נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2023 פברואר 356 + נטו

52 פרישה ופנסיה

מאחריות מוגברת כלפיהם ומחובת אמון מיוחדת שהינה תולדה של מערכת יחסי העבודה (ע"ע (ארצי) בעניין זילברשטיין). ככלל, אי תשלום 1201/00 זכויות מכוח משפט העבודה המגן, כשלעצמו, אינו בבחינת טעם מספק להרמת מסך ההתאגדות. על מנת שיינקט צעד דרסטי מסוג זה יש להוכיח מקרה חריג של שימוש באישיות המשפטית הנפרדת לצורך הימנעות מתשלום זכויות. באשר לנסיבות בהן מעסיק אינו מעביר כספים לקרן פנסיה תוך שהוא ממשיך לנכות סכומים משכר העובד, נפסק כי אלה מצדיקות כשלעצמן הרמת מסך ההתאגדות. בהגת לא הכחיש בעדותו שלא הופרשו לתובע כספים לגמל ולהשתלמות, הגם שכספים אלו נוכו מתלושי השכר. נקבע כי בנסיבות אלה, ישנה הצדקה להרמת מסך ההתאגדות ביחס לבהגת. זאת ועוד, נקבע כי מעדות בהגת עולה כי היה ערבוב בין נכסיו לנכסי החברה, באופן המצדיק אף הוא הרמת מסך. הוכח כי בהגת הקים וניהל את החברה, היה בעל המניות, שימש כדירקטור וניהל את החברה בפועל. הוא היה הרוח החיה של החברה, מי שהיה בפועל הדמות הדומיננטית ומי שקיבל את ההחלטות, לרבות מכירת החברה וכל הקשור למו"מ עם רימקס. משכך, מתקיימות נסיבות המצדיקות הרמת מסך ההתאגדות כנגד בהגת. נפסק כי התביעה מתקבלת חלקית, החברה ובהגת ישלמו לתובע, ביחד ולחוד ש"ח בגין אי הפקדה והפרשי 183,174 סכום של הפקדות לפנסיה, גמל וקרן השתלמות, וכן הפרש

שהתובע פוטר על ידי נבאלי. משהוכח שהתובע פוטר על ידי נבאלי, הוא זכאי לפיצויי פיטורים. התובע ומכתב שחרור לקופ"ג שקיבל 161 טען כי מטופס עולה כי נצברו לזכותו ברכיב הפיצויים במנורה 96,835 , וסך של ₪ 48,415 מבטחים בע"מ סך של מהווים את חלק המעסיק שלא שולם, ועל נבאלי להשלים סכום זה. נקבע כי דו"ח פירוט מעסיקים לעמית שהגיש התובע מצביע כי נבאלי הפרישה עבור בלבד. אולם ₪ 40,606.72 התובע לפיצויים סך של , יש להתייחס לסך ₪ 48,415 משטען התובע לסך אותו טען התובע. הנתבעים לא הגישו חישוב נגדי ועל כן מתקבל חישוב התובע. ומשכך, הנתבע זכאי . בהמשך ₪ 96,835 להפרש פיצויי פיטורים בסך 40,477 נקבע כי התובע זכאי לפדיון חופשה בסך של . בעניין הפרשי הפקדות לקרן השתלמות והפקדה ₪ לגמל ופנסיה, נקבע כי התובע זכאי למלוא הסכומים שתבע. לחוק החברות נקבעה 6 יתרה מזו נקבע כי בסעיף סמכות בית הדין להרים את מסך ההתאגדות של החברה, ולייחס חובות של חברה לבעל המניות בה, וזאת במקרים חריגים. הסעיף קובע מה הם המצבים בהם תעשה פעולת הרמת מסך שעה שבעלי המניות בחברה עושים שימוש לרעה באישיות הנפרדת של החברה. אכן הפסיקה קובעת כי הרמת מסך תעשה ביד קמוצה ובמשורה ורק במקרים קיצונים יוצאים מן הכלל. בעניין זה נקבע כי יש לבדוק אם היה ערבוב נכסים בין החברה למנהליה, פגיעה בתקנת הציבור, תרמית, הברחת נכסים וכדומה. במצב בו בעלי שליטה בחברה פועלים תוך התעלמות מזכויות עובדים נחשבת פעולתם בחוסר תום לב ומסך ההתאגדות לא יעמוד כמגן. בהלכה הפסוקה ניתן למצוא מקרים בהם נפסק כי קיימת הצדקה להרמת מסך ההתאגדות, בין היתר, בהתחשב במעמדם המיוחד של העובדים כנושי החברה שאינם "נושים וולונטריים" אלא נושים מסוג מיוחד הנהנים

פיצויי פיטורים ופידיון דמי חופשה. לסיכום, התביעה מתקבלת בחלקה.

, בית הדין האזורי לעבודה 19084-07-19 סע"ש ירושלים, לפני כב' השופטת שרה שדיאור, התובע: סוויטי נאפז, הנתבעים: בטון נבאלי בע"מ, חוגה 25.10.2022- זכריאת, בהגת חוגה, ניתן ב