נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2021 פברואר 336 + נטו

פרישה ופנסיה

64

משיכת כספי פיצויים מקופת פנסיה ע"י מעסיק אפשרית במקרה של גניבה ממעסיק

על כלל המסמכים בכפייה ובתנאים של עושק מבלי שקרא אותם או הבין את תוכנם. עוד נטען, כי העובד פוטר ללא שימוע וכי יש לערוך לו גמר חשבון ולשלם את מלוא זכויותיו על פי דין. לאור הדברים האמורים, תבעה המעסיקה את העובד בבית הדין האזורי, בגין חיובו בתשלום נזקיה, עקב מעשי ההונאה וגניבה שביצע לטענתה. עוד נתבקש לחייב את העובד ו/או את חברת הביטוח (להלן: "מבטחים") להשיב את כספי הפיצויים "בקרן התגמולים" של העובד. מנגד, העובד כפר בטענות וטען כי לא היה כל דופי במעשיו ואף הגיש תביעה שכנגד. מבטחים שוחררה מהתייצבות בהליך, היות שלא היתה לה כל עמדה במחלוקת, וביקשה מבית הדין הוראות לגבי הכספים הצבורים אצלה. פסק הדין בית הדין האזורי קיבל את התביעה ושוכנע כי יש לתת משקל מלא להודאת העובד שהעדיף לשתף פעולה, למסור מידע, מתוך הנחה שכך תסתיים הפרשה בצורה טובה יותר מבחינתו, וללא מעורבות המשטרה. נקבע כי על העובד להשיב למעסיקה ש"ח, בגין פינוי פסולת ברזל של 800,000 סכום של המפעל, מכירה ולקיחת הכסף לעצמו, וסכום נוסף ש"ח בגין כספים וטובות הנאה שקיבל 261,000 של מספקים שונים, כפי שהודה. עוד נקבע כי מעשיו של העובד עולים כדי גניבה ממעסיק בנסיבות חמורות ולכן יש לשלול באופן מלא את זכותו לפיצויי פיטורים. בין השאר נדחתה העילה של אי מתן הודעה מוקדמת והעילה של פיטורים שלא כדין בהיעדר שימוע לאחר שבית הדין

העובדות שמעון שוקרון (להלן: "העובד") עבד כנהג סבל ובהמשך כקניין רכש בדסקל בע"מ, חברה העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של תרופות (להלן: ועד סיום עבודתו. 1993 - "המעסיקה") החל משנת בעקבות מידע שהגיע למעסיקה, זומן העובד לבדיקת פוליגרף שהוצגה כהליך שגרתי. ביום הבדיקה, אשר בדיעבד היה יום עבודתו האחרון, טען העובד כי לא עלה בידו לישון וכי הוא נוטל כדורים. לפיכך, לא בוצעה בדיקת פוליגרף אך התקיימה ישיבת בירור שצולמה והוקלטה ע"י המעסיקה ללא ידיעת העובד. בישיבה הוטחו בפני העובד האשמות על מעשים של גניבת מתכת והפרות אמון. העובד הודה בישיבת הבירור בביצוע מעשים הפוגעים במעסיקה, ולאחר זמן המתנה, באותה ישיבת בירור, חתמו הצדדים על "הסכם סיום עבודה", שם הודה העובד ב"מכירת פסולת ברזל של החברה ונטילת תמורתה לכיסו, וכן בקבלת טובות הנאה מספקים של החברה. עוד הוסכם כי אם העובד לא ישלם למעסיקה סכום במועדים הנקובים בהסכם, יעמוד ₪ 500,000 של חובו על סכום הנזק בו הודה ולחברה תעמוד הזכות להיפרע גם בגין נזקים נוספים. כמו כן הוסכם כי יחסי העבודה בין הצדדים יסתיימו לאלתר, ללא תשלום פדיון הודעה מוקדמת והשלמת פיצויי פיטורים, וכי לפנים משורת הדין ישוחררו לטובת העובד הכספים שנצברו עבורו בקרן הפנסיה. העובד לא שילם את החוב המוסכם וניסה לבקש מהמעסיקה למחול על התחייבותו . לאחר שהמעסיקה סירבה, שלח בא כוח העובד מכתב למעסיקה בו נטען כי ההסכם והודאותיו של העובד במעשיו בטלים שכן הוחתם