נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2019 אוגוסט 321 + נטו

44 מס הכנסה

ככל שההקצאה תתבצע בהתאם מקבל ההקצאה, כי לתוכנית המאושרת על ידי פקיד השומה הרי שהיא . התוכנית אושרה לפקודה 102 תחסה תחת סעיף אישור התוכנית הוא אישור על ידי פקיד השומה. מהותי. לפקודה אין הגדרה למניה ואין מגבלה 102 בסעיף בנוגע לזכויות הנלוות לה. חברה רשאית לקבוע מה הזכויות הצמודות לכל סוג מניות בה וכן לקבוע, כי אי אפשר להעביר את המניות או כל מגבלה אחרת. חוק החברות מכיר בקיומן של מניות המקנות זכויות שונות. מעיון בתוכנית ההקצאה עולה, כי צוין בה במפורש, כי המניות תקננה לניצע זכות לקבל דיווידנד בלבד כל זמן בו מתקיימים יחסי עובד ומעביד בינו לבין החברה ועם הפסקת יחסי עובד ומעביד בין הניצע לחברה יהפכו המניות למניות רדומות ולא יקנו לניצע כל זכות. אישור תכנית הקצאה אין בו כדי לפגוע בסמכות המסורה לרשות מנהלית לתקן או לשנות את החלטתה. אולם, תיקון ו/או שינוי כאמור יעשו בדרכים הקבועות בחוק ולא בדרך של הוצאת שומה תוך התעלמות מאישור התוכנית כאילו מעולם לא ניתן אישור כאמור או כאילו אין לו כל משמעות. בית המשפט מצא, כי בסיס פעולות החברה ושוחט עמד טעם מסחרי כלכלי ראוי, להבדיל מתכנון מס בלתי לגיטימי. משכך נקבע, כי אין לקבל את עמדת פקיד השומה בדבר שינוי סיווג ומלאכותיות העסקה. לפיכך, אף אין הצדקה לחיובו של שוחט במס גרעון. לעניין המס החל על הדיווידנד התקבלה עמדת פקיד השומה, לפיה חל עליו אותו שיעור מס החל על הזכויות המוקנות בגין הקצאת מניות במסלול בנוגע להקצאת מניות 25% רווח הון. קרי, בשיעור במסלול הוני, למרות שמדובר בדיווידנד מרווחי מפעל מוטב.

החברה. כספים אלו אשר נקראו דיווידנד, הם במהותם בונוס שנתי אשר שולם לשוחט עבור עבודתו. בפועל, חולק לשוחט דיווידנד גבוה משיעור החזקותיו, דבר המחזק את הטענה, כי אין מדובר בדיווידנד אלא בתשלום בגין משכורת. לכך מצטרפת הירידה במשכורתו של שוחט בשנים בהן חולק הדיווידנד אל מול הכנסתו בשנים קודמות. כמו כן, טען פקיד השומה כי תכנית ההקצאה לא לפקודה. שוחט הוא בעל 102 עומדת בתנאי סעיף ) לפקודה, היות והוא 9(32 שליטה כהגדרתו בסעיף מהזכות לרווחים. בנוסף, 10% - ומחזיק למעלה מ מהרווחים 10% חולק לו דיווידנד בשיעור העולה על שחולקו, דבר המלמד כי הצדדים לא כיבדו את המנגנון אשר לכאורה נקבע בתוכנית ההקצאה. כמו כן, לא הוקצו לו מניות כמשמעותן בסעיף לפקודה אלא ניתנה לו רק זכות לקבל כספים 102 מהחברה. אי עבירות המניות, בעת סיום יחסי עובד מעביד פוקעת הזכות לקבלת דיווידנד סותרים את לפקודה, שלא מאפשר 102 הכללים מכוח סעיף הקצאה של מניות שיש לגביהן זכויות של המעביד לקבלן בחזרה. בית המשפט קבע, כי אין לקבל את עמדת פקיד השומה בסוגיה האמורה. המחוקק מצא להגדיר, כי הקצאת מניות באמצעות נאמן היא הקצאת מניות של חברה מעבידה לעובד שאינו בעל שליטה במועד ההקצאה או בעקבותיה וכי הוגשה בקשה לאישור התוכנית לפקיד השומה אשר אישר אותה, או שחלפה התקופה הקבועה בחוק ויש לראותו כאילו אישר אותה. בהינתן האישור האמור, ובהתקיים יתר התנאים המפורטים לעיל, הרי מדובר בהקצאת מניות באמצעות נאמן על כל המשתמע מכך. אישור תכנית ההקצאה אמור ליתן וודאות לחברה המקצה ולעובד