נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

329

כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

501 גליון | 2018 יוני 329 גיליון | 2020 יוני

כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

501 גליון | 2018 יוני

תגמול מיוחד למשרתים במילואים תקופות ממושכות – פטור ממס הכנסה

קצובת הבראה במגזר הציבורי עדכון בנושא פיקדון לעובדים זרים מסתננים - בעקבות פסק הדין בבג"ץ בית המשפט המחוזי חזר ופסק פעם נוספת כי על העסקת המסתננים בענף 15% התעשייה או הבנייה יש להטיל היטל בשיעור הנחיות למעסיקים לניכוי מס משכר עבודה של עובדים שחזרו לעבודה לאחר שהוצאו לחל"ת בעקבות נגיף הקורונה חלוקת רווח הון בין בני זוג שהתגרשו 2019 השינויים בחוק ההתייעלות הכלכלית לשנת התקציב ריבוי דירות – השכרה למגורים חלוקת רווח הון בין בני זוג שהתגרשו

תגמול מיוחד למשרתים במילואים תקופות ממושכות – פטור ממס הכנסה

2019 השינויים בחוק ההתייעלות הכלכלית לשנת התקציב

ריבוי דירות – השכרה למגורים

קוראים יקרים, למעלה מחודשיים חלפו מאז הושבתה הפעילות העסקית במשק הישראלי עקב התפרצות נגיף הקורונה. מקומות עבודה נסגרו והחל משבר כלכלי הרה אסון שלא ידענו כמותו. רובם של השכירים במשק פוטרו או יצאו לחל"ת מה שהביא לסדר גודל של כמיליון דורשי אבטלה בישראל. בימים אלה חוזרים חלקינו לעבוד תחת הסיסמה "שגרת קורונה". אך למרות זאת, עקב חוסר

עורכת ראשית מאירה טולדו

עריכה לשונית והגהה אדרה חתומי

גרפיקה והפקה

שרה וייס

ודאות ואי יציבות כלכלית במרבית בתי העסק, נאלצים מעסיקים רבים, לקבל החלטות לגבי העובדים שלהם תוך התלבטויות קשות: את אילו מבין העובדים להחזיר לעבודה במשרד, את מי מהעובדים להשאיר להמשך עבודה מהבית, אילו עובדים ימשיכו להישאר בחופשות ללא תשלום ואת מי לפטר. ארגונים רבים לא החזירו עדיין את העובדים מהחל"ת ואף הודיעו לאחרונה . לאור המציאות היומיומית 2020 על הארכת החל"ת בחודש נוסף עד סוף יוני בה שוב עולה תחלואת הקורונה – החשש הגדול הינו כי תקופת החל"ת תוארך שוב מעבר ליוני ואולי לזמן בלתי ידוע. כפועל יוצא מכך עובדים רבים שנמצאים כבר מאז אמצע מרץ בחל"ת שרויים בחוסר ודאות לגבי מה הולך לקרות איתם, האם יוחזרו לעבודה או לא. בימים אלה אישרה ועדת הכספים של הכנסת את מתווה "מענק הסיוע למעסיקים" שמטרתו לעודד את המעסיקים להחזרת עובדיהם מחל"ת ע"י וכן בהתאמה 2020 לעובד שהוחזר החל מיוני ₪ 7500 מתן מענק בסך של למועדי החזרה נוספים. יש להדגיש כי החוק טרם עבר קריאה שנייה ושלישית ונכון למועד כתיבת שורות אלה החוק טרם אושר ופורסם ברשומות. במקביל ועדת הכספים של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית ביטול של אחת העוולות הגדולות של משבר הקורונה - האיסור על כפל קצבאות. אלף מקבלי קצבאות ביטוח לאומי שהפכו למובטלים אבל 33 מדובר בכ נדרשו לבחור בין הקצבה המקורית שלהם לדמי האבטלה במקום לקבל את שתיהן. אין ספק שכולנו חווים אתגרים קשים וניצבים כמעט מידי יום אל מול מציאות לא מוכרת ומתעתעת שקשה לנצח בה . אנו עדיין בעיצומו של אירוע מתגלגל ולא נותר אלא לקוות שבלימת הקורונה תגיע בהקדם ותניע מחדש את חיינו על כל המשתמע מכך. בברכת בריאות טובה

ר ״

יו

שי מגל

עורך מייסד ח ״ שלמה סמולסקי, רו

מ ״ חשבים ה.פ.ס - מידע עסקי בע

67778 , תל אביב 12 יד חרוצים

03-5680888 טלפון מרכזיה:

03-5680891 פקס מערכת:

neto@hashavim.co.il דוא״ל מערכת:

03-5680886 מחלקת מכירות ופרסום:

אינטרנט:

WWW.HASHAVIM.CO.IL

קריאה נעימה,

501 גליון | 2018 יוני כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

36 שנה | 329 ' מס | 2020 יוני

מאירה טולדו

2020 יוני 329 + נטו

4

כתבו החודש

רו"ח (משפטן) סנדו אייל רו"ח ויועץ פנסיוני עזרא ישראל רו"ח צח-גלרט אורנה עו"ד רו"ח קדוש אבי רו"ח קירו עופר עו"ד קישלס מעיין עו"ד קמחי נטלי מומחה פנסיוני רוזנבאום אבי רו"ח שמש רוזט

עו"ד זיו קרן רו"ח (משפטן) חיבה ישי חיטמן חיים עו"ד (רו"ח) טיקוצקי ירון טסלר נדב עו"ד כהן-רזניצקי הלית רו"ח מיניביצקי יהושע רו"ח מלכה הילה

אגמון איתן

עו"ד אליהו ג'ולייט

עו"ד (רו"ח) ארויו רונן

עו"ד בבדז'נוב ראובן

עו"ד בן משה טל

יועץ פנסיוני בן-ארויה איציק

עו"ד ברנזון אסף

עו"ד גבע משה

עו"ד משה דוד עו"ד נוה בועז

עו"ד גל יניב

כותבים קבועים

מיניביצקי יהושע, רו״ח מנדלאוי אייל, רו״ח פינברג נחום, עו״ד צח-גלרט אורנה, רו״ח קדוש אבי, רו״ח

ברנזון אסף, עו״ד ברנזון חיים, עו״ד חיימוביץ׳ דוד, עו״ד חיטמן חיים כהן יעקב, רו״ח

אגמון איתן ארויו רונן, עו״ד (רו״ח) אריה רמי, עו״ד ורו״ח

בן הרוש חיים, יועץ פנסיוני בן-טולילה אורי עו״ד ורו״ח

חשבים ה.פ.ס-מידע עסקי בע"מ כל הזכויות שמורות להוצאת © מע"מ). +( שקלים 1,732 ) גיליונות 10 דמי חתימה לשנה (

אין להעתיק מכתב עת זה, לשכפל, לאחסן במערכות לאחזור מידע, לשדר בכל צורה או אמצעי - אלקטרוני, דיגיטלי, אינטרנטי או בכל דרך אחרת • המערכת עושה מאמצים להביא את החומר בדייקנות ובאמינות מרביות. המערכת אינה אחראית לאי דיוקים או לטעויות בחומר המתפרסם בדפוס או באתרי האינטרנט של "חשבים". אם תתגלה טעות היא תתוקן. אין המערכת מאשרת את תוכן הידיעות, המאמרים " או בשירות + והתשובות על שאלות הקוראים ואין היא מזדהה עם דעות הכותבים • אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בכתב העת "נטו הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בו. אין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים

ת

2020 יוני 329 + נטו

5

ע נ י י נ י ם ת ו כ ן

עמוד

דבר העורכת >>

3

לנושאים חוזרים + הפניות נטו >>

9

נטו במספר >> משפט עבודה >> נחקר בביטוח הלאומי אינו זכאי לנוכחות עורך דין ולעיון בחומרי החקירה - עו"ד אסף ברנזון פס"ד מועצה אזורית מעלה יוסף התקבל בחלקו ערעור של עובד שגנב ממעסיקתו – נקבע כי לא יועברו לנאמן כספי הפיצויים מקרן הפנסיה הוותיקה - פס"ד שמעון שוקרון שכר >> עמלות שמקבל מורה דרך מבעלי מסעדות וחנויות אינן חלק משכרו מחברת התיירות - עו"ד אסף ברנזון פס"ד מורה דרך מענק למטפלות במשפחתונים המפוקחים של משרד העבודה והרווחה לתקופת הקורונה

10

12

13

16

רשות המסים בישראל

17

הבראה >>

18

2020 קצובת הבראה במגזר הציבורי - עדכון

ביטוח לאומי >> הגעת לגיל הפרישה – יש להגיש תביעה לקצבת אזרח ותיק אף אם לא קיבלת פנייה רו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה מביטוח לאומי דמי לידה - השפעת מענקים רבעוניים חושבה לפי ממוצע משנה קודמת

19

רו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה

21

2020 יוני 329 + נטו

תוכן עניינים

6

השכר הקובע לדמי פגיעה נקבע לפי תלושי השכר, לאחר שהמבוטח הוכיח שמשך את רו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה כל המשכורת האם פגיעה באוטם שריר הלב כתוצאה מעזיבתו של העובד את מקום העבודה מהווה תאונת עבודה? בג"ץ קבע בערעור כי מבוטח שגילו שונה ברישומי משרד הפנים לא זכאי ביטוח >> התקבלה בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד חברות ביטוח בטענה כי שילמו בחסר תגמולי ביטוח סיעודי עקב אי ניקוד הפעולה של "שליטה על הסוגרים" מס הכנסה >> נדב טסלר קיבלתם כספים בירושה מקופת גמל? כמה דברים שחשוב שתדעו דברי הסבר לנישומים שקיבלו הודעה על הפרשי מס שכר מוסד כספי רשות המסים בישראל מפקחי מס הכנסה מוסמכים לערוך שומות מס שכר על פי הוראות החוק וכתב עו"ד משה גבע המינוי שלהם – פס"ד עמותת בני רמת גן אינו נחשב כבעל מניות בחברה 102 עובד המחזיק אופציות ומניות בנאמנות ע"פ סעיף לתשלום רטרואקטיבי של קצבת אזרח ותיק

