נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2019 יוני 319 + נטו

משפט עבודה

29

בית הדין הארצי לעבודה הוסיף וקבע כי גם עקרת בית - ככל שאר המבוטחים - מבוטחת בביטוח נכות רק עד "גיל הפרישה" כהגדרתו בחוק, ובתיקים . משכך, בדין נדחו תביעותיהן 62 הנדונים לפנינו - גיל המערערות לקצבת נכות כללית, משהוגשו לראשונה לאחר שעברו את גיל הפרישה. למערערות אין טיעון ממשי כנגד כך, שהרי זכאותם של כלל המבוטחים לקצבת נכות כללית מסתיימת כאמור ב"גיל הפרישה"; ההגדרה של "גיל פרישה" אינה שונה לגבי מי שהיא "עקרת בית"; ואין לפיכך כל דרך או הצדקה לקבוע כי רק ל"עקרות בית" זכאות לקצבת נכות עד לגיל מבוגר יותר. עם זאת, נקבע כי קיימת פגיעה בשוויון במסגרת ההסדר החוקי הקיים; קיים קושי בהמשך השימוש במושג "עקרת הבית"; וכן נדרשת בחינה מעמיקה ויסודית של ההסדר החוקי הן בהיבטים שבאו לידי ביטוי בהליכים דנן והן בכלל. משכך חשוב כי המחוקק ייענה לקריאה שהופנתה אליו, עוד בבג"ץ מני על ידי שופטי בית המשפט העליון, לבדוק את ההסדר החוקי ולתקנו. . נקבע כי אין כל דרך הערעורים נדחו לסיכום, "לפרש" את הסעיפים הרלוונטיים בחוק הביטוח הלאומי באופן הנותן מענה לבקשותיהם של המערערים, וזאת גם אם נצא מנקודת הנחה כי קיימת פגיעה בשוויון כתוצאה מההסדר החוקי הקיים.  , בבית הדין הארצי 25113-02-15 תקציר עב"ל לעבודה, על ידי כב' הנשיאה ורדה וירט-ליבנה, השופטת סיגל דוידוב-מוטולה, השופט רועי פוליאק, התובעים: א כ, נ ש, ח א, המשיב: המוסד לביטוח 10.03.2019- לאומי, ניתן ב

וגיל "מותנה" המאפשר את קבלת הגמלה בגיל צעיר יותר בהתקיים תנאים מסוימים. תנאים אלו לגבי נשים כוללים תקופת אכשרה, היינו תקופה מינימאלית במהלכה שולמו בגין אותה מבוטחת דמי ביטוח, ומבחן הכנסה הנועד לוודא כי הקצבה תשולם בגיל המותנה רק למי שאכן זקוק לה. מבחינה כלכלית משמעות הדברים היא כי גם אישה המוגדרת כ"עקרת בית" זכאית לקצבת זקנה, אך כל עוד אין לה תקופת אכשרה מספקת (בהסתמך על (א), 246 עבודה מחוץ לבית בעבר) לפי תנאיו של סעיף ואלא אם קיבלה קצבת נכות כללית ברצף בתקופה ) - לא 4() (ב 246 שקדמה לכך בהתאם לדרישת סעיף תהא זכאית לקצבת הזקנה בגיל ה"מותנה" אלא רק בגיל ה"מוחלט", שכן מעצם מעמדה כאישה נשואה שבן זוגה מבוטח - אין באפשרותה לקיים אחר ) לחוק 3( - )1() (ב 246 התנאים הנקובים בסעיפים (שהיו כלולים בחוק עוד טרם הכללת "עקרות הבית" במעגל המבוטחים בקצבת הזקנה). עוד נקבע כי המחוקק בחר באופן מכוון שלא לאפשר לעקרת הבית לקבל את קצבת הזקנה בגיל המותנה והצעיר יותר, אלא אם צברה תקופת אכשרה כעובדת מבוטחת בתקופות שקדמו להיותה "עקרת בית", או ככל שקיבלה קצבת נכות בתקופה ). זאת בין היתר גם 62 (כיום 60 שטרם הגיעה לגיל משיקולים תקציביים, בהתחשב בכך שעקרות הבית אינן משלמות דמי ביטוח. מן הכלל אל הפרט נקבע כי בדין נדחו תביעותיהן של לחוק שכן משלא 245 המערערות לאור הוראת סעיף עמדו באף אחד מהקריטריונים המקנים זכאות לקצבת זקנה בגיל ה"מותנה" הובהר להן ובצדק על ידי המוסד לביטוח לאומי כי זכאותן לקצבת הזקנה ושמונה חודשים וגיל 68 תתחיל בגיל ה"מוחלט" (גיל בהתאמה). 70