נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי
2020 ינואר 325 + נטו
77 שאלות ותשובות
לאור לשונה של הגדרה זו, הדוגמה השנייה שהביא השואל, לפיה שוהה אדם כעובד זר בישראל, ורק עת שוהה במעמד זה מישהו מישראל מבקש להעסיקו כ"מומחה חוץ", לכאורה אינה מקנה זכאות למעמד של "מומחה חוץ" לאור העובדה שהוא לא הוזמן מחוץ לישראל בידי תושב ישראל שצורך את שירותיו של מומחה החוץ, אלא נשכר על ידו עת היה כבר בישראל במעמד אחר. אציין כי בניגוד להגדרת מומחה חוץ שהובא לעיל, בתקנות המגדירות "ספורטאי חוץ" אין מגבלה של הזמנה מחול בידי תושב ישראל שצורך את שירותי תושב החוץ, מאחר שתחום הספורט מאופיין במעבר מקבוצה לקבוצה והמחוקק לא רצה לשלול ההטבה מספורטאי חוץ עת יעשו מעבר זה. לגבי הדוגמה הראשונה של השואל, לשון ההגדרה דווקא עשויה לתמוך באפשרות העסקה כמומחה חוץ על מומחה 1 ידי מעסיק ישראלי אחר מזה שהזמין את מומחה החוץ ארצה מלכתחילה. הסיבה היא שבדוגמה החוץ כן הוזמן מחוץ לישראל ככזה על ידי תושב ישראל לשם מתן שירות לו בתחום מומחיותו, ולכן נחשב כ"מומחה חוץ" לפי לשון ההגדרה לפחות אם ימשיך לתת שירות לאותו תושב ישראל הזמין אותו (ויתכן שאף אם יפסיק לתת שירות זה). כפי שניתן לעיין בהגדרה, אין שם איסור למתן אותו שירות (מתחום מומחיותו) לתושבי ישראל אחרים ומופיעה דרישה של מתן שירות בתחום המומחיות בלבד במשך השהות בישראל ללא הגבלה למי יינתן השירות. תימוכין בכך ניתן למצוא בטענה שלא ראוי להפלות מומחי חוץ לעומת ספורטאי חוץ להם יש גמישות. לגבי הדוגמה השנייה, אפשר שהפתרון הוא שהעובד הזר יעזוב את ישראל, ואז כל עוד שהוא תושב חוץ, או לאחר שיהפוך שוב לתושב חוץ, יוזמן ארצה במסגרת מומחה חוץ ותוצא לו אשרת עבודה מתאימה לכך. אדגיש גם שאת תשובתי נתתי ללא כל התייחסות לנושא סוגי ואפשריות השגת אשרות עבודה והיותן או אי היותן ספציפיות למעסיק.
Made with FlippingBook Annual report maker