נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2019 דצמבר 324 + נטו

ביטוח לאומי

39

שמא עסקינן בהשתהות פגומה, שתוצאותיה שונות והן אינן מאיינות את עצם גביית החוב. חוב לתשלום דמי ביטוח אינו נתון להתיישנות נחקק סעיף 2014 כמשמעה בחוק ההתיישנות. בשנת א לחוק, אשר מטיל מגבלות על אפשרות גבייתו 363 של חוב לתשלום דמי ביטוח. בסעיף נקבע, כי בתוך שבע שנים, לכל היותר, מהמועד לתשלום דמי ביטוח, ישלח המוסד לחייב דרישה לתשלום חוב, לא נשלחה דרישה לתשלום החוב, ולא ננקטו הליכי גבייה לפי פקודת המסים (גבייה), או לא בוצע קיזוז ממועד הדרישה, לא ייגבו דמי הביטוח וכל חוב הנצמח מהם מהחייב, לרבות בדרך של קיזוז. בית הדין סבר כי מועד היווצרות העילה הוא בזיקה לעריכת השומות הסופיות, ולא למועד ביצוע העבודה. כלומר, יש למדוד את תקופת ההתיישנות מהמועד בו קיבל המוסד לביטוח לאומי את השומות ממס הכנסה. רק אז ניתן היה לפעול באופן יזום להוציא שומות ולאכוף אותן. א לחוק נקבעו הוראות תחילה ותחולה, 363 לסעיף המאפשרות גביית דמי ביטוח מהעבר. בכל הנוגע . נקבע 1.1.1999 לחובות שמועד תשלומם קודם ליום כי המוסד לא יוכל לנקוט פעולה כלשהי לגבייתם. 1.1.1999 בחובות שהמועד לתשלומם הוא לאחר נקבע כי המוסד יוכל לנקוט פעולה 1.1.2008 ולפני לגבייתם, ולכן ניתן לגבות את החוב נשוא הערעור .2016 עד ליוני במקרה דנן קבע בית הדין כי למרות השיהוי לא יבוטלו השומות ממספר טעמים: ראשית, מיזל לא הוכיח באופן אובייקטיבי כי שונה מצבו לרעה עקב השיהוי. שנית, דמי ביטוח הינם תשלום חובה, וטענה בדבר הסתמכות לגיטימית המבוססת על נוהג הנוגד דין מעוררת קושי. שלישית, מכוח דין חלה על מבוטח המועסק במדינה זרה אצל מעסיק זר, חובת דיווח למוסד על הכנסותיו. בהעדר קיום

הכלל כאשר מדובר בעובד שכיר בישראל, הוא כי גביית דמי הביטוח תתבסס על דיווחי המעסיק והעברת תשלומי דמי הביטוח תעשה על ידי המעסיק. ואולם, כאשר מדובר בעובד המועסק כשכיר במדינה זרה על ידי מעסיק זר, עיקרון זה אינו ישים. משום כך, המבוטח נדרש בעצמו לדווח ולבצע את תשלום דמי הביטוח. פרסם המוסד את חוזר ביטוח מספר 5.7.2004 ביום בעניין התייחסות להכנסה של תושב שהופקה 1311 מחוץ לארץ. לפי חוזר זה, היה מקום להתייחס להכנסה אשר דווחה בשומה ממקור הכנסה של שכיר מחוץ לארץ כאל הכנסה שלא מעבודה. בעקבות ביקורת של מבקר המדינה, תוקן ליקוי זה. , לאחר תיקון ליקוי מנגנון הגבייה 31.8.2014 ביום הממוחשב של מערכת המוסד לביטוח לאומי, שלח המוסד למיזל מכתב שעניינו בירור מעמדו כשכיר, שבמסגרתו נמסר כי התקבלו במוסד שומות מס , ולפיהן היו לו 29.7.2013 הכנסה שנערכו ביום .2010 ובשנת 2009 הכנסות בשנת מיזל לא השיב למכתב, ולכן חויב בדמי ביטוח בהתאם לשומות שדווחו במס הכנסה. בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי רשות מנהלית אמורה להשתמש בסמכות הנתונה לה, לרבות ", כלשון סעיף במהירות הראויה סמכות גביית חוב " לחוק הפרשנות. עקרון זה מבטא אינטרס משותף 11 של הרשות המנהלית והפרט. לגבי הרשות המנהלית, עקרון זה נגזר מחובת ההגינות הכללית שהיא חבה כלפי הפרט. לגבי הפרט, שיהוי בגביה פוגע ביכולתו לכלכל צעדיו. על כן, הפרת חובת גביית החוב לדמי ביטוח במהירות הראויה מהווה פגם. מיקוד הבחינה במקרה זה נסב על שאלת עוצמת הפגם ותוצאותיו, דהיינו אם הדבר מגיע כדי שיהוי המונע את גביית החוב, קרי שיהוי מאיין גבייה, או