23

25

27

29

32

34

37

עו"ד (רו"ח) ירון טיקוצקי

38

ניהול >>

עו"ד קרן זיו התנהלות עובדים בשוק התעסוקה תחת השגרה החדשה HRS צוות משאבי אנוש קורות חיים דרך עיני מנהלי משאבי האנוש

40 42

עובדים זרים >> 2293/17 עדכון בנושא פיקדון לעובדים זרים מסתננים - בעקבות פסק הדין בבג"ץ

עו"ד נטלי קמחי

44 47

משרד העבודה מידע לעובדים פלסטינים העובדים ולנים בישראל בתקופת הקורונה ביהמ"ש המחוזי חזר ופסק פעם נוספת כי על העסקת המסתננים בענף התעשייה עו"ד ראובן בבדז'נוב - פס"ד הומטק 15% או הבנייה יש להטיל היטל בשיעור הסכמים קיבוציים >> הסכם קיבוצי שגובש בין ועד עובדי פרטנר וההנהלה – מרחיב את העבודה מהבית לבקשת עובדי מגה, ההסתדרות אישרה סכסוך עבודה פטור מתשלום דמי טיפול ארגוני לארגון מעסיקים בתחומי התעשייה והמלאכה

50

52 53

עו"ד דוד משה

54

2020 יוני 329 + נטו

7

תוכן עניינים

נשים בעבודה >>

עו"ד ג'ולייט אליהו נדחתה תביעת עובדת הריונית לאפליה והעסקה פוגענית חובות מעסיק בעניין הטרדה מינית כלפי עובדת הנשלחת לעבודה בחו"ל עו"ד ג'ולייט אליהו הנחיות והבהרות למעסיקים ולעובדים המוגנים מתוקף חוק עבודת נשים, פרישה ופנסיה >> אי שליחת הודעה מקרן הפנסיה לאפשרות פדיון כספים חלף קבלת קצבה לא תזכה עו"ד אסף ברנזון אוטומטית בקבלתם - פס"ד נתיב ביה"ד הארצי פסק כי הרווחים שנצברו בכספי הפיצויים בביטוחי מנהלים לצורך הוצאה לחל"ת, בעקבות נגיף הקורונה

56

58

62

64

65 67 69

וותיקים שייכים לעובד

איציק בן-ארויה C.L.U יועץ פנסיוני כללי 'משיכה כדין' של כספי תגמולים עו"ד יניב גל אבחנה לצורך זכויות סוציאליות בין תשלום 'עמלה' לבין מרכיב 'בונוס'

התפטרות ופיטורים >>

73 עו"ד אסף ברנזון תקצירי פסיקה ניתן לזמן עובדת לשימוע בתקופה המוגנת אך לא ניתן לתת מכתב פיטורים גם כאשר מועד 74 עו"ד מעיין קישלס הפיטורים נקבע לאחר התקופה האסורה לפיטורים שעות עבודה ומנוחה >> 76 עו"ד הלית כהן-רזניצקי חג השבועות - שעות העבודה בערב החג ותשלום עבור יום החג העובדת לא הפסידה ימי עבודה בגלל מחלה וחגים - האם היא זכאית לתשלום עבורם?

איתן אגמון

78 80

עובד יהיה זכאי לדמי חגים גם אם עבודתו נדחתה בשל החג ליום אחר חופשה >>

עו"ד הלית כהן-רזניצקי היעדרות עובד ביום ירושלים

81

שאלות ותשובות >> מועד פריסת מענק פרישה שניתן בסוף שנת המס והפרשי פדיון מחלה בתחילת רו"ח רוזט שמש שנת המס העוקבת משיכת כספים מקרן פנסיה בסכום חד פעמי – שלא בדרך היוון קצבה

82

רו"ח רוזט שמש ובדרך של היוון קצבה

84

2020 יוני 329 + נטו

תוכן עניינים

8

הקלה במיסוי פיצויי פיטורין חייבים במס לפורש בתחילת שנת המס רו"ח ויועץ פנסיוני ישראל עזרא חישוב המס לפי אישור לפריסת פיצויים לשש שנים קדימה ולפי אישור

86

רו"ח עופר קירו לפריסת פיצויים לשש שנים אחורה הזכות לתשלום פנסיה תקציבית מחברה לבעל השליטה בה

87

מומחה פנסיוני אבי רוזנבאום ג לפקודה בגין הפרשי שכר שנקבעו לזכות עובד 8 אפשרות לפריסת שכר על פי סעיף שכיר בתביעה נגד המוסד לביטוח לאומי - שנתיים לאחר פירוק חברה וחוב מעסיק עו"ד רו"ח אבי קדוש התנאים לפריסת כספי תגמולים שנמשכו במשיכה חד פעמית רו"ח (משפטן) אייל סנדו משכורת של תושב חוץ שמועסק על ידי מעביד ישראלי בחו"ל ניכוי הוצאות או הוצאות עודפות בגין הענקת מתנות לחג לאנשי ועד של עמותה רו"ח יהושע מיניביצקי ניכוי דמי ביטוח שחל על עובד בשגרירות זרה בישראל חובת דיווח למס הכנסה לבעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ לאחר תיקון כללי מס הכנסה עו"ד טל בן משה 2018 בנושא בינואר חברי ועד בעמותה אינם רשאים לקבל מלגות בתמורה לשירותים שונים לעמותה עו"ד (רו"ח) רונן ארויו רו"ח הילה מלכה

88

89

91

92

94

95

96

עו"ד בועז נוה עדכונים - חוזרים >> מס הכנסה >> הנחיות למעסיקים לניכוי מס משכר עבודה של עובדים שחזרו לעבודה לאחר רשות המסים בישראל שהוצאו לחל"ת בעקבות נגיף הקורונה מדריך הטבות במס להורים עם ילדים קטנים – נקודות זיכוי להורים

97

98

רשות המסים בישראל

99

ביטוח לאומי >> הודעה למעסיקים: נדחה מועד הדיווח והתשלום של חודש מאי עבור עובדים

המוסד לביטוח לאומי 15.7.2020 בחל"ת עד ל-

101 101

המוסד לביטוח לאומי הבהרות למי שנמצא בחל"ת בנוגע להמשך זכאות לדמי אבטלה 2020 בחודש מרץ 23 דיווח ותשלום דמי ביטוח עבור עובדים במערכת הבחירות לכנסת ה-

המוסד לביטוח לאומי

102 106

המוסד לביטוח לאומי דמי לידה לאב

2020 יוני 329 + נטו

9

הפניות לנושאים חוזרים

מקום נטו

טבלה זו נועדה להקלת התמצאות בנושאים חוזרים שימושיים שאינם מתעדכנים כל חודש

בנטו במספר

עמוד

גיליון

אש"ל

121

300 320 325 325 205 262 319 301 325 295 308 325 268 287 299 319 296

קצובת אש"ל, דמי כלכלה בהעסקה בשעות נוספות והחזר הוצאות לינה

בגדי עבודה ביטוח לאומי

99 98 98

עדכון קצובת ביגוד לשנת 2019 ניכוי דמי ביטוח ינואר 2020

שיעורי דמי הביטוח המשולמים ע"י המעסיקים מינואר 2020 צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק לפי חוק הסכמים קיבוציים

ביטוח פנסיוני הבראה

146

119

צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש

93

דמי הבראה לשנת 2019 במגז ר הציבורי דמי הבראה לשנת 2017 במגזר הפרטי שווי שימוש ברכב לשנת המס 2020 תקנות מס הכנסה – זיכויים לעובד זר

136

מס הכנסה

11

112 124

חוק מס הכנסה הגדלת נקודות זיכוי להורים – הוראת שעה שיעורי המס ממשכורת חודשית החל בינואר 2020 צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה

11 91

נסיעות

136

החזר הוצאות נסיעה מיום 1 בפברואר 2016

עובדים זרים עבודת נוער

62 94 99

היטל עובדים זרים ונקודות זיכוי לעובדים מסתננים ושוהים בלתי חוקיים

זכויות ותעריפים לנוער

שכר מינימום

שכר מינימום - העלאת סכומי שכר המינימום

תוספת יוקר

124 115

165 116

הסכם תוספת היוקר מינואר 2004 שיעורי תוספת היוקר מדצמבר 1985

2020 יוני 329 + נטו

10

נטו במספר

ריכוז נתונים נבחרים שיעורי המס לניכוי ממשכורת ומשכר עבודה החל מינואר 2020

שיעור המס

הכנסה שנתית ( יגיעה אישית )

שיעור המס

הכנסה חודשית ( יגיעה אישית )

10% 14% 20% 31% 35% 47%

75,960

10% 14% 20% 31% 35% 47%

6,330

עד עד מכל עד מכל

עד עד עד עד עד מכל עד עד מכל

108,960 174,960 243,120 505,920

-מ 75,961 -מ 108,961 עד -מ 174,961 עד -מ 243,121 עד

9,080

-מ 6,331 -מ 9,081 -מ 14,581 -מ 20,261

14,580 20,260 42,160

נוסף

נוסף

שקל שקל

שקל שקל

מדרגות המס החלות על הכנסות שאינן מיגיעה אישית (ש"ח)

שיעור המס

הכנסה שנתית לא מיגיעה אישית )

שיעור המס

הכנסה חודשית ( לא מיגיעה אישית )

31% 35% 47%

243,120

31% 35% 47%

20,260

505,920

-מ 243,121 עד

42,160

-מ 20,261

נוסף

נוסף

= נקודת זיכוי חודשית 219 ש"ח החל מ -1 בינואר 2020 נתונים וסכומים מתואמים בש"ח בשנת המס 2020

