נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2021 פברואר 336 + נטו

ביטוח לאומי

28

2010 אשר לטענה העובדתית כי המוסד ויתר בשנת על גביית חוב דמי הביטוח נקבע כי דינה להידחות. בית הדין האזורי קבע ממצא עובדתי כי המל"ל לא ויתר על גביית דמי הביטוח בהתאם לשומה שערך בעקבות ביקורות הניכויים, אלא היה נכון להקפיא את ביצוע התשלום עד לכינונן של ועדות ההשגה. דמי הביטוח הם תשלום חובה, ומבחינה חוקית אין בידי המל"ל לפטור מבוטח מהם, אלא מכוח סעיף לחוק הביטוח הלאומי. למותר לציין כי לא 370 370 נטען שהוגשה מטעם המערערת בקשה לפי סעיף לחוק, וממילא המל"ל לא נתן פטור מכוחו. המל"ל אך הסכים לעכב את ביצוע התשלום לצורך השגה בפני ועדת שומה, שאותה עת טרם כוננה. בשים לב לטיבם של דמי הביטוח (תשלום חובה) ותכליתם (מקור מימון הגמלאות) הרי שלא על נקלה ייחשב שיהוי לכזה המאיין את הגבייה. זאת כיוון שיש לנקוט משנה זהירות טרם תיקון עוול הכרוך בשיהוי בעוול לקופת הציבור. ממכלול הטעמים נקבע כי לא בוסס שיהוי המאיין את גביית קרן החוב בדמי הביטוח. נוסף על האמור נקבע כי יש לדחות את טענות המערערת כאילו בית הדין האזורי לא בחן במסגרת את טענותיה 2016 הדיון בתובענה שהגישה בשנת 2016 כנגד השומה לגופה. התובענה הוגשה בשנת לאחר כינונה של ועדת השומה, ולאחר ששלוש פעמים נשלח למערערת זימון לדיון בוועדת השומה, ומחדליה הדיוניים מנעו דיון לגוף העניין בוועדת השומה. עובר להגשת התובענה, לאחר שנשלחו שלושה זימונים לדיון בוועדת השומה והיא נקטה פעולות שנדרשה לשם קיום הדיון - מקבל עקרון הסופיות בנוגע לתוכן השומה משנה תוקף. משכך, קיום דיון לגוף השומה לראשונה בבית הדין - מצריך טעם ראוי ומבורר. לפנים משורת הדין, נתן בית הדין האזורי לחברה במהלך הדיון בפניו הזדמנות נוספת ללבן טענותיה לגוף השומה. נפסק כי המערערת נטלה סיכון בעת שהשליכה את יהבה על

לכך יש לצרף את אי הגשת הערר לוועדה, וכשכבר הוגש לא היה מנומק, וכאשר הוגש באופן מנומק כלל בעיקר טענות מנהליות ולא טענות לגוף החיוב. מכאן שמבחינת המערערת ועדת השומה לא הייתה אמצעי לבירור המחלוקת אלא כלי לדחיית התשלום, עיכובו והקפאתו. לפיכך השיהוי אינו מכיוונו של המוסד אלא מצידה ולא היה מקום לתת לה פרס בדמות הפחתת הריבית והקנס. בית הדין פסק: 348-347 כב' השופטים פסקו כי בהתאם לסעיפים לחוק הביטוח הלאומי, פקיד גבייה מוסמך 357- ו לקבוע את דמי הביטוח שבהם חב מבוטח/ מעסיק. בענייננו נקבעה החבות בדמי ביטוח בזיקה לביקורת 358 ניכויים שנערכה בידי המל"ל מכוח סעיף לחוק. דרכי ההשגה על השומה שנערכה, לרבות על לחוק 359 ממצאי בקורת הניכויים, נקבעו בסעיף לחוק) כנוסחם במועד שבו הוצאה 372 (עם סעיף .2008 לחברה הודעה בדבר חיוב בדמי ביטוח בשנת בתמצית, ההשגה נערכה בדרך של הגשת ערר לוועדת שומה. במשך שנים ארוכות חדלה מועצת המוסד כוננה 2015 מלמנות את ועדת שומה, ורק בשנת הוועדה. המחדל בהקמת ועדת השומה לא מנע את יישום התכלית המונחת ביסוד כינון הוועדה גם טרם כינונה, במובן זה שניתן היה להגשים תכלית זו באמצעות פנייה לערכאות שיפוטיות. למעשה המערערת לא חלקה על כך. התכלית המונחת ביסוד ועדת השומה היא קיום הליך ביקורת מעין שיפוטית בפני גוף עצמאי ובלתי תלוי, שאינו זרועו הארוכה של המל"ל, אלא המל"ל הוא בעל דין בפניו. תכלית זו הייתה אפוא ניתנת להגשמה באמצעות פנייה לבית הדין לעבודה, משמע, בתקופה שטרם כינון הוועדה לא היה חלל ריק שחייב הקפאת בירור החבות והתשלום, שכן היה בידי נישומים לפנות לבית הדין לעבודה ולהעמיד את חוקיות השומה לביקורת שיפוטית שם.