נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2019 דצמבר 324 + נטו

פרישה ופנסיה

65

במיוחד. מגדל לא פיקחה די הצורך, על פני הדברים, על פעולות הסוכן. אין זאת אומרת כי חברת ביטוח או קרן פנסיה חייבות בפיקוח על כל דיווח או תשלום של הסוכן ואין לקבוע את גבולות הפיקוח האמורים במסגרת זו. עם זאת, בענייננו היו כאמור מספר רב של נורות אדומות אשר צריכות היו לעורר את מגדל לכל הפחות לעריכת בירור. יתרה מכך נפסק כי מן העדויות עלה כי מעולם לא הופעלה כל בדיקה כלפי הסוכן או ההעברות שבוצעו באמצעותו. כל אלו עולים בענייננו כדי הפרה של חובת הזהירות והנאמנות של מגדל ומצדיקים את חיובה בחוב הפסוק. עם זאת נקבע כי גם לתובעת כמעסיקה חובות זהירות ונאמנות לעובדיה. גם ההתנהלות של התובעת גובלת ברשלנות. התובעת הייתה צריכה הייתה לפעול עם מנגנוני בקרה ופיקוח רחבים יותר על סוכן הביטוח עמו התקשרה. לכל הפחות כבר ממועד קבלת דוח הביקורת של משרד החינוך, ראוי היה שהתובעת, במקום לעשות עם הסוכן יד אחת לצורך התחמקות מביקורת, תפנה את הביקורת אל הסוכן דווקא ולכל הפחות תערוך בדיקה יזומה של הדברים. . נקבע כי יש התביעה התקבלה בחלקה לסיכום, לחלק את האחריות על הנזק שנגרם לעובדים באופן בו מגדל אשר עליה חלה מירב האחריות תישא מהנזק ואילו על התובעת מכוח החובות 70%- ב המוטלים עליה או מכוח דוקטרינת האשם התורם מהנזק. 30% יוטל , בבית הדין האזורי לעבודה 11830-08-17 ק"ג בירושלים, על ידי כב' השופט עמיצור איתם, התובעים: עמותת סמינר בית יעקב עלי באר, הנתבעים: מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח', ניתן 23.09.2019- ב

התובעת במקום לבצע בדיקה, עשתה על פי עדות מפורשת "קומבינה" עם סוכן הביטוח במסגרתה הועברו כספי הפער שהתגלה למראית עין בלבד ועל מנת "להתחמק מהביקורת" של משרד החינוך. עוד נטען כי התובעת לא נהגה באחריות ובזהירות המתבקשת וכי מכל מקום ביצוע עבירה פלילית של מעילה בכספים על ידי הסוכן, משמעותה חריגה מהרשאה המבטלת את השליחות במקרה זה. פסק הדין כב' השופט ע' איתם פסק כי מגדל נושאת באחריות שילוחית סטוטורית לכספים שהועברו לסוכן הביטוח. מגדל לא הוכיחה כלל את הרובד הראשון של טענת ההגנה שלה - היינו כי נעשתה על ידי הסוכן עבירה של זיוף ותרמית. כאמור, מגדל לא התאמצה כלל לאתר או להביא לעדות מי מטעמו של הסוכן המנוח, יורשיו, שותפיו (אשר למדנו כי אולי היו כאלה), עובדים לשעבר בסוכנות וכן הלאה. אכן, הראיות שהובאו בתיק מלמדות כי התנהלות הסוכן הייתה בלתי תקינה לחלוטין על פני הדברים, אך לא הוכח כי מעשיו עולים לכדי עבירה פלילית של מרמה. עוד נקבע כי בנסיבות ענייננו התנהלות מגדל מביאה לכך שלא ניתן להבין את גדרי ההרשאה המדויקים שהיא עצמה הגדירה. כאמור, לא נכרת הסכם כלשהו עם הסוכן מעבר לעניין העמלות. נקודה זו לבדה מצדיקה התייחסות אל ההרשאה שניתנה לסוכן כרחבה ביותר ולמעשה דומה שבכך מגדל הכירה בכך שכמעט כל פעולה שיבצע הסוכן היא בגדרי הרשאתו. גם מן ההתנהלות השוטפת עולה כי מגדל לא פיקחה ולא ביקרה את פעולות הסוכן ובכך לא הציבה גדרים גם לפעולות תמוהות שלו כגון העברות מחשבונות פרטיים וכדומה. יוצא כי במקרה המיוחד שלפנינו יש לפרש את גבולות הרשאתו של הסוכן ומכל מקום את גבולות סמכותו הנחזית- כרחבים