נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2020 מארס 327 + נטו

פרישה ופנסיה

53

עוד נפסק כי בהתאם לנסיבות המקרה, פעלה המדינה בסד זמנים סביר ובמהירות הראויה, בהגינות, וביעילות ונוכח טענותיה לזכאות הקצבה, שהיו טעונות בדיקה. התובעת קיבלה את הקצבה בהתאם למועדים שנקבעו בחוק הגמלאות. התובעת הייתה מודעת (גם על ידי המדינה) לצורך בהגשת התביעה לקצבת שאירים, חודשים לפני פטירת בעלה לשעבר, אולם הגישה את תביעתה רק לאחר כחודשיים מפטירתו. )(ד) לחוק קובע כי 2() (ב 30 ' זאת ועוד, נקבע כי סע יש לשלם את סכומי ההפחתה ביחס לעבר. מטרת תשלום סכום ההפחתה ביחס לעבר, כפי שעולה הן מדברי ההסבר לחוק ומהסעיף לעיל, היא נוכח הגדלת החבות האקטוארית של המדינה בשל הזכאות לקצבת שאירים לתובעת. קיזוז סכום ההפחתה מהקצבה הינו חובה ולא רשות ועל המדינה לגבותו ולהפחיתו, בלי שניתן לה שיקול דעת. הדבר אף עולה בקנה אחד עם תכלית גבייתו, כפי שזו צוינה בדברי ההסבר לחוק. משכך, החוב בגין סכום ההפחתה הינו תנאי מהותי על מנת שהתובעת תהא זכאית לתשלומו, ועליה לשלם אותו כפי שהתחייבה במכתב התחייבות. בית הדין האזורי לעבודה הוסיף ופסק כי התנהלות של המדינה לעניין בירור זכאותה וקצבתה של התובעת הייתה בהגינות, תום לב, ראויה וסבירה בנסיבות ונעשתה משיקולים ענייניים גרידא. המדינה לא פעלה באיטיות, או ב"סחבת" בהתחשב בנסיבות המקרה הקונקרטיות בעניינה של התובעת. יתר על כן, לא הוכח מהראיות שהוצגו בהליך כי המדינה פעלה ב"כוונת מכוון" לעכב את תשלומי הקצבה להם הייתה זכאית התובעת. די אם נזכיר כי ) החלה 2016 עת הוזנה התובעת במערכות ה (דצמבר , מדי חודש, 2016 לקבל תלושים מחודש דצמבר תלושים אותה צירפה לתצהירה ולכתב התביעה ואף אישרה בראיותיה כי קיבלה אותם. בתלושים

המדינה טענה מצדה כי באשר לקצבת הפנסיה התקציבית ולצורך החלת החוק על התובעת, עליה להגיש לממונה בקשה לרישום פסק הדין לחלוקת חיסכון פנסיוני; לאחר הבקשה יבדוק הממונה את פסק הדין ואת האפשרות לרשום אותו ברישומיו. ככל שימצא כי פסק הדין מקיים את דרישות החוק, ניתן יהיה לרשום ברישומי המדינה "הערה" לטובת התובעת. על מנת שהתובעת תהא זכאית לקצבת שאירים, עליה להגיש תביעה, ורק לאחר אישורה, ומתן התחייבויותיה לשלם את סכומי ההפחתה בגין העבר, תחל הקצבה להשתלם. הזכאות לקצבת שאירים אינה אוטומטית, ונדרשת הגשת תביעת (א) לחוק הגמלאות, שכן 42 ' שאירים בהתאם לסע הגשת תביעת שאירים היא "אקט מהותי", אשר יש בעניינו אף התיישנות. המדינה הוסיפה וטענה כי התובעת לא השכילה להצביע על פגם כלשהו בהחלטה, כל שכן פגם קיצוני היורד לשורשו של עניין, המצדיק את התערבות בית הדין הנכבד. באשר להלנה - לטענת המדינה, לא צורפו אסמכתאות או תחשיב ואלה נטענו "באוויר", כך גם טענות התובעת אודות מצבה הכלכלי והרפואי. פסק הדין 2014 כב' השופטת ש' מאירי פסקה כי במהלך שנת חוקקה הכנסת את החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני , שתכליתו לקבוע 2015 שנכנס לתוקף בפברואר הסדרים בעניין חלוקה של חיסכון פנסיוני בין עובד בפנסיה תקציבית, עמית או גמלאי ובין בן זוגו לשעבר, כפי שנקבע בפסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני (באמצעות צבירת זכויות לפי הסדר פנסיה תקציבית או צבירת כספים באמצעות קופת גמל). בעניין דנן, על מנת שהחוק יחול על התובעת, עליה להגיש בקשה לרישום פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני כ"הערה" לממונה. משזה יוגש, יבדוק הממונה את פסק הדין ואת האפשרות לרשום אותו ברישומיו בהתאם להוראות החוק.