נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2020 נובמבר 333 + נטו

77 ביטוח

אם אובדן מלוא האיבר בפועל ואם אובדן מלא של ח הסעיף ככולל שתי ַ תפקודו. ואם כך הדבר, מדוע נוּס אפשרויות, והמילה "או" ביניהן? ומדוע רק בנוגע לאפשרות השנייה ברור כי מדובר באובדן מוחלט של איברים? נראה, כי על פי הנוסח הקיים, קיימת אפשרות פרשנית, לפיה תיתכן נכות חלקית קבועה, שמקורה באיבר שלא נכלל בטבלה, ללא דרישה לאובדן מוחלט של איבר, בפועל או בתפקוד. עוד נפסק כי הלכה פסוקה היא, כאשר יש שתי פרשנויות סבירות, האחת של המנסח ואחת של הצד השני, תועדף הפרשנות של הצד השני כל עוד היא סבירה. כלל פרשני זה נכון במיוחד בחוזי ביטוח, ומקום שניתן לפרש תנייה בפוליסת ביטוח בשני פירושים שונים, יש להעדיף את הפרשנות המטיבה עם המבוטח. בענייננו, נראה שלא יכולה להיות מחלוקת כי הנכות ממנה סובל התובע אינה באיבר הנמנה בטבלה: פלג גוף ימין ודיבור, אינם נכללים בין האיברים שניתן לאבד איבוד גמור ומוחלט, לפי אותו "לוח פיצויים" המפורט בפוליסה. לפיכך, וככל שתתקבל האפשרות הפרשנית המוצעת בסיפא לעיל, עשויה להיות החברה מחויבת לשלם 9 לסעיף לתובע חלק יחסי מסכום הביטוח "לפי שיעור הנכות שנקבע". בית משפט השלום הוסיף והדגיש כי לא מן הנמנע, כי בסיום ההליך תוכל החברה לשכנע את בית המשפט כי במקרה דנן יש לקבוע כי התובע אינו זכאי לפיצוי על פי הפוליסה, בשל נוסח הגדרת המונח "נכות". עם זאת, אין מקום לסלק כבר כעת את התביעה, על הסף, בלא לאפשר לתובע לנסות להביא בהרחבה את טענותיו ולהוכיח את עמדתו באשר לפרשנות הפוליסה.

ותמידית אינה ראויה, וכי יש להיזקק בעניין זה לכלל המחייב להעדיף את הפרשנות נגד המנסח.

פסק הדין כב' השופטת ר' הירש פסקה כי על פי ההלכה הפסוקה, סילוק על הסף הינו "סעד מרחיק לכת מאד, שמטרתו להציב סכר על סף הדיון המשפטי בפני תובע, המבקש לעבור את הסף, ולהשמיע את ראיותיו ולשטוח את טענותיו לפני השופט היושב לדין. לפיכך, בבוא בית המשפט להכריע בבקשה כזו, עליו לנהוג זהירות יתרה ולעשות שימוש באמצעי חמור זה רק באותם מקרים, בהם ברור לו, לשופט, כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל את הסעד שהוא מבקש על פי העובדות והטענות העולות מתביעתו...דחיה על הסף תיעשה, רק כאשר בית המשפט משוכנע, שגם אם היה נשמע הדיון לגופו, אחד דינו - להידחות . למצב העובדתי והמשפטי, כפי שהוא משתקף מכתבי הטענות שהוגשו על ידי בעלי הדין, יש פנים לכאן ולכאן, וישנו סיכוי כלשהו, אפילו קלוש, שהתביעה תתקבל, אזי אין למחוק תביעה שכזו על הסף. עוד נקבע כי בשלב זה, יש קושי לקבל את עמדת החברה כמסקנה סופית ומתחייבת, בשל הנוסח של ההתייחסות לנכות החלקית, שבאה לאחר "לוח הפיצויים" שהוא למעשה הטבלה הקובעת את שיעור הנכות בגין אבדן גמור ומוחלט של איברי גוף שונים. המילים המעוררות את הקושי: "בכל מקרה של נכות חלקית ותמידית עקב תאונה של אברים שלא צוינו בלוח הפיצויים שלעיל או במקרה של אבדן מוחלט של אברים שאינו כולל את הפרדתם האנטומית מגוף המבוטח, ישולם שיעור מתאים של סכום הביטוח המלא, לפי שיעור הנכות שנקבע." בהמשך לאמור נפסק כי אם היינו מקבלים את עמדת החברה, התוצאה הייתה כי ישנה רק אפשרות אחת של נכות חלקית ותמידית, המחייבת אבדן מוחלט של איברים (בין אם פורטו בלוח הפיצויים ובין אם לאו),

לסיכום, הבקשה לסילוק על הסף נדחתה.

, בית משפט השלום ברחובות , על 43210-12-19 ת"א ידי כב' השופטת רנה הירש, התובע: א.ח., הנתבעת: 14.10.2020- מגדל חברה לביטוח בע"מ, ניתן ב