הכנסה ובעת ק לקרן השתלמות לעצמאי ( לשנה ) 2020

משכורת חודשית מרבית שהפרשה בעדה לקרן השתלמות פטורה ממס 2019

הכנסה לעמית מוטב סעיף 47( א ) (3 ) ו -(5 )

פטור מקצבה לפי סעיף 9 א – 52% בין השנים 2020-2024

קצבה מזכה לחודש

הכנסה מזכה שאינה

הכנסה מזכה שהיא הכנסת עבודה בלבד

הכנסה מזכה לקצבה - סעיף 47( א ()5 ) לחודש

הכנסת עבודה לחודש 12,400

265,000

15,712

8,800

4,425

8,510

8,800

22,000

מענק פרישה ( לשנת שירות ) עקב פרישה עקב מוות

תקרת הפקדה מוטבת בגיל הזכאות לעניין פטור על ריבית ורווחים קופת גמל לתגמולים

שכר מינימום לצורך משיכה מקופת גמל בפטור

הפקדה מוטבת -

הסכומים לפי סעיף 45 א ( ה ) 2020

הסכומים לפי סעיף 45 א ( ה )

הסכום לפי סעיף 45 א ( ד ) לפקודה

א )

סעיף 9 (16 ו -9(16

ב )

18,600

5,300

24,840

12,420

18,600

17,600

170

170

מתנות לעובדים לאירועים אישיים לאדם לשנה

מתנות לספקים וללקוחות בישראל לאדם לשנה

תשלום חד פעמי לספק הפטור מניכוי מס במקור (לשנה) –

הסכום המרבי לחודש של שכר דירה מהשכרת דירת מגורים החייב בשיעור מס של 10%

שכר דירה מרבי לחודש מהשכרת דירה למגורים פטור ממס

220

220

4,920

ללא תקרה

5,100

2020 יוני 329 + נטו

11

נטו במספר

לפי קבוצות מחיר מ - 1.1.2020

שווי השימוש ברכב

צמוד עד

שיטה ישנה לפי קב וצות מחיר –

שווי השימוש ברכב

שווי שימוש לחודש

ק בוצת מחיר

2,950 2,930 3,830 4,590 6,360 8,240

1 2 3 4 5 6 7

10,600

אופנוע 3 L * 910 *אופנוע שנפח מנועו עולה על 125 סמ"ק והספק מנועו מעל 33 כוח סוס.

שווי שימוש ברכב צמוד - המודל הליני ארי: החל משנת המס 2010 מחושב שווי השימוש ברכב צמוד, בנוגע לכלי רכב שנרשמו לראשונה מיום 1.1.2010 , כשיעור מתוך מחיר המחירון של הרכב בהיותו חדש. לנוחותכם: ניתן לראות את שווי שימוש לגבי כלי רכב אלה באתר שכתובתו: www.shaam.gov.il/mm-usecar ה הפחת משווי שימוש ל רכב משולב מנוע (היברידי): 500 * - הוארך עד 31.1.2021 תקרת מחיר המחירון לעניין חישוב שווי השימוש: 509,070

- החל מ 1 בינואר 2020

ה וצאות נסיעה לחו"ל

הוצאות שהייה

לינה לפי קבלות

(סכום מרבי)

(סכום מזערי)

(סכום מרבי)

(סכום מזערי)

289 ללילה

127 ילהל ל

289 ללילה

127 ילהל ל

1.1.2020

ביטוח לאומי וביטוח בריאות -ל -

ניכוי דמי ביטוח מעובדים שכירים

השכר הממוצע במשק

12% שיעור מרבי עד הכנסה חודשית של

3.5% שיעור מופחת הכנסה חודשית של

ע"פ סעיף 1 לחוק

ע"פ סעיף 2

לחוק

44,020 ש " ח

6,331 חש"

10,248 ש " ח לחודש

10,551 " ח לחודש

מקסימום הכנסה לחודש לגמלאי שלא תפגע בקצבת זקנה 2020

תגמולי מילואים החל מ - 1.1.2020

מינימום ליום

מינימום לחודש

מקסימום ליום

מקסימום לחודש

זוג

בודד מדדים

8,019 ש"ח

6,014 ש"ח

199.56 ש " ח

5,987.00 ש " ח

1,467.33 ש " ח

44,020 ש " ח

עבודה דמי הבראה

מדד אפריל 2020 (פורסם ב - 15.05.2020 ) מדד מחירים לצרכן לפי בסיס חדש 100 = 2018 100.40

מגזר ציבורי/הסתדרותי החל מ - 1.6.2020 מגזר פרטי ללא שינוי שכר מינימום לחודש דצמבר מ החל 2017

429 ש"ח

378 ש"ח 5,300 ש"ח

לפי בסיס 1951 = 100

34,074,871.95

2020 יוני 329 + נטו

12

משפט עבודה

נחקר בביטוח הלאומי אינו זכאי לנוכחות עורך דין ולעיון בחומרי החקירה - פס"ד מועצה אזורית מעלה יוסף

| עו"ד אסף ברנזון |

לנוכחות בא כוח בחקירה הפלילית כמו בכל חקירה פלילית ולכן אין לגזברית זכות לייצוג עורך דין בחקירתה וגם לא זכות לקבל לעיון חומרי החקירה שיש בידי החוקרים.

המוסד לביטוח לאומי זימן לחקירה פלילית באזהרה גיזברית של מועצה אזורית. המועצה והגיזברית פנו לבית-הדין בבקשה לכפות על המוסד לחקור את המבקשים בנוכחות עורך דין. בית-הדין האזורי דחה את הבקשה ובית-הדין הארצי דחה בקשת רשות ערעור ופסק כי חוקר המוסד לביטוח לאומי עשוי לחבוש לשם ביצוע תפקידו שני כובעים האחד כובע של עריכת חקירה מנהלית לצורך קבלת החלטה מנהלית במסגרת סמכות החקירה המנהלית והשני, כובע של עריכת חקירה פלילית לצורך קבלת החלטה בעת בירור היבטים פליליים בקשר לחוק ובמסגרת סמכות החקירה הפלילית. המבקשים לא הצליחו להוכיח טענותיהם ולהצביע על מקור משפטי לזכות

מועצה אזורית 39918-02-20 ) בר"ע (ארצי מעלה יוסף - המוסד לביטוח לאומי, בפני סגן הנשיאה אילן איטח, השופטת לאה גליקסמן, השופטת חני אופק גנדלר נציגת ציבור (עובדים) גב' חיה שחר, נציג ציבור (מעסיקים) מר עצמון ליפשיץ בשם המבקשים – עו"ד אברהם בגים, עו''ד יגאל אלקובי בשם המשיב – עו"ד ורד ברקובי, עו''ד יוסף פולסקי

הכותב ממשרד ברנזון ושות' עורכי דין

2020 יוני 329 + נטו

משפט עבודה

13

התקבל בחלקו ערעור של עובד שגנב ממעסיקתו – נקבע כי לא יועברו לנאמן כספי הפיצויים מקרן הפנסיה הוותיקה - פס"ד שמעון שוקרון

(בכסף ובשווה כסף) בתמורה למתן עבודות בחברה, 'ניפוח' מחירים וכמויות והזמנות יתר" בסכום . הוסכם כי המערער ישלם ₪ 1,061,000 כולל של . לאחר שהמערער לא ₪ לחברה סך של חצי מיליון עשה כן, הגישה החברה נגדו תביעה בסך של למעלה . במסגרת התביעה טענה כי המערער ₪ מיליון 2 מ קשר נגדה עם אחרים בגדרו בוצעה הזמנה של מוצרי נירוסטה הנדרשים לה לא באמצעות יצרנים אלא באמצעות ארבעה ספקים שסייעו ב"ניפוח" מחירי המוצרים, כאשר הספקים והמערער חלקו ברווחים. בית הדין האזורי לעבודה קיבל את התביעה וקבע כי מעשיו החמורים של המערער עולים כדי גניבה ממעסיק בנסיבות חמורות וחריגות, ולכן כי יש לשלול באופן מלא את זכותו של המערער לפיצויי פיטורים. עוד נקבע כי על המערער להשיב לחברה .₪ מיליון 2 פיצויים בסך של למעלה מ במסגרת הערעור דנן טען המערער כי ההודאה והחתימה על הסכם סיום ההעסקה לא היו מרצון חופשי אלא תוך ניצול לרעה של מצבו לאחר לילה ללא שינה ותחת השפעת כדורים. לטענתו התנהלה ישיבת הבירור תוך איומים, לגלוג והשפלה ומבלי שהוא מבין את משמעות העובדה שהחוקרים אינם אנשי משטרה ואת זכויותיו. המערער הוסיף וטען כי לבית הדין האזורי הוצג סרטון ערוך שאינו משקף את מהלך החקירה וכי הוחתם על ניירת ריקה. המערער הוסיף וגרס כי לא היה מקום לחייבו בתשלום ש"ח בגין מכירת 800,000 בסכום "דמיוני" של

תקציר בית הדין הארצי לעבודה קיבל בחלקו ערעור שהגיש עובד שנקבע כי גנב ממעסיקתו בנסיבות חמורות. נפסק כי גובה הסכום שחויב העובד להשיב בגין מכירת פסולת ברזל לא הוכח וכי על אף שנשללה זכאות העובד לפיצויי פיטורים ,בבית הדין קמא הוטלו עיקולים שונים על נכסיו, לרבות קרן השתלמות וחלקו בדירת מגורים, אשר אפשר ויהיה בהם, כשלעצמם או בצירוף נכסים אחרים, כדי להביא למיצוי החיובים בפסק הדין מבלי לגרום לפגיעה קשה ובלתי הפיכה בזכויותיו הפנסיונית. העובדות וטענות הצדדים עסקינן בערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי 1 לעבודה אשר קיבל בעיקרה את תביעת המשיבה (להלן: "החברה") נגד המערער ודחה בעיקרה את התביעה שכנגד שהגיש המערער נגד החברה. המערער עבד במפעל החברה העוסקת בפיתוח, ייצור ועד לסיום העסקתו, 1993 ושיווק של תרופות, משנת בתחילה כנהג-סבל ובהמשך כקניין במחלקת הרכש. כנגד המערער הועלו חדשות למעשי מרמה. בישיבת בירור לבירור החשדות הוטחו בפני המערער האשמות על מעשים של גניבה והפרות אמון והמערער נחקר על החשדות. בסיום הישיבה חתמו הצדדים על "הסכם סיום עבודה", בגדרו הודה המערער ב"מכירת פסולת ברזל של החברה ונטילת תמורתה לכיסו, וכן בקבלת טובות הנאה מספקים של החברה

