נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2021 פברואר 336 + נטו

משפט עבודה

17

זאת ועוד:

ותרומתו לנזק. שיקולי המדיניות שהנחו את בית הדין היו יצירת תמריץ למעסיק לוודא כי סביבת העבודה בה מועסק עובד היא סביבת עבודה בטוחה מהסכום 80% - ולכן נקבע הפיצוי לעובד שעמד על כ המקסימלי שנתבע על ידו ברכיב זה והמעסיקה ש"ח. 66,666 חויבה לשלם פיצוי בגובה לעניין חשיפת שחיתות נקבע כי חוק ההגנה על חושפי שחיתויות נחקק על רקע הקשיים שחווים חושפי שחיתויות במקום העבודה. בית הדין למד ממקורות מחקר את הדברים הבאים ומשתמש בהם בפסק הדין בציטוט הבא: "באנגליה -Whistleblowers שחיתויות במקום העבודה השורקים. כינוי זה היה נחלתם של אנשי המשטרה, אשר נהגו להזהיר את הציבור באמצעות שריקה במשרוקית. את התפקיד המסורתי הזה, ירשו חושפי השחיתויות אשר באים להזהיר מפני פגיעה ביושר ובטוהר המידות. העובדים משמיעים את השריקה עד שאי אפשר יותר שלא לשמוע אותה. וכשהיא נשמעת, תמיד יהיו כאלה שיבקשו להפסיקה ידי פיטורי השורק. אלו הסיכונים על שנוטלים על עצמם עובדים הבוחרים לשתף אחרים במידע מזיק בו הם מחזיקים בקשר למקום העבודה. " ד' אילן, חושפי שחיתויות ובתי הדין לעבודה: האם נשמעת השריקה? מכון ירושלים לחקר ); עו"ד נועה אלסטר, הגנה 2003( ישראל חוקתית על זכויות עובדים: יכולת השריקה להישמע, בחינת ביקורתית של דרישת הקשר הסיבתי בעת חשיפת שחיתויות במקום http://www.ti-israel.org/?Cate העבודה .)goryID=301&ArticleID=1991 החושפים עובדים, נקראים

"החשיבות בחשיפת השחיתות ובהענקת גיבוי חברתי ומשפטי לחושפי מעשי השחיתות נובעת מן האיום הטבוע בתופעת השחיתות עצמה, אשר מכרסמת בערכי הנאמנות והסולידריות מבחינה תרבותית וחינוכית וגורמת לשחיקה ממוטיבציה של הפרט לתרום לחברה. ללא "מתריעים בשער" החושפים מעשי שחיתות, קשה יהיה להיאבק 17365-11-11 ) בנגע השחיתות". (ר' עע (ארצי ))2014( ג'קלין סויסה - עיריית יהוד בית הדין בחן את התקיימות הדרישה בחוק לעניין התיישנות עילה לפי חוק המורכבת בין היתר מדרישת סמיכות זמנים עד שנה אחת בין הגשת התלונה לרשות לבין הגשת התובענה לבית הדין בגין פגיעה בעובד, עקב אותה תלונה. הוכחה של פגיעה לכאורית ברורה ונראית לעין. עמידה במועד הקבוע בחוק להגשת התלונה והגשתה בתום לב לרשות המוסמכת. נקבע, כי העובד לא עמד בתנאים המצטברים הואיל והתביעה הוגשה כשנתיים לאחר חלוף מועד תקופת ההתיישנות ולכן רכיב זה נדחה. לעניין פיצוי בגין נזק שאינו ממוני נקבע כי הוא נועד לפצות את העובד על עוגמת הנפש שנגרמה לו עקב כך שהמעסיק הפר את חובת תום הלב כשלא ניתנה לעובד הזדמנות הוגנת להשמיע טענותיו טרם פיטוריו. בפרשת מני נפתלי דן בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (כב' הנשיאה בדימוס דיתה פרוז'נין) בשאלה מכח מה זכאי התובע לפיצוי מקום בו הוכחה מסכת של התעמרות. בעניין זה קבע בית הדין כי מאחר ולא נמצא מקור נורמטיבי חוקי מכוחו ניתן לחייב מעסיק בתשלום פיצוי לעובד שהוכיח כי התעמרו בו, יש לפסוק לזכות התובע פיצוי בגין עגמת נפש, לפיכך, קבע בית הדין האזורי כי הואיל ונקבע פיצוי בגין נזק לא ממוני בשל התעמרות בעבודה אין מקום לפסוק לו, בנוסף, גם פיצוי בגין עגמת נפש.