נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2022 יולי 350 + נטו

ביטוח לאומי

40

ממניות החברה, הרי לכל 15% אחד המחזיק נניח הפחות לעניין מבחן זה, החברה היא חברת מעטים, ממניות החברה מוחזקים בידי 40% גם אם שאר חמישים(!) בעלי מניות. לאחר שכבר קבע בית הדין כי אין מדובר בחברת מעטים, הוא בכל זאת בוחן את מעמדו הניהולי ואת כוחו של התובע בתפעולה והחלטותיה של החברה. זאת, "מאחר והצדדים הרחיבו טיעונים בנוגע לשאלת היותו של התובע בעל שליטה בחברה אם לאו". והדברים תמוהים, שכן: רק במקום שבו מדובר בחברת מעטים, ורק במקרה שאין מדובר בבעל שליטה במישרין (על פי הגדרת לפקודה), יש לבחון על פי הלכת עלי 76 קרוב בסעיף תיתי אם התובע, אף שאינו בעל שליטה במישרין, הרי הוא בכל זאת בעל שליטה בעקיפין. 45% ואולם במקרה דנן, כשמדובר בתובע המחזיק ממניות החברה, הרי אין כל מקום לבחון אם הוא בעל שליטה בעקיפין. כדי למנוע בלבול בעקבות ההתנהלות בפסק דין זה, ולפי אישרור לדבר שקיבלנו מבכיר בביטוח הלאומי, הרי דרך ההתנהלות של הב"ל בעניין זה היא זאת: בחברה שאינה "חברת מעטים" – אין משמעות לשיעור החזקת המניות בידי המבוטח, בעל שליטה או לא, ואין בוחנים שליטה בעקיפין, כיוון שבכל ב לחוק הביטוח הלאומי אינו חל (יחסי 6 אופן סעיף עובד ומעסיק נבחנים בכל מקרה). ככל שמדובר בחברת מעטים – בעל שליטה במישרין אינו זכאי לדמי אבטלה, וכן מי שנקבע לגביו כי הוא בעל שליטה בעקיפין.

ההכנסות וההוצאות ועיתוין של אלה, להשפיע על היקף רווחיו והתשלומים שישולמו לו ולנווט את החברה על מנת לקבל החלטות שיסייעו לו להיערך מראש לתקופת משבר". "ברי כי עצם ניהול ההליכים בערכאות השונות מדבר בעד עצמו, לכל הפחות ביחס לטענת התובע כי ביקש שלא לסיים את העסקתו בחברה ולא הייתה לו שליטה על החלטה זו. הגשת ההליכים על ידי התובע מצביעה, על פניה, כי התובע לא רצה לסיים את העסקתו בחברה. האופן הנטען של הפיטורים מלמד כשלעצמו על כך שהתובע לא נערך אליהם מבעוד מועד. בראי הזכאות לדמי אבטלה – הנתבע לא הוכיח כי לתובע הייתה יכולת לכלכל צעדיו מראש לתקופה של שפל כלכלי ולא ניתב את הדברים כרצונו, תוך שליטה ברווחי החברה, כמצופה מבעל שליטה בחברת מעטים, ובניגוד למצב אליו יכול להיקלע עובד שכיר שאינו בעל שליטה כאמור. טענות התובע בנוגע להעדר השפעה ממשית על התנהלות החברה ובדבר חוסר יכולתו לנתב ולשלוט על החלטות מהותיות של החברה – מאפיינים אשר עומדים בלב הגדרת בעל שליטה בחברת מעטים ככל שהדבר נוגע לזכאות לדמי אבטלה – לא נסתרו על ידי הנתבע". התביעה התקבלה. נקבע כי: "התובע לא היה בעל שליטה בחברת מעטים, בראי זכאותו לדמי אבטלה". בשולי הדברים משום מה, הן התובע, הן הנתבע, והן בית הדין, לא דקו פורתא בעניין הגדרת חברת מעטים, שכן השאלה האם היו או לא היו יותר מחמישה בעלי מניות בחברה כלל אינה רלוונטית. האינדיקציה הנכונה היא האם חמישה בני אדם או פחות מחמישה שולטים בחברה. ובמקרה דנן, אם נוסף על המבוטח ממניות החברה, יש עוד בעל מניות 45% שהיה בעל