תקציר פסק הדין – באדיבות מאגר המידע המשפטי "דינים ועוד" מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ

2020 יוני 329 + נטו

משפט עבודה

14

לעניין הסוגייה הראשונה הנוגעת למכירת פסולת הברזל נקבע כי בית הדין קמא הסיק מהתשובה ומאישורו של המערער בהסכם סיום ההעסקה כי הסכומים שקיבל ממכירת פסולת הברזל הסתכמו ב ש"ח, את המסקנה כי טענת החברה הוכחה 800,000 - אך עמדת בית הדין הארצי שונה. הסכום בו חויב המערער נקבע על בסיס אומדנה, בעקבות הודאת המערער בנכונות החישוב אך לא בנכונות הנתון 20 ש"ח לשנה במשך 40,000 של מכירות בסך של שנים (לא הועלתה בהליך טענת התיישנות). אמנם, המערער הודה בהסכם בקבלת הסכום, אך יש לקרוא את הודאתו בהקשר הכולל לפיו החברה תגבה סכום ש"ח בלבד, כך שאין משמעות לסכום 500,000 של הנקוב. לא נמצא בפרוטוקול החקירה אסמכתא ש"ח לשנה, כך שלא 40,000 לנתון של מכירות בסך נמצא בסיס לחישוב התיאורטי שערך החוקר ואושר על ידי המערער . יתר על כן, בעוד החברה השכילה להוכיח במסמכים שהוצגו על ידה באופן משכנע את "ניפוח" המחירים, לא נתמכה טענת החברה על "גניבה" של פסולת ברזל בראיה כלשהי. החברה לא הציגה נוהל, ואף לא נטען כי היה כזה, של מכירת פסולת לגרוטאות, לא העלתה טענה על כך שהיא מכרה פסולת במרוצת עשרים השנים לעבודת המערער או כי התכוונה לעשות כן, לא הביאה כל מידע על נתוני הפסולת ועל מחירה ואף לא סיפקה הסבר כלשהו הכיצד לא היתה מודעת ל"אוצר" ששכב בחצרי מפעלה במשך עשרים שנים מבלי שעלה על דעתה כי הוא קיים. אם אכן בוצעו פעולות מכירה של פסולת ברזל על ידי החברה, ניתן היה לאמוד את הפסדיה כתוצאה מה"פעילות המקבילה" של המערער, אך כמובהר לעיל החברה בחרה שלא להתמודד עם ש"ח. לעומת זאת, 800,000 הנתון של מכירות בסך אם החברה ויתרה מראש על מכירת פסולת הברזל שיתכן והיוותה מבחינתה בעיקר מטרד כנטען על ידי המערער, עדיין ניתן לראות במכירה הפרת משמעת

פסולת מתכות. לטענת המערער, "פסולת" כנלמד משמה היא משהו חסר ערך בעיני בעליו המשליך אותו בהפקר לפח אשפה. לחברה, שלה מפעל תרופות ולא מפעל למתכות, לא היה נוהל למחזור מתכות או מכירתן. מכל מקום מחיר הפסולת "היה שווה פרוטות" ואינו מצטבר לסכום הנקוב בפסק הדין. החברה טענה כי לא נפלו בפסק הדין המפורט והמנומק של בית הדין כל פגם או טעות משפטית ואין מקום להתערב בממצאים העובדתיים שבפסק הדין הנסמכים על התרשמותו הבלתי אמצעית של בית הדין מהעדויות שנשמעו בפניו ומעיון באלפי עמודי מסמכים. החברה הוסיפה וטענה כי הערעור סב על קביעות עובדתיות ורצוף בטענות המהוות הרחבת חזית. באשר לחיובים שהושתו על המערער נטען כי הם עולים בקנה אחד עם הודאת המערער ועם כלל הראיות. מבטחים טענה כי אין מניעה, בהיבט העקרוני, (א) 23 להשיב את כספי הפיצויים נוכח הוראת סעיף ) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות 1 )(ב)( 3 ( והוראות התקנון האחיד, אך 2005 גמל), התשס"ה - יש לדחות, משיקולי תכלית ומדיניות, את עיתוי ההשבה עד להגשת בקשה למשיכת כספים מהקרן או לבקשת קצבה מהקרן תוך שקילת השיקולים, בנסיבות אלה, במשנה זהירות. פסק הדין כב' השופט ר' פוליאק פסק כי הקביעות העובדתיות של בית הדין קמא מפורטות ביותר והן נסמכות הן על בחינה דקדקנית של מסמכים וצפיה בסרטון ישיבת הבירור והן על התרשמות בלתי אמצעית מהעדויות. אין לפיכך, לסטות מההלכה לפיה ערכאת הערעור אינה מתערבת בממצאים העובדתיים. יחד עם זאת, נקבע כי יש להתערב בפרשנות המשפטית של בית הדין האזורי בשתי סוגיות ולהבהיר את ההחלטה באשר לכספי הפיצויים שהצטברו במבטחים.

2020 יוני 329 + נטו

משפט עבודה

15

מן הכלל אל הפרט נקבע כי בבית הדין האזורי לעבודה הוטלו עיקולים שונים על נכסי המערער, לרבות קרן השתלמות וחלקו של המערער בדירת מגורים, אשר אפשר ויהיה בהם, כשלעצמם או בצירוף נכסים אחרים, כדי להביא למיצוי החיובים בפסק הדין מבלי לגרום לפגיעה קשה ובלתי הפיכה בזכויותיו הפנסיונית. ככלל החברה זכאית לכספים הצבורים בקרן בין באמצעות תשלומם על ידי המערער, במישרין או במימוש נכסים, ובין על ידי מימושם בדרך של העברתם ממבטחים. עם זאת, משפסק הדין יבוצע, בעקבות אישור העיקולים, באמצעות ההוצאה לפועל, חזקה על רשם ההוצאה לפועל כי במסגרת סמכויותיו, שלא פורטו בפנינו, ישקול את הפגיעה הנובעת מהעברת כספי הפיצויים כל עוד לא הוגשה בקשת משיכה על ידי המערער או לא הגיע המועד לקבלת קצבה ויבחן את האפשרות למיצוי החיובים אף ללא הפגיעה דלעיל. בנוסף אם ינקטו כלפי המערער הליכי פשיטת רגל תחולנה הוראות א) סיפא לפקודת פשיטת רגל האוסרים, 1 ( 85 סעיף כפי שנקבע בעניין מקפת, על העברת הכספים לנאמן כל עוד לא הגיע מועד תשלומם כקצבה. לסיכום, הערעור התקבל בחלקו. נקבע כי מהחיוב בפסק דינו של בית הדין קמא יופחת ש"ח והחיוב יעמוד על סכום של 900,000 סכום של .₪ 1,161,566 , בבית הדין הארצי לעבודה, 9776-10-19 תקציר ע"ע על ידי כב' השופטים ר' פוליאק, א' סופר. ס' דוידוב- , המערער: שמעון 16.04.2020- ניתן ב מוטולה, שוקרון, המשיבות: נ' דסקל בע"מ, מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ

חמורה אך ספק אם ניתן לחייב את המערער בשיפוי החברה על הפסדים. משכך, ולנוכח העובדה לפיה הסכום נקבע על בסיס אומדנה בלבד ואין לו ביסוס מספק בראיות. זאת ועוד, נקבע כי בענייננו, עבודתהמערער הסתיימה בנסיבות בהן נשללה זכאותו לפיצויי פיטורים. לא נטען בהליך כי על בעלי הדין חל הסדר מכוח סעיף לחוק פיצויי פיטורים וכי קיימת מניעה בדין, בין 14 לחוק פיצויי פיטורים ובין מכוח מקור 26 מכוח סעיף אחר, להורות על השבת הכספים הצבורים במרכיב הפיצויים לחברה. עם זאת, כפי שציין סגן הנשיאה בהחלטה בבקשת העיכוב מתעוררת שאלה משפטית לעניין עיתוי העברת הכספים. בהמשך לאמור נקבע כי בית המשפט העליון עמד בפסק דין מקפת על הייחודיות של החיסכון בקרנות הפנסיה הוותיקות, עליהן חל התקנון האחיד שהותקן ט לחוק הפיקוח על שירותים 78 בהתאם לסעיף ואשר לפיו 1981 פיננסיים (ביטוח), התשמ"א משיכת כספים מקרן הפנסיה תגרום בהכרח לאבדן זכותו של המבוטח לקבלת קצבה עבור התקופה בגינה נמשכו הכספים. מסקנת בית המשפט העליון היתה לפיכך כדלקמן: "ככלל, על כספי הפיצויים א) 1 ( 85 הצבורים בחסכונות הפנסיונים חל סעיף רישא לפקודת פשיטת הרגל המתנה את העברתם לנאמן באישור בית המשפט. מסקנה זו לא תחול על כספי פיצויים הצבורים בקרנות פנסיה ותיקות, שכן אלו כפופות להוראות התקנון האחיד המתנה את זכאותו של המבוטח לקבל קצבה מהקרן בהימנעותו מלמשוך כספים כלשהם מהפנסיה. על כספי פיצויים הצבורים בקרנות פנסיה ותיקות חל אפוא סעיף א) סיפא לפקודה האוסר על העברתם לנאמן כל 1 ( 85 עוד לא הגיע מועד תשלומם כקצבה".

