נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2020 אוקטובר 332 + נטו

פרישה ופנסיה

87

בכל הנוגע לבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגישו התובעים, ציינה השופטת כי מהראיות שבתיק עולה לכאורה כי לעובדים נוספים של החברה שהועסקו בתקופה המקבילה לתובעים לא שולמו הפרשות לפנסיה ולקרן השתלמות בתקופת עבודתם. עם זאת, נקבע, אין צורך להכריע בשאלות שמעוררת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד החברה שכן ההליכים כנגדה עוכבו על רקע פירוקה. אשר לשאלה האם יש מקום להרים את מסך ההתאגדות נגד הנתבע בתביעה הייצוגית, קבעה השופטת כי בכל הנוגע להרמת מסך "רגילה", הפסיקה קבעה לא אחת כי מדובר ב"סעד קיצוני ומרחיק לכת, שיש לעשות בו שימוש זהיר ביותר במקרים חריגים ולא כדבר שבשגרה". לדעת השופטת, על אחת כמה וכמה ראוי כי בית הדין יזהיר את עצמו כאשר מבוקש אישור תביעה ייצוגית נגד אורגן או נושא משרה בחברה בעילה של הרמת מסך. לשיטתה, לצורך אישור תובענה ייצוגית בגין אי העברת כספי ניכויים לקרן פנסיה אין די ברמת ההוכחה הנדרשת לצורך הרמת מסך בתביעה האישית אלא שיש להוכיח "דבר מה נוסף" כגון ראיה לעירוב נכסים או להקמה סדרתית של חברות או נסיבות אחרות, אשר לא הוכחו במקרה דנן. סיכומם של דברים – התביעה האישית התקבלה; ש"ח 23,648 הנתבע ישלם לתובעים סך כולל של בגין הפרשות חסרות לפנסיה, לקרן השתלמות ודמי . הבראה. הבקשה לאישור תובענה ייצוגית – נדחתה , בית דין אזורי לעבודה בתל אביב, 10775-05-16 ת"צ על ידי כב' השופטת אופירה דגן-טוכמכר, התובעים: שלמה מיכאל ואח',הנתבעים: אי.איי.סי. אבטחה 02.07.2020- וייעוץ בטחוני בע"מ, ניתן ב

להם גם נגד בעליה. בעניין זה, הזכירה השופטת כי לחוק החברות מאפשר בנסיבות מסוימות 6 סעיף להטיל על בעלי-מניות או נושאי משרה אחריות אישית למעשיה של החברה, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה או באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה. בנושא זה, בית הדין הארצי לעבודה עמד לא אחת על החומרה שאותה יש ליחס להתנהלות מעביד אשר מנכה משכר עובד תשלומים לקרן פנסיה מבלי להעביר את הכספים ליעדם ותוך יצירת מראית עין בתלושים של הפרשות לפנסיה. בית הדין עמד על כך שמדובר ביצירת מצג שווא ובשליחת יד בכספי העובד, וראה בכך עילה מספקת לצורך הרמת מסך ההתאגדות וזאת אף מבלי שנדרשה ראיה בדבר עירוב נכסים או בדבר הקמת חברות סדרתית. במקרה דנן, ציינה השופטת, אין חולק כי הנתבע היה המוציא והמביא בחברה, ולא הובאה כל ראיה לכך שהייתה בעיה טכנית או אחרת בהעברת הכספים ליעדם וכן ברור כי מדובר בהתנהלות פסולה שהתמשכה על פני חודשים רבים. נוכח האמור, עלה בידי התובעים להוכיח כי יש להרים את מסך ההתאגדות ולייחס לנתבע את חובות החברה כלפיהם. עוד הובהר כי בעקבות פירוק החברה התובעים יוכלו אמנם לקבל את מרבית התשלומים מהביטוח הלאומי, אולם אין בכך כדי לפטור את הנתבע מאחריות, ולו למען המסר ההרתעתי שבכך. זאת ועוד, בשים לב לנסיבות ההעסקה הפוגעניות, סברה השופטת כי מתקיימות נסיבות בהן אין לצפות מעובד כי ימשיך בעבודתו בתקופת ההודעה המוקדמת ולפיכך אין מקום לנכות דמי הודעה מוקדמת להתפטרות.