נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2021 פברואר 336 + נטו

משפט עבודה

16

היה כיור סמוך שלעובד הייתה גישה אליו אך מצא, שנעילת החדר בו מצויה הייתה המדפסת פגעה בעובד מאחר והגבילה את הגישה שהייתה לו בעבר למדפסת. בית הדין קבע כי הממונה על העובד התנכל לו ועמד מאחורי ה"חרם" של כל המחלקה עליו. שעת הכושר נמצאה לממונה על העובד, לאחר שגבר על העובד במרוץ לקבלת דרגת המצוינות ומונה לראש המדור ולמנהלו של העובד שאז יכל הממונה לבוא חשבון עם העובד על התלונה שהוגשה נגדו בעבר בעקבותיה נפתחו נגדו (נגד הממונה על העובד) הליכים משמעתיים. בית הדין ציין כי אף שהממונה על העובד היה עד מרכזי בהליך זה, בחרה המעסיקה שלא לזמנו ליתן תצהיר מטעמה. אי זימונו לעדותו עומד למעסיקה לרועץ וכך הסיק בית הדין, כי לו היה הממונה נדרש להתייצב על דוכן העדים, הייתה עדותו תומכת בגרסת העובד. לעניין עילות ההתעמרות והתנכלות נקבע כי הממונה על העובד ניצח על בידודו החברתי, של העובד. כך למשל הרים את קולו על העובד, ביקש להשפילו והיה מוּנע מהצורך להוכיח שליטה שהתבטא, בין היתר, במניעת תקשורת בין העובד לבין העולם החיצון, למשל בדרך של סגירת החדר בו מצוי היה הפקס בפני העובד. מכאן כי אלימות מילולית והצקות הפוגעות במוטיבציה העובד ואיכות חייו יכולות להיחשב כהתעמרות במקרים מסוימים. התנכלות תעסוקתית/העסקה פוגענית טומן בחובו סוגים שונים של התנהגויות. נקבע כי ניתן לראות בהתנהגות המעסיקה ומי מטעמה כלפי העובד כהפרה של חובת תום הלב המצופה בין עובד למעסיקו. הפרת חובה זו, שהיא חובה ראשונה במעלה במערכת יחסי עובד ומעסיק, מהווה פרימה איטית של חוזה העבודה ששני הצדדים כרוכים בו. בעת פסיקת הפיצוי בחן בית הדין האזורי גם חלקו של העובד ביצירת מערכת היחסים העכורה

פתרונן. בנוסף נטען כי התנהלות העובד התאפיינה באי קבלת מרות, התחמקות מביצוע מטלות ומחויבויות, להלך אימים על הממונים עליו ועמיתיו "באיומי סרק פניה לנציבות המדינה וגורמים נוספים, בהגשת תלונות" , מכאן כי לעובד היה אשם תורם משמעותי לאווירה העכורה בסביבת עבודתו הקרובה. עוד נטען כי לאחר שהעובד קיבל צו הגנה מפני פיטורים ומשרתו צומצמה, כך ירדה גם התפוקה שלו. לעניין תביעת העובד לפי חוק חושפי שחיתויות 12 נטען כי תביעתו התיישנה משלא הוגשה בתוך חודשים ממועד היווצרות העילה. התביעה הוגשה בשיהוי מהותי המצדיק סילוק התביעה. פסק הדין בית הדין האזורי דחה את מרבית רכיבי תביעת העובד (שהיו מנופחים ולא הוכחו) לאחר שמיעת העדים וניהול ההליך המשפטי, אך קיבל את עילת ההתעמרות. נקבע כי בתלונה הראשונה של העובד מסקנת מבקרת המדינה הייתה, כי "קיים קשר סיבתי בין פיטורי העובד לעובדה שהודיע על שחיתות במקום העבודה. עוד קבעה מבקרת המדינה, כי התקבל הרושם שקצין תחזוקה ראשי רצה לסלק את העובד מהיחידה וכי אופי התבטאותו של הקצין כלפי העובד הצביע על הלך מחשבתו. כך קיבל העובד צו הגנה מפני פיטורים. בהמשך השנים, בתלונות הנוספות שהלין העובד בפני מבקר המדינה נקבע כי תרם לאווירת העבודה העכורה במקום העבודה "וכי הממונים ניסו לשפר את האוירה, בשים לב לכך, שמדובר במקום עבודה קטן וכן לכך שחלק ניכר מעובדי המחלקה ומפקדיה היו נתונים תחת חקירה פלילית בעקבות פניית העובד למשטרה. עוד קבע המבקר, כי לא מצא שנעילת החדר בו נמצא הכיור מהווה מעשה התנכלות היות ומצוי