2020 יוני 329 + נטו

16

שכר

עמלות שמקבל מורה דרך מבעלי מסעדות וחנויות אינן חלק משכרו מחברת התיירות - פס"ד מורה דרך

| עו"ד אסף ברנזון |

סכומים אלה, לא משולמים ישירות, לא מן התייר לעובד ולא על ידי המעסיק, ולכן לא יכולים להיות חלק משכר העבודה של העובד, שנקבע בהסכמים קיבוציים החלים בענף מורי הדרך. אשר לתביעה להפרשי שכר, נפסק כי החברה לא שילמה לעובד את התעריף המינימאלי לפי ההסכמים הקיבוציים החלים בענף, ולכן היא חויבה לשלם לעובד הפרשי ₪ 223,000- שכר וזכויות נוספות בסך כולל של כ .₪ 15,000 ושכר טרחת עו"ד בסך של

מורה דרך מוסמך שהועסק בחברת תיירות תבע מהחברה הפרשי שכר וזכויות נוספות. החברה טענה מנגד כי העמלות ששולמו לעובד ע"י בעלי מסעדות וחנויות מהווים חלק משכר עבודתו. בית הדין האזורי לעבודה קיבל את התביעה בחלקה ופסק כי אין לראות בעמלה או "קומיסיון" ששולם למורה הדרך כחלק משכר העבודה. מדובר בסכומים שמשולמים על ידי בעלי המסעדות והחנויות באחוזים מהמכירות לתיירים שמביא העובד.

הכותב ממשרד ברנזון ושות' עורכי דין

2020 יוני 329 + נטו

17

שכר

מענק למטפלות במשפחתונים המפוקחים של משרד העבודה והרווחה לתקופת הקורונה

.₪ 3,295 – ילדים 4 .₪ 2,471 – ילדים 3 .₪ 1,647 – ילדים 2 ילד – לא זכאי. 1 : גובה המענק עבור הפעימה השניה

מטפלות במשפחתונים מפוקחים של משרד העבודה והרווחה זכאיות לשתי הפעימות של מענק לעצמאים לתקופת הקורונה. ניתן להגיש את הבקשות דרך האזור האישי של רשות המסים.  וגם בשנת 2018 מי שמטפלת בילדים בשנת ● , תהיה זכאית לפעימה הראשונה ולפעימה 2019 השניה, בהתאם למספר הילדים המדווחים/ רשומים ברישומי משרד העבודה והרווחה, . 2018 בשנת תהיה 2019 מי שמטפלת בילדים רק בשנת ● זכאית לפעימה הראשונה ולפעימה השניה, בהתאם למספר הילדים המדווחים/רשומים . 2019 ברישומי משרד העבודה והרווחה בשנת מי שלא טיפלה בילדים לפחות  חצי שנה החל ● , אינה זכאית למענקים. 1.9.19 מתאריך גובה המענק תלוי במספר הילדים הרשומים במשפחתון בהתאם לרישום במשרד העבודה והרווחה (אם רשומים יותר מחמישה ילדים, חישוב המענק לפי חמישה בלבד). : גובה המענק עבור הפעימה הראשונה ₪ 4,118 – ילדים 5

.₪ 4,434 – ילדים 5 .₪ 3,547 – ילדים 4 .₪ 2,661 – ילדים 3 .₪ 1,774 – ילדים 2 .₪ 887 ילד – 1

עבור מי שכבר קיבלה מענק במסגרת הפעימה הראשונה ו/או השניה, בסכום נמוך מהזכאות לפי מתווה המשפחתונים, ההפרש יושלם ללא צורך בפעולה נוספת. אם הסכום שהתקבל גבוהה מהחישוב שנערך לפי מתווה המשפחתונים, לא נבקש את ההפרש בחזרה. לצערנו, התחשבנות תבוצע רק במועד מאוחר יותר .) 2020 (במהלך חודש יוני הגשת הבקשה באזור האישי של רשות המסים

14.5.2020 מתוך חוזר רשות המסים בישראל מיום

2020 יוני 329 + נטו

18

הבראה

מדינת ישראל משרד האוצר שכר והסכמי עבודה

ירושלים, כ"ג באייר התש"פ 2020 במאי 17 חוזר הע - כללי עדכון 2020-1-26

אל: מר יוסי איצקוביץ, סגן בכיר לחשב הכללי, משרד האוצר

2020 הנדון: קצובת הבראה במגזר הציבורי - עדכון

ש"ח ליום. 429 התשלום ליום הבראה במגזר הציבורי יעודכן לסכום של 1.6.2020 החל מיום

בברכה,

קובי בר נתן הממונה על השכר והסכמי עבודה

העתק : נציב שירות המדינה )2020-68(

2020 יוני 329 + נטו

19

ביטוח לאומי

הגעת לגיל הפרישה – יש להגיש תביעה לקצבת אזרח ותיק אף אם לא קיבלת פנייה מביטוח לאומי

| רו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה |

12 כל תביעה לגמלת כסף תוגש למוסד תוך חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה. המשמעות המעשית היא כי תביעה שהוגשה 12 באחור(בגיל הפרישה), עשויה להשתלם עד חודשים לאחור, ולא מעבר לכך. כחריג, בחלוף גיל הזכאות, תביעה לקבלת אזרח ● חודשים אחורנית, ובלבד 48 ותיק, תשתלם עד שלא תשתלם לגבי התקופה של יותר משנה לפני גיל הזכאות. , תשתלם 73 (לדוגמה – תביעה שתוגש נניח בגיל חודשים אחורנית). 48 ל

) דחה 16110-10-17 בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל את תביעתו של אורי מור (להלן: 2019 ביולי 29 ביום "המבוטח") לתשלום קצבת אזרח ותיק (זקנה) בעבור שלוש שנים אחורנית. זאת, למרות שלטענתו המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") לא שלח לו הודעה על זכאותו לקצבה במועד הגיעו לגיל הפרישה. יצוין כי מן ההיבט הפרוצדורלי עניינו של הפסק חריג, באשר יסודו בתביעת נזיקין שהגיש התובע נגד המל"ל לבית משפט השלום, ובהחלטת רשם בית משפט השלום הועבר הדיון לבית הדין האזורי לעבודה. עיקרי החוק )67/62 תושב ישראל שהגיע לגיל הפרישה (כיום ● זכאי לקצבת אזרח ותיק, מותנה בצבירת תקופת אכשרה ועמידה במבחן הכנסה. , לשני המינים) 70 מגיל הזכאות (כיום ככלל, גיל ● אין מבחן הכנסות.

תמצית עובדתית

הגיש תביעה לגמלת אזרח 1946 המבוטח יליד 12 . שולמה לו גמלה ל- 70 ותיק לראשונה בגיל חודשים אחורנית, ולא מיום הגיעו לגיל פרישה ), כפי שתבע. 67 (

ornazachcpa@gmail . com הכותבים - אורנה צח-גלרט, רואת חשבון, יועצת ומרצה לענייני הביטוח הלאומי www . ahec - tax . co . il רו"ח (משפטן) ישי חיבה - שותף במשרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן - פתרונות מיסוי בע"מ חיים חיטמן - ממשרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן - פתרונות מיסוי בע"מ

2020 יוני 329 + נטו

ביטוח לאומי

20

באשר לחובת יידוע מבוטחים כבר נפסק כי בצד חובת תובע להגיש תביעה, קיימת חובה כללית של המל"ל ליידע את הציבור על האפשרות שקמה לזכאות לגמלה. בהלכת גלעדי נקבע כי תנאי הכרחי להעניק ● גמלה לפי החוק הוא הגשת תביעה למוסד. בהלכת יצחק בר נקבע כי "בהעדר הוראה ● חוקית, לא מוטלת על המוסד חובה לחפש אחר מבוטחים ולהעניק להם זכויות או כספים שלא תבעו". בסיכום קובע בית הדין כי לא קיימת חובת יידוע פרטנית של המל"ל באשר לזכות המבוטח לכל קצבה, וכי הזכאות לגמלה מותנית בהגשת תביעה, ותשלומה יהא בהתאם להוראות החוק. בית הדין קובע כי החלטת המל"ל לתשלום הגמלה חודשים בלבד, בדין יסודה. 12 אחורנית ל נחזור ונדגיש לקוראינו: יש להיות ערים כל העת לזכויות המגיעות מהמל"ל, ובמידת הצורך לקבל יעוץ בעניין. אי הגשת תביעה, ובמועד, עלולה לגרום לחיסרון כיס ולכאב לב.

לטענת המבוטח, לא נשלחה אליו הודעה , והיא נשלחה 67 מהמל"ל ביום הגיעו לגיל רק שלוש שנים לאחר מועד זכאותו. בטיעוניו הסתמך על הלכת אסתר ארוש – שם נקבע כי על המל"ל ליידע את המבוטחים באשר לזכויותיהם. המבוטח תובע את המל"ל בתביעת נזיקין. לטענת המל"ל, לא קיימת חובת יידוע של ● המבוטחים. במסגרת הליך של ייזום תביעות, נשלחו למבוטח ארבע הודעות בדבר זכאותו , כולן 2016 ו- 2015 , 2014 , 2013 לקצבה בשנים לאותה כתובת. המבוטח אישר כי קבל הודעת המל"ל הרביעית, על כן מוטל עליו הנטל להוכיח כי המכתבים הקודמים לא הגיעו ליעדם. בהלכת אסתר לוזון נקבע: "התנהגותו של גוף ציבורי כדוגמת המוסד לבטוח לאומי אינה יכולה ליצור עילה לזכות אשר אינה קיימת בחוק… על המוסד מוטלת החובה לפעול על פי הוראות ● החוק ואף מקום בו המוסד הטעה מבוטח אין הוא רשאי להעניק לו זכויות בלי שהן מעוגנות בחוק". ● דיון והחלטה

2020 יוני 329 + נטו

ביטוח לאומי

21

דמי לידה - השפעת מענקים רבעוניים חושבה לפי ממוצע משנה קודמת

| רו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה |

) דחה 51804-11-17 בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל את תביעתה של איילת בן 2019 באוגוסט 19 ביום גיגי שלו (להלן: "המבוטחת") וקבע כי אין לראות את המענקים הרבעוניים ששולמו לה לפני הלידה כשכר רגיל לאותו רבעון. בנסיבות המיוחדות בוצעה התחשבות במענקים רבעוניים בצורה מיוחדת – לפי ממוצע שנה קודמת. רקע חוקי תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח) קובעות: "תשלום נוסף – שכר הניתן לעובד בנוסף לשכר החודשי הרגיל, לרבות תשלומים שניתנו כבונוס..." משכר המינימום 25% ככל שתשלום הנוסף שווה ל במשק או גבוה יותר, יש לפרוס את "התשלום חודשי העבודה, רטרואקטיבית. 12 הנוסף" ל האמור הוא לעניין חיוב בדמי ביטוח, אך מיושם גם בחישוב השכר לעניין גמלאות מסוימות, לרבות דמי לידה. כאמור, דמי לידה יחושבו לפי השכר ברבעון שקדם ללידה או בששת החודשים שקדמו לה, לפי הגבוה.

