טוענת כי הציבור העיקרי שעמד מול עיני המחוקק בעת שתיקן תיקונים אלה הוא ציבור העצמאים, ואילו ציבור השכירים זכה גם הוא ליהנות באופן עקיף מהתיקון, אך זאת בתנאי שהפקיד כספים בקופת הגמל כעצמאי, בדומה לחברו הנישום העצמאי. עמדת המבקשים תתרום להגדלת הפער בין השכירים לעצמאים, בניגוד לכוונת המחוקק.

גביית המס המבוצעות על ידה מתוקף היותה רשות ציבורית, נעשות כדין. נוסף על כך, ניהול הליך של תובענה ייצוגית נגדה, בהיותה רשות ציבורית, עלול לפגוע בתקציבה, וכתוצאה מכך לפגוע בתפקודה. עם זאת, לא נכון להעניק לרשות ציבורית חסינות מפני ניהול תובענה ייצוגית נגדה ובכך להכשיר התנהלות לא תקינה. כדי שיאושר ניהול תובענה כייצוגית, על המבקשים להוכיח כי קיימת להם עילת תביעה אישית, וכן כי התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה. בפסיקה הובהר כי הצורך לשקול את סיכויי התביעה להצליח, הוא תנאי קרדינלי לצורך אישורה של תובענה כייצוגית. הגם שהבקשה לאישור תביעה כייצוגית היא אך "הפרוזדור" שבאמצעותו ניתן להיכנס ל"טרקלין" ואין להפכו לטרקלין עצמו ולברר בו את כל השאלות שבירורן יפה במהלך בירור התביעה עצמה, ראוי לעבור פרוזדור זה בזהירות מרובה ולדקדק בכל התנאים הדרושים מכוח חוק תובענות ייצוגיות. בהמשך לאמור, נקבע כי מערכת החיסכון הפנסיוני בישראל מורכבת מכמה רכיבים, ובהם קצבאות מביטוח לאומי, המבוססות על תשלומים ששולמו מטעם העובד על פי תקופה במהלך שנות עבודתו, דמי פנסיה מחברות ביטוח, המבוססים על הפרשות מהשכר החודשי של העובד, וחסכונות פרטיים נוספים שיכולים עובדים לצבור במהלך שנות עבודתם כדי שהכספים ישמשו אותם לאחר פרישתם. קיימת חשיבות רבה לעידוד כלל הציבור בישראל לחסוך לפנסיה ומכאן שאיפת המדינה להעניק א שכותרתו 45 לציבור החוסכים הטבות מס. סעיף "זיכוי בעד דמי ביטוח ותגמולים", קובע את זכאותם של נישומים לזיכוי ממס בגין הפקדות מסוגים שונים. כאמור, הצדדים נחלקו בשאלת יישומו של סעיף )(ב) לפקודה. בעוד הרשות סבורה 2() )(ב 2() א(ה 45