נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2019 יוני 319 + נטו

פרישה ופנסיה

86

בשיהוי, באופן שהרע את מצבה של המעסיקה. על העובדת הייתה אחריות לבדוק ולדעת היכן מנוהל החיסכון הפנסיוני שלה, בפרט במעבר בין מעסיקים במיוחד כאשר הנתונים נרשמו בתלוש השכר שלה "שחור על גבי לבן" וכי טענת העובדת כי "היא לא מתעסקת בניירת" אינה יכולה להפחית ממידת האחריות שלה. עוד נקבע, כי במשך תקופה ארוכה לא פעלה העובדת על פי מידת האחריות הנדרשת ממנה ולא פנתה אל המעסיקה או לקרן הפנסיה לתיקון המצב. בסיטואציה שבה מדובר בשני צדדים שתרמו לנזק בהתנהגותם, חלוקת האחריות היא התוצאה המתבקשת וכאשר בית הדין קבע את חלוקת האחריות בין הצדדים ושיעורו של האשם התורם של העובדת לקרות הנזק, לקח בחשבון את מכלול הנסיבות כדלקמן: מחד גיסא, מחדל המעסיקה אשר לא פעלה בזהירות הנדרשת ולא פנתה אל העובדת ולא בירר עמה האם היא בעלת חשבון פעיל בקרן פנסיה ומהי בחירתה ומאידך גיסא, העובדת מצידה התרשלה כאשר לא יידעה את המעסיקה במועד על אודות הטעות. לאור זאת נקבע כי שיעור האשם מהנזק הנטען. 40% התורם של העובדת הוא בשיעור בהתאם לאמור לעיל נפסקו לעובדת הפרשי הפנסיה בחישוב מהוון בניכוי האשם התורם של העובד, ש"ח. 165,000 ובסך של איריס מלו נגד מועצה 34848-07-16 תקציר סע"ש מקומית תל-מונד, בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, על ידי כבוד השופטת הדס יהלום, התובעת: איריס מלו, הנתבעת: מועצה אזורית תל 20/12/2018- מונד, ניתן ב

שמהראיות עולה כי פנייתה נעשתה בשיהוי ניכר, אשר כתוצאה ממנו נגרם נזק שאינו בר תיקון ופנייתה הבאה של העובדת נעשתה כעבור שנתיים. נקבע כי שיהוי זה יש לזקוף לחובת העובדת בקביעת מידת האשם התורם בגרימת הנזק. יחד עם זאת, בהתאם לחוק ולהלכה הנוהגת, אין די בטענת השיהוי כדי למנוע דיון בתביעה לגופה. בנוסף צוין כי בין הצדדים אין מחלוקת לעניין זכאותה של העובדת, במועד שבו התחילה לעבוד אצל המעסיקה, להמשך ביטוחה במבטחים הוותיקה. לגבי הסיבה שבעטיה נערך ביטוח במבטחים החדשה ולא במבטחים הוותיקה, הצהירה המעסיקה כי העובדת לא המציאה למעסיקה אסמכתא מקרן הפנסיה המבטחים הוותיקה אולם, גרסת העובדת כי הציגה תלושי שכר ממקום עבודתה הקודם בו צוין כי בוטחה בקרן הפנסיה הוותיקה, התקבלה. מכל מקום, נקבע כי המעסיקה, הייתה אחראית לברר עם העובדת, במועד תחילת עבודתה, באיזה קרן פנסיה היא בוחרת. זאת במיוחד לאור האפשרות הסבירה כי כבר היה לעובדת חשבון פעיל בקופה קיימת, בהיותה בעלת ותק קודם בהוראה. המעסיקה לא פעלה כנדרש ממנה ובכך התרשלה כלפי העובדת. לאור זאת, נקבע כי על המעסיקה לפצות את העובדת בגין הנזקים שנגרמו לה עקב התנהלותה. יתר על כן בית הדין בחן את מידת האחריות של העובדת להיווצרות הנזק. נקבע בהתאם לגרסת העובדת כי הוצגו הנתונים הנוגעים לביטוחה בקרן הפנסיה, ממועד תחילת עבודתה אצל המעסיקה וכן הפניות למעסיקה נעשו