עיקרי העובדות

המבוטחת הועסקה כמה שנים כעורכת דין ● ש"ח 10,000- שכירה. שכר הבסיס שלה היה כ לחודש. מדי רבעון שולם לה מענק בשיעור של אחוז ● מסך הגבייה מהלקוחות שטיפלה בהם. ילדה המבוטחת והגישה תביעה 6.9.2017 ביום ● לדמי לידה על פי שכרה, לרבות מענקי לקוחות .6.2017- ו 3.2017- רבעוניים שקיבלה ב בטופס התביעה פירט המעסיק את הכנסות ● המבוטחת, לרבות את הסכומים הנוספים שכונו "בונוס". את הבונוסים פירט המעסיק כחוק. המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") שילם ● למבוטחת דמי לידה על פי שכרה הרגיל. לגבי . 12 המענקים בוצעה פריסה ל

טיעוני המבוטחת

המענקים הרבעוניים ששולמו לה לפני הלידה ● ש"ח, ויש להכלילם 100,000- היו בסך של כ במלואם בחישוב השכר לעניין דמי הלידה.

ornazachcpa@gmail . com הכותבים - אורנה צח-גלרט, רואת חשבון, יועצת ומרצה לענייני הביטוח הלאומי www . ahec - tax . co . il רו"ח (משפטן) ישי חיבה - שותף במשרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן - פתרונות מיסוי בע"מ חיים חיטמן - ממשרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן - פתרונות מיסוי בע"מ

2020 יוני 329 + נטו

ביטוח לאומי

22

בהלכת פלונית נקבע כי "בכל הנוגע ל'תשלום ● רבעוני', על אף הנוסחה הקבועה בחוק, הרי שאין לחלק את הסכום המשולם על בסיס … אלא שיש מקום לזקוף אותו 12 רבעוני ב במלואו על חשבון הרבעון בגינו שולם בלבד". במקרה דנן, סכום הבונוס אמנם משולם אחת ● לשלושה חודשים, אולם אין לו זיקה כלשהי לעבודתה של המבוטחת באותו רבעון וחלוקת הבונוס לרבעונים היא על בסיס מקרי בלבד. סכומי המענקים הגבוהים ברבעונים שקדמו ● ללידה לעומת הרבעון שקדם להם או הרבעון שלאחריה (אפס תשלום), עשויים להצביע על ריכוז תשלומי מענקים שרירותי דווקא למועדים שקדמו ללידה. בסיכומו של הפסק נוקט בית הדין פרשנות תכליתית משלו: מחד גיסא אינו מקבל את הטענה כי יש להכליל את המענקים האמורים במלואם, כשכר רגיל. מאידך גיסא גם אינו מבצע פריסה שלהם לשלושה חודשים. 12 חודשים או אף ל בית הדין קובע כי סכום ארבעת המענקים הרבעוניים . כך יימצא מענק חודשי 12 יחולק ל- 2016 של שנת ממוצע, וסכום זה יצורף לשכר החודשי הרגיל לצורך קביעת דמי הלידה.

הבונוס משולם לה בגין שכר טרחה בתיקים שהיו בטיפולה בשנתיים הקודמות ונסגרו ברבעון שקדם לתשלום, ולכן יש לראותו כחלק משכרה הרגיל לצורך חישוב הגמלה. יש להחיל את הלכת פלונית, שם נקבע כי במקום ● שמדובר בתשלום רבעוני יש לראותו כחלק מהשכר הרגיל בגין אותו רבעון, ולא כסכום "בונוס" שאותו יש לפרוס על השנה כולה. טיעוני המל"ל היה 12/2016 המענק הרבעוני ששולם בחודש ● 9/2017 נמוך, והמענק הרבעוני ששולם בחודש כלל לא שולם. הדבר מטיל ספק בתיאורי המבוטחת, ועל כן מדובר בתשלום נוסף רגיל . 12 ויש לפרסו ל ככל שייקבע כי מדובר בתשלום רבעוני, הרי יש ● לפרסו לשלושה. תכלית תשלום דמי הלידה היא תחליף הכנסה לשמירת רמת חייה הרגילה של היולדת במהלך חופשת הלידה. "מדובר במשאב ציבורי, אשר יש לנהוג בו ● בזהירות המתחייבת…" ● דיון החלטה

2020 יוני 329 + נטו

ביטוח לאומי

23

השכר הקובע לדמי פגיעה נקבע לפי תלושי השכר, לאחר שהמבוטח הוכיח שמשך את כל המשכורת

| רו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה |

(א) לחוק הביטוח הלאומי: 298 לפי סעיף כל תביעה לגמלה תתברר בידי פקיד התביעות והוא יחליט אם תינתן הגמלה ובאיזו מידה תינתן.

) קיבל 49793-07-16 בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל את תביעתו של דויד לוי 2019 בנובמבר 24 ביום (להלן: "המבוטח") וקבע כי חרף הפערים הגבוהים בין שכרו נטו בתלושי השכר, לבין ההעברה החודשית לבנק בגין שכרו נטו במועד תשלום המשכורת, דמי הפגיעה ישולמו לו לפי הדיווחים בתלושי השכר ולא לפי ההפקדות בחשבון הבנק. זאת, לאחר שהוכח בבית הדין שתלושי השכר משקפים את התשלומים ששולמו בפועל, גם בהמחאות במועדים שונים.

תמצית עובדתית

המבוטח שימש כשכיר בחברה בבעלות משותפת בחלקים שווים עם אחר. החברה מחזיקה ומפעילה מוסך רכב. נפגע בתאונת אופנוע בתחומי 7/7/2015 ביום ● 3 המוסך, ועקב התאונה לא היה כשיר לעבוד כ שבועות. הכיר המוסד לביטוח לאומי 1/11/2015 ביום ● (להלן: המל"ל) באירוע, כתאונת עבודה. 30,205 על אף שבתלושי השכר צוין שכר ע"ס ● ש"ח נטו), הגמלה שולמה 18,281( ש"ח ברוטו לו לפי השכר שהופקד בבנק, לפי בסיס שכר של ש"ח לחודש (נטו – בחישוב לברוטו). 8,500 שלח המל"ל מכתב למבוטח ובו 28/5/2016 ביום ● נכתב: "הבסיס לחישוב הגמלה נקבע לפי השכר שהופקד בחשבון הבנק. קיים שוני בין הדיווחים בתלושי השכר לבין ההפקדות בחשבון הבנק. המשיכות במזומן לצורך קיום אינם ניתנים לחישוב הבסיס…"

רקע חוקי (א) לחוק הביטוח הלאומי: 97 לפי סעיף

דמי פגיעה ליום הם שלושה רבעים משכר עבודתו מסכום 75% הרגיל של המבוטח, אך לא יותר מ- 30 כשהוא מחולק ב- 5 השווה לסכום הבסיסי כפול

.)12/2019 - ש"ח ליום, נכון ל 1,111( לחוק הביטוח הלאומי: 98 לפי סעיף

, הוא הסכום 97 שכר העבודה הרגיל, לעניין סעיף המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטח, ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לראשונה דמי פגיעה, בתשעים. הכנסה לעניין מבוטח שהוא עובד שכיר – היא ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח.

ornazachcpa@gmail . com הכותבים - אורנה צח-גלרט, רואת חשבון, יועצת ומרצה לענייני הביטוח הלאומי www . ahec - tax . co . il רו"ח (משפטן) ישי חיבה - שותף במשרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן - פתרונות מיסוי בע"מ חיים חיטמן - ממשרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן - פתרונות מיסוי בע"מ

2020 יוני 329 + נטו

ביטוח לאומי

24

ש"ח. ולכן 8,500 הפקדת המשכורת בסך של ש"ח ללא כל ראיה, 30,000 דיווח לשכר של אינו יכול להיות דיווח שנעשה כדין ואינו יכול להיחשב כהכנסה ממנה מגיעים דמי ביטוח. נטל ההוכחה בנדון עומד על כתפי התובע".

