נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2020 אוקטובר 332 + נטו

97 מס הכנסה

למעט הדבש שבחוק (המילה דבש נאמרת לתפארת המליצה, וליתר דיוק צריך לומר עוקץ מופחת, באשר כל מעסיק היה שמח לוותר על "דבש" שכזה). מכל מקום, אם מצא המחוקק להעדיף ענף פלוני כך שהמעסיק באותו ענף ישלם היטל מופחת בגין העסקת עובד זר חוקי, הדבר נכון גם לגבי מעסיק של עובד מסתנן. הדגש הוא על סוג הענף ולא על סוג העובד. כב' השופט י' עמית הוסיף וקבע כי בלב כבד הגיע למסקנה כי אין לתת פטור מלא מההיטל לעוסקים במקצועות הסיעוד ויש לדחות את הערעורים הנוגעים להיטל על העסקתם של העובדים המסתננים במוסדות הסיעודיים. קבלת עמדת המערערות מביאה למצב ולפיו מצבו של מי שמעסיק בעבודת סיעוד מוסדי עובדים מסתננים, יהיה טוב יותר ממצבו של מי שמעסיק באותה עבודה ממש עובדים זרים אחרים, וחלה עליו חובת תשלום היטל כמי שאינו מעסיק "כדין" עובדים סיעודיים. תוצאה זו אינה מתיישבת עם הלכת סעד, שהשוותה את מצבם של העובדים המסתננים למצבם של עובדים זרים חוקיים. סוף דבר שניים מהערעורים נדחו וארבעה מהערעורים התקבלו בחלקם. נקבע כי אין מקום לסטות מהלכת סעד וכי קיימים כמה טעמים שבגינם יש להשוות את עניינם של עובדים מסתננים לעובדים זרים חוקיים - גם לצורך קביעת היטל מופחת בענפים המועדפים, אך גם לצורך תחולת ההיטל בענף הסיעוד המוסדי, שם לא חל הפטור על עובד זר. , בבית המשפט העליון, על ידי 6893/19 תקציר ע"א כב' השופטים יצחק עמית, ענת ברון ונעם סולברג, המערער: חברת בית אבות שלמה המלך בע"מ ואח', המשיב: פקיד שומה גוש דן ואח', ניתן ביום 2020 לאוגוסט 4

שלושה מהערעורים דנן עוסקים בענף התעשייה, אחד הערעורים עסק רק בענף הסיעוד המוסדי ואחד הערעורים עוסק בכל הענפים – תעשיה, בניין חקלאות וסיעוד מוסדי. המחלוקת שנתגלעה בבתי המשפט המחוזיים בין גישתו של השופט בורנשטיין לגישתם של שלושת השופטים האחרים ושל פקיד השומה, נובעת, בין א לחוק. על 54 היתר, מהמילים "לפי היתר" בסעיף פי הלכת סעד, העובדים המסתננים נחשבים "עובדים זרים" לצורך הטלת ההיטל, על אף שאין להם יג(א) לחוק עובדים זרים (הרישא 1 היתר לפי סעיף (א)). משום כך יש לראותם כ"עובדים 45 של סעיף זרים" גם לעניין שיעור ההיטל בענפים המועדפים (א)), על אף שאין בידם היתר 45 (הסיפא של סעיף לעסוק בענפים אלה לפי חוק עובדים זרים. עמדתו של פקיד השומה – שמצד אחד טוען כי יש לראות בעובדים המסתננים עובדים זרים לצורך הטלת ההיטל, ומצד שני לא להשית עליהם את החריגים וההקלות לעניין ההיטל – אינה קוהרנטית. עמדה זו נסמכת על פרשנותו של פקיד השומה למילים "לפי היתר" ותולה על מילים אלה את המדיניות שנועדה להתמודד עם תופעת ההסתננות. יתר על כן נקבע כי הלכת סעד הרחיבה את תחולתו של ההיטל מכוח חוק הבראת הכלכלה מעבר לכוונתו המקורית של המחוקק, שבשנת חקיקתו של החוק ראה לנגד עיניו רק עובדים זרים חוקיים שמועסקים על פי היתר. התוצאה של הלכת סעד היא פגיעה במעסיק של עובד זר מסתנן, ובעקיפין, ביכולתו של העובד המסתנן למצוא עבודה או להשתכר בכבוד. אין ללכת צעד נוסף וליישם את הלכת סעד באופן שיחמיר עוד יותר את מצבם של המעסיק ושל העובד (א) לחוק ההבראה הכלכלית יש 45 המסתנן. בסעיף 20% דבש ועוקץ – עוקץ בדמות היטל בשיעור של ודבש בדמות היטל מופחת בענפים המועדפים. לדידי קשה להלום תוצאה שלפיה העובדים המסתננים ומעסיקיהם יקבלו רק את העוקץ ולא יהיו זכאים