נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2019 נובמבר 323 + נטו

התפטרות ופיטורים

63

מכיוון שמדובר בנושא סבוך במהותו, נמליץ בכל מקרה בו עולה שאלה דומה, לפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני. 

אמור לעיל מהווה סקירה תמציתית ביותר של פסק הדין והוא אינו ממצה את כל הסוגיות המשפטיות והעובדתיות בהן הוא עסק.

פיצוי למעסיק בגין התפטרות עובדת, שבוצעה שלא בתום לב

| איתן אגמון |

"במכלול נסיבות המקרה היה מקום לקזז מכספים שהמעביד חויב לשלם לעובדת גם פיצוי לא ממוני נוכח הפרת חובת תום הלב. אכן, זכותו של עובד להחליט לסיים את קשר העבודה גם אם סיום עבודתו יגרום קשיים למעסיק. אולם, על העובד לנהוג בתום לב, ובכלל זאת לנסות לצמצם את הקשיים והנזקים שייגרמו למעסיק כתוצאה מסיום קשר העבודה, ולאפשר למעסיק להיערך לסיום עבודתו, וזאת בהתחשב במכלול הנסיבות. כך, אין דומה מקום עבודה שבו מועסקים עובדים רבים שיכולים לבצע את מטלותיו של העובד המתפטר, למקום עבודה קטן שבו מספר עובדים מצומצם, או למקום עבודה שבו העובד המתפטר הוא עובד יחיד והמעסיק תלוי בעובד המתפטר לצורך המשך תפקוד העסק. בענייננו, אין חולק, כי נוכח העובדה שהמעסיק לא היה מיומן בתפעול מחשב, אפילו ברמה של משלוח הודעת מייל, המעסיק היה תלוי לחלוטין בעובדת לצורך ביצוע עבודתו – העברת שרטוטים ותכניות למחשב, תקשורת עם לקוחות ועוד. בנסיבות אלה, מבלי לפגוע בזכותה של

תורה שלמה ורחבה פותחה בבתי הדין לעבודה לגבי חובת המעסיק בעת פיטורי עובד: הצורך בשימוע – שייערך לפי כללים ברורים ודקדקניים - ובפיטורים בתום לב. מנגד, העובד אינו חייב, לכאורה, לתת כל הסבר אם החליט להתפטר, וכל מה שעליו לכאורה לעשות הוא להודיע למעסיק במועד הנכון, מראש, על התפטרותו. נקבעה )1( בפסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין הארצי חובתו של העובד לנהוג אף הוא בתום לב, ולמנוע - ככל האפשר - נזק למעסיק בגלל ההתפטרות. נסיבות המקרה הן אמנם חריגות (כפי שפסק הדין מפרט), אך העיקרון - נקבע שוב. עובדת לשעבר תבעה את מעסיקה בעילות שונות לגבי תשלומים הכרוכים בסיום העבודה. שני הצדדים תבעו "פיצוי בגין עוגמת נפש" בגלל נסיבות סיום העבודה, ובית הדין האזורי דחה את תביעות שניהם לגבי "עוגמת הנפש". בית הדין הארצי קיבל את ערעור המעסיק בענין זה, ופסק:

הכותב - מומחה למשאבי אנוש