נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2019 יוני 319 + נטו

ביטוח לאומי

49

● ● בחלוף כשבועיים ניתן פסק אפוטרופסות, ובחלוף כמה חודשים ניתן צו אימוץ סופי. ● ● לבני הזוג שולם מענק לידה. ● ● המבוטחת לא הגישה תביעה לדמי לידה בהיעדר תקופת אכשרה. ● ● תביעת המבוטחת לקצבת לידה מהמל"ל נדחתה. טיעוני הצדדים: לטענת המבוטחת, עסקינן בתובענה ייחודית, שבמרכזה זכויות חוקתיות לשוויון. לטענתה יש לראות באימוץ כמה ילדים רכים ביום אחד כלידתם בלידה אחת. היעדר התייחסות מפורשת לעניין קצבת לידה באימוץ הוא לקונה חקיקתית, שיש לרפאה לפי הצדק וההיגיון. אין כל בסיס חוקי או מוסרי להפלות בינה לבין בני זוג שלהם נולדה באופן טבעי שלישייה, שעה שהעומס הטיפולי והכלכלי המוטל על ההורים בשני המקרים זהה לחלוטין. בא להוסיף על הוראות סעיף 57 לטענת המל"ל, סעיף (א) ומעניק גם למאמצי ילדים מענק לידה ודמי 42 לידה. הסעיף במפורש לא העניק להם גם זכאות לקצבת לידה, ואין מדובר בלקונה. קצבת הלידה קדמה להכרה בהורה המאמץ ולכן אין מדובר בלקונה. אילו רצה המחוקק לכלול את

הזכאות גם במקרה של אימוץ, היה עושה זאת כפי שעשה במקרה של פונדקאות.

דיון והחלטה: ● ● בית הדין דוחה את תביעת המבוטחת הגם שמדובר בנסיבות מיוחדות. לגרסתו אין מדובר בלקונה - המחוקק בחר במודע שלא להעניק 57 קצבת לידה להורה מאמץ. בהתייחסו לסעיף לחוק מדגיש בית הדין כי כאשר המחוקק בחר להעניק להורה מאמץ זכויות אחרות בדמות מענק לידה ודמי לידה, הוא קבע זאת באופן ברור ומפורט. ● ● בית הדין מתייחס לפסיקה בנוגע לפונדקאות, שלגביה נקבע כי יש להעניק קצבת לידה, וקובע א לחוק השווה את דינה של אם 57 כי סעיף פונדקאית לאם יולדת רגילה, והעניק לה קצבת לידה. לא כך עשה המחוקק בעניין אימוץ. בשולי הדברים: אנו קוראים מכאן גם למחוקק וגם למל"ל עצמו ליזום תיקון חקיקה נדרש בעניין פעוט זה, כדי למנוע את אפלייתם של הורים המאמצים שלישיית ילדים רכים, ולהעניק גם להם קצבת לידה, בדומה ליולדת שלישייה או לאם פונדקאית לשלישייה. תיקון זה מתבקש מן הצדק הטבעי וההגינות המוסרית, מה גם שהשפעתו התקציבית זעומה, אם בכלל.