נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2022 יולי 350 + נטו

32 מס הכנסה

) תוקנו התקנות כך שמשנה זו ואילך 8421/14 מוענקות נקודות זיכוי גם לעובדים זרים שאינם בתחום הסיעוד, במגבלות הקבועות בתקנות: בשנת ואילך - נקודת 2018 - חצי נקודת זיכוי, ומשנת 2017 זיכוי אחת. שאלת חוקיות תקנות הזיכויים - על רקע לטענת אפליה בין עובדים זרים לבין עובדים ישראליים נוכח אמנות המס האוסרות לכאורה לעשות כן - עמדה במוקד הדיון בעניין ההסתדרות, שם נקבע: "הוראות האמנות אינן סותרות את השינוי; האמנות שוללת הפליה על בסיס אזרחות, ואילו כאן עסקינן במי שבאו לישראל לתקופה מוגבלת, וההבחנה היא אפוא על בסיס תושבות; ועל כן אין המדינה בהכרח חייבת, גם אם הדבר עשוי להיות רצוי חברתית, להעניק להם הטבות המוענקות לתושבים הקבועים." בעניין ההסתדרות, אם כן, נדונה אותה שאלה ממש - האם הוראת האמנה בדבר אי אפליה מחייבת להעניק נקודות זיכוי לעובדים זרים באותו אופן שהן מוענקות לעובדים ישראליים, והתשובה שניתנה לכך הייתה בשלילה. זאת ועוד, נקבע כי בפסק הדין בעניין ההסתדרות גלומה ההנחה כי עובדים זרים אינם תושבי ישראל. מכאן ניתן להסיק כי חרף הוראות האמנה שר האוצר רשאי לשלול מעובדים זרים נקודות זיכוי, שכן מדובר בהבחנה על בסיס תושבות. יתר על כן, העובדה כי אין מדובר בתושבי ישראל, אינה מונעת משר האוצר להעניק להם נקודות זיכוי בהיקף המוגבל שקבע. לפיכך, טענת המערערים כאילו ההפניה בתקנות לפקודה מחייבת את המסקנה 34 הזיכויים לסעיף ולפיה עובדים זרים הם בהכרח תושבי ישראל, אין בה ממש. תקנות הזיכויים אינן הופכות עובדים לפקודה. 34 זרים לתושבי ישראל בהפנייתן לסעיף כל שנאמר בהן הוא כי בהתקיים התנאים הקבועים בהן, עובדים זרים ייהנו מנקודות הזיכוי המוסדרות לפקודה ובהיקף שנקבע. אם נדרש מקור 34 בסעיף בחקיקה הראשית למתן נקודות זיכוי לעובדים זרים, על אף שאינם תושבי ישראל, הרי ניתן למוצאו

1 אם רואים אותו כתושב לעניין פקודה זו". סעיף לחוק עובדים זרים מגדיר עובד זר כ"עובד שאינו אזרח ישראל או תושב בה" ואילו חוק הכניסה לישראל מסדיר את דבר קבלת אשרות ורישיונות ישיבה למי שאינם תושבי ישראל. לאמנה בין ממשלת ממלכת תאילנד 25.1 סעיף לבין ממשלת מדינת ישראל בדבר מניעת מסי כפל ומניעת התחמקות ממס לגבי מסים על הכנסה, קובע כדלקמן: "אזרחיה של מדינה מתקשרת לא יהיו כפופים במדינה המתקשרת האחרת למסים או לכל דרישה הקשורה במסים, השונים או מכבידים יותר מהמסים ומהדרישות הקשורות בהם, שאזרחי אותה מדינה אחרת כפופים להם, או עלולים להיות כפופים להם באותן נסיבות". לעמדת המערערים, לא ניתן לשלול מעובדיהם הזרים, תושבי ישראל לפי הפקודה, את נקודות הזיכוי הניתנות לאזרחי ישראל תושבי ישראל, וזאת אך ורק על בסיס אזרחותם הזרה, וכי שלילה כאמור מהווה הפרה של הוראות האמנה בדבר אי אפליה. נקבע כי אין לקבל עמדה זו. אין לראות בעובדיהם הזרים של המערערים תושבי ישראל, ובכל מקרה, גם אם היה ניתן לראותם כ"תושבי ישראל" לעניין הפקודה, זכותם לנקודות א לפקודה ותקנות 48 זיכוי נשללה על פי סעיף הזיכויים, ואין בכך הפרה של הוראות האמנה בדבר אי אפליה. בהמשך לאמור נקבע כי סוגיית נקודות הזיכוי לעובדים זרים עברה תהפוכות במרוצת השנים. הותקנו תקנות הזיכויים. אלה קבעו כי 2014 בשנת רק עובדי סיעוד יזכו בנקודות זיכוי, וכן תזכה בחצי נקודת זיכוי עובדת זרה שאינה בתחום הסיעוד. עובדים זרים אחרים, דוגמת עובדי המערערים העוסקים בתחום החקלאות, נשללה זכאותם (ד) לתקנות, 3 לנקודות זיכוי, וזאת כעולה מתקנה לפיה הוראות הפרק השלישי לחלק ג' לפקודה לא יחולו בחישוב המס על הכנסתו של עובד זר. בשנת , ובעקבות פסק הדין בעניין ההסתדרות (בג"צ 2017