טיעוני המבוטח

זה שנים, שהוא מקבל שכר יותר גבוה משותפו, ● עקב הסמכתו כמנהל מוסך ובעל התעודה. אמנם שניהם מקבלים מדי חודש העברה בנקאית ע"ח ש"ח, ואולם הוא מקבל את 8,500 שכר בסך היתרה בהמחאות מאוחרות ולא סדירות (שנפדו למזומן) והללו מופיעות באופן מסודר בכרטיס החו"ז שלו. לטענתו, חלק הארי של השכר נטו נמשך בעיקר ● בהתאם לתזרים המזומנים של החברה. של 106 הוצגו כאמור תלושים, וכן טופסי ● השנים שקדמו, והללו שקפו שכר מבוטח גבוה הרבה יותר מזה שקבע המל"ל כבסיס לגמלה, כאמור. המבוטח טוען שאין זה מעניינו של המל"ל ● כיצד הוא מושך את שכרו, כל עוד המשכורת שלו מדווחת כדין, ומשולמים למל"ל מלוא דמי הביטוח על פי המשכורת המדווחת כדין. טענות המל"ל ש"ח 30,000 המבוטח לא הציג ראיות לתשלום ● כשכר. סכום ההפקדה בבנק תחת הכותרת "משכורת" ● ש"ח. 8,500 עמד ע"ס משיכות המזומן הנטענות לא הוכחו ובכל מקרה ● אינם ניתנים לחישוב הבסיס. המבוטח קיבל את מלוא הגמלאות המגיעות ● לו בהתאם לתשלום השכר שקיבל בפועל ולא בהתאם לדיווח עלום שאין לו בסיס. "אין כל תימוכין לדיווח התובע לרשויות ● השונות, לרבות לנתבע (המל"ל – הביאור שלנו) אודות גובה הכנסתו בפועל מלבד אסמכתא של

הדיון המשפטי

ככלל, פקיד התביעות של המל"ל לומד על הכנסתו הרגילה של מבוטח מתלושי השכר, אשר בד"כ משקפים את הכנסתו בפועל טרם הפגיעה. בית הדין מזכיר את ההלכה הפסוקה מפס"ד ● ), לפיה תכלית תשלום 2002 סדיק (פברואר גמלה לנפגע בעבודה היא לשמור על הכנסתו כשזו נפגעה עקב הפגיעה בעבודה, וכי הגשמת תכלית זו מחייבת תשלום גמלה על בסיס ההכנסה האמיתית שהייתה לנפגע ערב הפגיעה, עובר לפגיעתו. תצהיר המבוטח בדבר אופן פיצול התקבולים ● שקיבל מהחברה בגין שכרו, לא נסתר. עדותם של מנהלת החשבונות בחברה ושותפו, ● תמכו בגרסתו ואף הן לא נסתרו. עיון בכרטסת מעלה כי בכל אחד מהחודשים ● שקדמו לפגיעה היו מעבר להעברה הבנקאית בסך ש"ח כאמור, גם סכומים גבוהים שנרשמו 8,500 כחובה בכרטיסו עקב משיכה בהמחאות. כל העדים העידו כי לא היו מעולם משיכות ● במזומן אלא רק בהמחאות, שנפדו למזומן. מחומר הראיות שוכנע בית הדין כי סכומי ● המשיכות האמורים, משקפים את השכר נטו שקיבל המבוטח, הן באמצעות העברה בנקאית והן באמצעות תשלום בהמחאות במועדים שונים בהתאם לצורכי החברה ותזרים המזומנים.

2020 יוני 329 + נטו

ביטוח לאומי

25

הפגיעה בעבודה לפי תלושי השכר, ואף חויב בהוצאות משפט.

בית הדין הגיע למסקנה כי תלושי השכר אכן משקפים את התשלומים ששולמו למבוטח, ללא קשר לתאונה. פסק הדין בית הדין קבע כי המבוטח הרים את הנטל להוכיח כי הנתונים הכספיים שהופיעו בנספחים לתיק מהווים שכר ששולם לו, וכי אין מדובר בנתונים פיקטיביים. התביעה נתקבלה, המל"ל חויב לשלם את גמלת

בשולי הדברים אין ודאות כי גם אם לא היה מוכח שמלוא סכומי הנטו על פי התלושים נמשכו בפועל על ידי המבוטח מהחברה, בדרכים שונות – הייתה הקביעה השיפוטית זהה. לא מן הנמנע כי במצב כזה – הייתה התביעה נדחית.

האם פגיעה באוטם שריר הלב כתוצאה מעזיבתו של העובד את מקום העבודה מהווה תאונת עבודה?

לטענת העובד, בחקירתו בפני חוקר המל"ל ובית הדין הסביר כי היה במתח ובהתרגשות לקראת הפרידה מהעבודה וזמן קצר לאחר הפרידה מהעובדים חש ברע. כמו כן, נטען כי העובד הוכיח קיומו של אירוע חריג ועל כן יש למנות מומחה רפואי לבדיקת הקשר הסיבתי הרפואי. מנגד טען המעסיק כי לא אירעה לעובד פגיעה בעבודה ולא הוכח קיומו של אירוע חריג ולכל היותר מדובר במתח מתמשך שהחל בקבלת הצעת עבודה שקיבל ובהודעה לחוקר התברר כי לא היו מרוצים מעבודת העובד ואם הוא לא היה עוזב יתכן שהחברה הייתה מעזיבה אותו וכי החששות הנפשיים החלו כמה ימים לפני שלקה בליבו. עוד נטען כי לאחר ארוחות חג אצל הורי אשתו של העובד התרחש האירוע הלבבי ולא ביום שנפרד מהעובדים

העובדות נ' ק' (להלן: "העובד") הוא מהנדס אזרחי, אשר כמנהל אזור בחברת בניה 2012 החל לעבוד בשנת קיבל העובד 2015 (להלן: "החברה"). בתחילת יולי 24.08.15 הצעת עבודה מחברה מסוימת וביום היה היום 13.09.15 הודיע על התפטרותו. ביום האחרון לעבודתו בחברה. העובד נסע לאתרים השונים על מנת להיפרד מהעובדים ולמחרת בלילה לקה העובד בליבו. ביום 15.09.15- ל 14.09.15 שבין הגיש העובד תביעה לתשלום דמי פגיעה 21.02.16 והודעה על פגיעה בעבודה בגין אוטם שריר הלב ביום . המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") 15.09.15 דחה את התביעה.

תקציר פסק הדין – באדיבות מאגר המידע המשפטי "דינים ועוד" מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ

2020 יוני 329 + נטו

ביטוח לאומי

26

או גופנית יוצאת דופן. אין מחלוקת שהעובד אכן נפרד מהעובדים באתר ואין נפקות מה היה מספר העובדים וגם לא אם הדבר תוכנן מראש או היה ספונטני שכן הדעה נותנת שהעובד התרגש. ברור כי כל אותה עת מרגע שחיפש העובד עבודה אחרת, מצא עבודה, הודיע על התפטרותו בכתב, ולא פנים מול פנים, המשך עבודה על אף שהממונים ידעו שהוא עוזב ועד יום העבודה האחרון בחברה, היה שרוי העובד במתח מתמשך. ככל הנראה העובד היה במתח כיוון שהרגיש שלא מרוצים ממנו. עם זאת, נקודת השיא של המתח הייתה היום האחרון שבו נפגש ונפרד מהעובדים. אכן העובד לקה בליבו כיום וחצי לאחר האירוע החריג אולם יהיה על הרופא להשיב אם הזמן שחלף בין אירוע הפרידה להתקף הלב מנתק את הקשר הסיבתי וכך גם הטענה בדבר סיכוניו הטבעיים של העובד, היותו מעשן, השמנת יתר וסיפור משפחתי. אירע לעובד אירוע 16.09.15 בית הדין קבע כי ביום חריג, עת נפרד מהעובדים וסיים עבודתו וההחלטה על מינוי מומחה תשלח לצדדים. , בבית הדין האזורי לעבודה 18487-04-17 תקציר ב"ל בתל אביב-יפו, על ידי כבוד השופטת אריאלה גילצר כץ, התובע: נ' ק', הנתבע: המוסד לביטוח לאומי, 02.06/2019- ניתן ב

ושאין זו הפעם הראשונה שהעובד נפרד ממקום עבודה ולכן אין כאן חריגות. עוד נטען כי העובד לא הציג מסמך רפואי אודות אירועים חריגים שתוארו על ידו בפני רופאיו ועל כן יש לדחות את התביעה. לאור האמור הסוגיה העומדת להכרעה היא האם העזיבה של העובד את עבודתו גרמה לו לפגיעה בעבודה והאם יש להכיר באירוע הלבבי שעבר העובד כפגיעה בעבודה. פסק הדין בית הדין הגיע למסקנה כי יש מקום למנות מומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי וזאת לאחר ששמע את העדויות, עיין במסמכים ובחן את טענות הצדדים. בבוא בית הדין להכריע אם אירוע מסוים הינו בבחינת תאונת עבודה, עליו לבחון האם מדובר באירוע חריג ופתאומי אשר גרם לנזק אצל הנפגע. ההלכה שנפסקה בבית הדין הארצי לעבודה הינה כי בכדי שבנסיבותיו של מקרה מסוים יוכרו כאירוע חריג לעניין תאונת עבודה, עליהן להיות אירוע פתאומי ובלתי צפוי. באשר לקביעת תאונת עבודה במקרה של אוטם שריר הלב, הלכה פסוקה היא, שבכדי שיכיר בית הדין באוטם שריר הלב כתאונת עבודה, יש להוכיח קיומו של אירוע חריג בעבודתו של העובד. אירוע חריג יכול שיהא מעמסה נפשית

2020 יוני 329 + נטו

ביטוח לאומי

27

בג"ץ קבע בערעור כי מבוטח שגילו שונה ברישומי משרד הפנים לא זכאי לתשלום רטרואקטיבי של קצבת אזרח ותיק

