נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2020 יוני 329 + נטו

ביטוח לאומי

24

ש"ח. ולכן 8,500 הפקדת המשכורת בסך של ש"ח ללא כל ראיה, 30,000 דיווח לשכר של אינו יכול להיות דיווח שנעשה כדין ואינו יכול להיחשב כהכנסה ממנה מגיעים דמי ביטוח. נטל ההוכחה בנדון עומד על כתפי התובע".

טיעוני המבוטח

זה שנים, שהוא מקבל שכר יותר גבוה משותפו, ● עקב הסמכתו כמנהל מוסך ובעל התעודה. אמנם שניהם מקבלים מדי חודש העברה בנקאית ע"ח ש"ח, ואולם הוא מקבל את 8,500 שכר בסך היתרה בהמחאות מאוחרות ולא סדירות (שנפדו למזומן) והללו מופיעות באופן מסודר בכרטיס החו"ז שלו. לטענתו, חלק הארי של השכר נטו נמשך בעיקר ● בהתאם לתזרים המזומנים של החברה. של 106 הוצגו כאמור תלושים, וכן טופסי ● השנים שקדמו, והללו שקפו שכר מבוטח גבוה הרבה יותר מזה שקבע המל"ל כבסיס לגמלה, כאמור. המבוטח טוען שאין זה מעניינו של המל"ל ● כיצד הוא מושך את שכרו, כל עוד המשכורת שלו מדווחת כדין, ומשולמים למל"ל מלוא דמי הביטוח על פי המשכורת המדווחת כדין. טענות המל"ל ש"ח 30,000 המבוטח לא הציג ראיות לתשלום ● כשכר. סכום ההפקדה בבנק תחת הכותרת "משכורת" ● ש"ח. 8,500 עמד ע"ס משיכות המזומן הנטענות לא הוכחו ובכל מקרה ● אינם ניתנים לחישוב הבסיס. המבוטח קיבל את מלוא הגמלאות המגיעות ● לו בהתאם לתשלום השכר שקיבל בפועל ולא בהתאם לדיווח עלום שאין לו בסיס. "אין כל תימוכין לדיווח התובע לרשויות ● השונות, לרבות לנתבע (המל"ל – הביאור שלנו) אודות גובה הכנסתו בפועל מלבד אסמכתא של

הדיון המשפטי

●

ככלל, פקיד התביעות של המל"ל לומד על הכנסתו הרגילה של מבוטח מתלושי השכר, אשר בד"כ משקפים את הכנסתו בפועל טרם הפגיעה. בית הדין מזכיר את ההלכה הפסוקה מפס"ד ● ), לפיה תכלית תשלום 2002 סדיק (פברואר גמלה לנפגע בעבודה היא לשמור על הכנסתו כשזו נפגעה עקב הפגיעה בעבודה, וכי הגשמת תכלית זו מחייבת תשלום גמלה על בסיס ההכנסה האמיתית שהייתה לנפגע ערב הפגיעה, עובר לפגיעתו. תצהיר המבוטח בדבר אופן פיצול התקבולים ● שקיבל מהחברה בגין שכרו, לא נסתר. עדותם של מנהלת החשבונות בחברה ושותפו, ● תמכו בגרסתו ואף הן לא נסתרו. עיון בכרטסת מעלה כי בכל אחד מהחודשים ● שקדמו לפגיעה היו מעבר להעברה הבנקאית בסך ש"ח כאמור, גם סכומים גבוהים שנרשמו 8,500 כחובה בכרטיסו עקב משיכה בהמחאות. כל העדים העידו כי לא היו מעולם משיכות ● במזומן אלא רק בהמחאות, שנפדו למזומן. מחומר הראיות שוכנע בית הדין כי סכומי ● המשיכות האמורים, משקפים את השכר נטו שקיבל המבוטח, הן באמצעות העברה בנקאית והן באמצעות תשלום בהמחאות במועדים שונים בהתאם לצורכי החברה ותזרים המזומנים.