נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2019 אוגוסט 321 + נטו

התפטרות ופיטורים

59

לא ברור האם נשקלה האפשרות להעסיק את התובע באופן זמני בטווח הקצר. נקבע כי העובדה כי נפל פגם בשימוע בכך שחברה לא שקלה לזכותו של התובע שיקולים אישיים, לרבות גילו וסמיכות הזמנים לגיל הפרישה, אין משמעה כי ההחלטה על הפיטורים היתה נגועה בהפליה אסורה. עם זאת, הימנעות החברה מלשקול, בזמן אמת, את השפעת הפיטורים על התובע נוכח גילו המתקדם, מהווה פגם בשיקול הדעת שהיה עליה להפעיל במועד השימוע. נקבע כי בשים לב לתקופת עבודתו של התובע, גילו, התנהלות גלטרוניקס בהליך הפיטורים כמפורט לעיל, וגובה שכרו בתקופות העבודה השונות, הפיצוי הראוי בנסיבות העניין הינו ש"ח. 35,000 בסך בכל הנוגע לתשלום שעות נוספות, נקבע כי בשים לב למכלול הראיות והעדויות, יישום המבחנים שנקבעו בפסיקה מוביל למסקנה כי אין לראות בתפקידו של התובע כתפקיד הנהלה הנופל תחת החריג של סעיף ) לחוק שעות עבודה ומנוחה. תפקידו של 5() (א 30 התובע הוגדר כמנהל מכירות, אולם כפי שהסביר התובע בחקירה הנגדית, הוא לא ניהל או היה אחראי על עובדים אחרים, אלא עבד מול עובדים שהיו כפופים למנהל ההנדסה או לסמנכ"ל השיווק. כמו כן, בניגוד לטענת החברות כי התובע קבע בעצמו את סדרי עבודתו, התובע העיד כי לא קבע לבדו את מועדי נסיעותיו לחו"ל, אלא נדרש לאישורו של סמנכ"ל שיווק ומכירות. בנוסף, החברות לא הציגו ראיות המלמדות כי התובע היה מעורב בהתוויית מדיניות או שהיה שותף לסודות רגישים. זאת ועוד, בית הדין לא שוכנע שהתובע נהנה משכר גבוה ומתנאים נלווים מיוחדים וגבוהים. נקבע כי אין גם להחיל לגבי התובע את החריג הקבוע ) לחוק, שכן לא שוכנע בית הדין כי 6() (א 30 בסעיף לא ניתן היה לפקח על שעות עבודתו. לעניין תשלום הפרשי השכר בגין עבודה בשעות נוספות, נקבע ש"ח 453,130 כי החברות תשלמנה לתובע סך של . התביעה נתקבלה בחלקה

חלופי, אלא לדבריו תהליך החיפוש נעשה על ידי אנשי המטה בקנדה, והוא לא היה שותף לאיתור משרות חלופיות. זאת ועוד, התובע פנה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, כשבועיים לאחר קבלת מכתב הפיטורים וכשלושה וחצי חודשים בטרם נכנסו הפיטורים לתוקף, וביקש לשקול מחדש את החלטת הפיטורים. פנייתו לא נענתה, ורק לאחר מספר פניות נוספות, ולאחר שהפיטורים נכנסו לתוקף, התקבלה תשובה השוללת את האפשרות לשלבו בתפקיד חלופי. נקבע כי התנהלות זו לוקה בחוסר תום לב כלפי התובע, אשר הקדיש שנים לא מעטות להצלחת החברה, ואשר פנה וביקש להעלות טיעונים אישיים עוד בטרם נכנסו פיטוריו לתוקף - אך לא זכה למענה אלא רק חמישה חודשים לאחר מכן. נקבע כי ראוי היה לגלטרוניקס להקדיש מחשבה נוספת, לאור פנייתו של התובע, במועד הסמוך למסירת מכתב הפיטורים, במיוחד כאשר ברור היה לנוכחים בשימוע כי התובע בוחר להתמקד בכדאיות העסקית, כשהוא שם את טובת החברה לנגד עיניו, ולא בנימוקים המתייחסים להפסקת עבודתו שלו בחברה. מעדותו של מנכ"ל החברה ומשאר הראיות מצטיירת תמונה לפיה אף אם החברה שקלה האם קיים תפקיד חלופי לתובע, הרי שהדבר נעשה במועד מאוחר להליך השימוע ולפיטורים עצמם, כאשר בפועל לא ניתן לדעת בהכרח מהראיות שהוצגו מתי גיבשה החברה את עמדתה בדבר העדר משרות פנויות. ויודגש, כי בהתאם לפסיקה בפרשת וגמן, השאלה אינה האם יכלה הנתבעת לאתר משרה חלופית אלא האם השתדלה, במעמד השימוע או בסמוך לכך, לאתר ולהציע לתובע משרה חלופית, בישראל או בסין. זאת ועוד, ממכתבו של מנכ"ל הקבוצה עלה כי הוא לא שקל אפשרות להעסיק את התובע בסין או בחברת בת אחרת, אלא טען רק להעדר משרות מתאימות בישראל. עוד עלה מהמכתב כי קביעתו בדבר העדר יכולת להעסיק את התובע נובעת מהסתכלות על היקף הפעילות בישראל לטווח הארוך, כאשר כלל