מדוע יש להחריג את קצבת האזרח הוותיק מיתר הקצבאות. בנוסף נקבע כי בעניין תשלום קצבאות הנובעות מגילו של אדם "אמת ויציב – יציב עדיף". זאת, לנוכח תכליתן של קצבאות המוסד שנועדו לממן את הצרכים השוטפים והמידיים של הזכאים להן, וכן על מנת לנהל בצורה מאוזנת את תקציב ומשאבי המוסד. מכאן העתירה שלפנינו. העותר טען כי יש מקום לשוב ולבחון את הלכת מולאיוף. לגישתו, הקושי בהלכת מולאיוף, וכן בפסקי הדין בעניינו המסתמכים עליה, נובע מכך שהם כלל לא דנים במהותה של קצבת האזרח הוותיק ובשאלה האם ראוי לשלמה למפרע. אלא, פסקי הדין עוסקים אך ורק בשאלה הסיווגית– האם פסק הדין לשינוי הגיל הוא פרוספקטיבי ולכן תקף רק לעתיד, או שמא הוא רטרואקטיבי ולכן משפיע גם על התקופה שקדמה לו. העותר סבר כי בכך, ההכרעות המשפטיות האמורות למעשה מניחות את המבוקש, וכי תשובה לשאלת הסיווג צריכה להיות מושפעת מדיון משפטי-ערכי בשאלה הקונקרטית שעל הפרק. העותר הוסיף וטען כי יש לבחון האם ראוי להעניק את קצבת האזרח ותיק למפרע על יסוד שיקולי צדק ומדיניות משפטית, תוך בחינתם של האינטרסים הנוגדים, ושיקולים אלו הם שצריכים להכתיב את התוצאה. המדינה טענה כי יש לדחות את העתירה על הסף. לטענתה אין בעתירה זו רובד עקרוני, אלא היא עוסקת ביישום הלכה מושרשת של בית הדין הארצי לעבודה. עוד נטען כי העתירה אינה עומדת בתנאים

תקציר בג"ץ דחה עתירה שהגיש אדם לקבלת קצבת אזרח וותיק למפרע לאחר שגילו שונה ברישומי משרד הפנים. נקבע פה אחד כי ככל שעסקינן בקצבאות המשולמות על ידי המוסד לביטוח לאומי, וקצבת אזרח ותיק בפרט שהיא במוקד העתירה, שיקולי צדק ומדיניות גם יחד מורים כי אין מקום לתשלום הקצבה למפרע. העובדות וטענות הצדדים העותר נולד בברית המועצות ועלה ארצה בשנת . עם הגעתו לישראל תאריך הלידה שנרשם 1948 2011 . בשנת 1943 בתעודת הזהות שלו היה נובמבר הגיש העותר תביעה לקבלת קצבת אזרח ותיק וזו . העותר טען כי 2010 אושרה לו החל מחודש דצמבר בניגוד לרישום בתעודת הזהות שלו, תאריך הלידה , תביעתו התקבלה 1942 האמיתי שלו הוא ביולי תוקן תאריך הלידה שלו 2014 ובחודש דצמבר ברישומי משרד הפנים. העותר פנה למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המוסד") בתביעה שיכירו בו כזכאי לקבלת גמלת אזרח ותיק החל מהתאריך האמיתי . המוסד דחה את תביעתו 67 והנכון שבו הגיע לגיל של העותר בקביעה כי שינוי הגיל לא תקף לתקופה שקדמה לו. העותר ערער על ההחלטה ולאחר מספר הליכים משפטיים קבע בית הדין הארצי לעבודה קבע כי יש להחיל בעניין העותר הלכת מולאיוף לפיה אין לשלם קצבאות למפרע תוך שציין כי העותר לא הסביר

תקציר פסק הדין – באדיבות מאגר המידע המשפטי "דינים ועוד" מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ

2020 יוני 329 + נטו

ביטוח לאומי

28

ומחויבות המדינה לכלל תושביה. לשם שמירה על עקרונות אלו, על הקצבאות להיות מוענקות תוך עמידה בקריטריונים ברורים המעניקים למוסד אפשרות לצפות ולתכנן מראש את אופן העמידה בתקציב ואת חלוקת משאביו. הגבלה על תשלום רטרואקטיבי היא חשובה אפוא על מנת לאפשר ודאות תקציבית ולהבטיח שהמוסד לא יאלץ לשלם סכומי כסף גדולים בבת אחת, ובכך למנוע מצב של גירעון תקציבי. יתרה מזאת נקבע כי במידה ויהיה ידוע שניתן בכל עת לקבל באופן רטרואקטיבי את תשלום הגמלה, יש חשש שזכאים לא יעשו מאמץ לנקוט הליך לשינוי גיל במועד המתאים על מנת להגיש את תביעת הגמלה בזמן. זאת, בניגוד למצב שבו לא ניתן לקבל את הקצבה למפרע, המעודד אנשים לנקוט הליכים אלו בזמן. כב' השופטת ע' ברון הצטרפה לדעת חברה למותב כב' השופט נ' הנדל וקבעה כי הטעמים כבדי המשקל שפורטו לעיל, שבבסיסם שיקולים של מדיניות משפטית ראויה – וביניהם ודאות, יציבות, ושמירה על תקציב מאוזן, וכי מלכתחילה, זכאות לתשלום קצבה תלויה בתנאים שונים ולא רק בגיל – מוליכים למסקנה כי ראוי שתשלומי הקצבאות לא יינתנו למפרע אלא אך ממועד השינוי והלאה. לסיכום, הערעור נדחה.

שנדרשים על מנת שבית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק יתערב בפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה. כך, על אחת כמה וכמה בעניין הנוגע לתחום מומחיותו של בית הדין. פסק הדין כב' השופט נ' הנדל פסק כי נקודת המוצא הפסיקתית לבירור העתירה שבפנינו היא הלכת מולאיוף. בהלכה זו נקבע בדעת רוב כי שינוי גילו של אדם חל ממועד השינוי ולעתיד לבוא בלבד. שינוי זה, כך לפי קביעת בית הדין הארצי לעבודה, לא יכול להשפיע על זכויות (או חובות) הנוגעות לתקופה שקדמה למועד שינוי הגיל. לכן, אין לשלם קצבת אזרח ותיק באופן רטרואקטיבי. עוד נפסק כי על אף הקשיים בנימוקים העומדים בבסיסה של דעת הרוב בהלכת מולאיוף. הלכה זו בדין יסודה. על כן, יש לדחות את העתירה ולקבוע כי גם אם אדם שינה את גילו וכעת ידוע לנו גילו האמיתי, אין לשלם את קצבת האזרח הוותיק למפרע. זאת, לא משום עצם ההנחה כי שינוי גיל אינו חל למפרע, אלא לנוכח שלושה נימוקים מרכזיים שיסודם בשיקולי צדק ומדיניות משפטית – תכליות קצבאות הביטוח הלאומי, הבחנה בין זכאות לקבלת קצבה לבין זכאות לתשלום, ויצירת תמריצים להגשת תביעות במועד. בהמשך לאמור נקבע כי מתן קצבאות למפרע יביא לתשלום סכומי כסף גדולים עבור תקופות ארוכות בעבר, ללא קשר הכרחי לצרכים של הזכאים בהווה, אשר להם נועדו הקצבאות לתת מענה. חוק הביטוח הלאומי, והקצבאות המוענקות מכוחו, מגלמים רעיון של סולידריות חברתית, ערבות הדדית

, בבית המשפט העליון, על ידי 4913-18 תקציר בג"צ כב' השופטים נ' הנדל, ע' ברון, י' וילנר, העותר: זאב . 2 . בית הדין הארצי לעבודה. 1 לנצ'יצקי, המשיבים: 19.04.2020 - ניתן ב · המוסד לביטוח לאומי,

2020 יוני 329 + נטו

29

ביטוח

התקבלה בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד חברות ביטוח בטענה כי שילמו בחסר תגמולי ביטוח סיעודי עקב אי ניקוד הפעולה של "שליטה על הסוגרים"

סביב הפרשנות שיש להעניק לרכיב אי השליטה על הסוגרים הקבוע בהגדרת מקרה הביטוח בפוליסות: האם מדובר במבחן רפואי-סיעודי, הכולל גם Functional מצב של "אי שליטה תפקודית" ( ), כטענת המבקשים, או שמא במבחן Incontinence אורגני, המתייחס לתפקוד מערכת הסוגרים בלבד, כטענת החברות. המבקשים טענו כי החברות שילמו בחסר תגמולי ביטוח סיעודי, וזאת עקב אי ניקוד הפעולה של "שליטה על הסוגרים", המנויה בהגדרת מקרה הביטוח בפוליסות, במקרים בהם סבלו המבוטחים מבעיה בהקשר זה. לטענת המבקשים, מקורו של תשלום החסר הוא בפרשנות שהעניקו החברות לרכיב "אי השליטה על הסוגרים", כך שאינו כולל מצב של ,) Functional Incontinence "אי שליטה תפקודית" ( וזאת ללא כל עיגון בלשון הפוליסות, ובסתירה לתכליתן ולהגדרה הרפואית המקובלת. עוד נטען כי הפרשנות המקצועית המקובלת של המונח אי שליטה על הסוגרים עולה בקנה אחד גם עם המבחן הקבוע בסיפא של ההגדרה, על פיו שימוש קבוע באחד מהאביזרים המצוינים ייחשב כאי שליטה (להלן: ״מבחן האביזרים״).

תקציר בית המשפט המחוזי אישר בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד מספר חברות ביטוח מובילות. הבקשה הוגשה בטענה כי החברות שילמו בחסר תגמולי ביטוח סיעודי, וזאת עקב אי ניקוד הפעולה של ״שליטה על הסוגרים״, המנויה בהגדרת מקרה הביטוח בפוליסות. נקבע כי הוכח כי קיימת תשתית המבססת אפשרות סבירה לכך שהטענה לפיה ארבע החברות - הראל, דקלה כלל ומגדל נקטו במדיניות ניקוד בגין רכיב אי השליטה על הסוגרים אשר עולה לכדי הפרה של חוזה הביטוח – תוכרע לטובת חברי הקבוצה. העובדות וטענות הצדדים עסקינן בבקשה לאישור תובענה כייצוגית שעניינה חברות הביטוח הגדולות 5 בטענה כי המשיבות, בישראל (להלן: "החברות"), שילמו בחסר תגמולי ביטוח סיעודי, וזאת עקב אי ניקוד הפעולה של ״שליטה על הסוגרים״, המנויה בהגדרת מקרה הביטוח בפוליסות, במקרים בהם סבלו המבוטחים מבעיה בהקשר זה. המחלוקת בין הצדדים נסובה

תקציר פסק הדין – באדיבות מאגר המידע המשפטי "דינים ועוד" מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ

Made with FlippingBook Digital Publishing Software