נטו+ | כתב עת לעבודה ולניהול המשאב האנושי

2019 מאי 318 + נטו

חוזרים | עדכונים

84

"חברה צודקת היא חברה שבה כולם נהנים מפירותיה. מצבה של כלכלת ישראל שר האוצר משה כחלון: מעולם לא היה טוב יותר, ואחד המדדים לכך הוא שהמשק בתעסוקה כמעט מלאה. אך כלכלה חזקה ותעסוקה מלאה נועדו לשרת את כל אזרחי ישראל, וכשלא כולם שותפים להצלחה, חובתנו לתקן זאת. גיוון תעסוקתי אינו רק כלי לצמצום פערים וערך בפני עצמו, אלא גם כלי להגברת הצמיחה והפריון במשק. כשר אוצר, אני רואה חשיבות עליונה לגיוון תעסוקתי וניתן את כל התמיכה שצריך כדי לראות את מדד הגיוון התעסוקתי משתפר משמעותית בשנים הקרובות." ממצאי מדד הגיוון התעסוקתי של נציבות שוויון ההזדמנויות בתעסוקה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים פורסמו היום (ב'), וחושפים פערים משמעותיים של קבוצות המיעוט באוכלוסייה בייצוג ובשכר בשוק העבודה. הממצאים הוגשו לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין באירוע במשכן הנשיא, על ידי שר העבודה והרווחה ח"כ חיים כץ, נציבת שיוון ההזדמנויות בתעסוקה עו"ד מרים כבהא, ומנכ"ל משרד העבודה והרווחה ד"ר אביגדור קפלן. מדד הגיוון, שמתפרסם זו השנה השלישית, בשיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ופרופ' אלכסנדרה ענפי כלכלה מרכזיים בסקטור הפרטי 20 קלב מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת ת"א, בוחן מהמועסקים בישראל. המדד בוחן את התעסוקה של קבוצות 40% המעסיקים מעל מיליון עובדים שהם ומעלה, משני היבטים – ייצוג במקומות 45 מיעוט באוכלוסייה: נשים, ערבים, יוצאי אתיופיה, חרדים ובני העבודה ושוויון בשכר. בפעם הראשונה המדד כולל גם פילוח מגדרי בתוך קבוצות המיעוט שנבחנו. נשים - הדרך ארוכה לשוויון נשים, ובמיוחד נשים מקבוצות המיעוט, עומדות בפני חסמים גדולים יותר בשוק העבודה הן בהעסקתן הענפים שנבדקו נמצא כי נשים מרוויחות 20 והן בשוויון בשכרן – כך עולה מהמדד. בממוצע משוקלל של משכר הגברים. בכל אחת מקבוצות המיעוט ייצוג התעסוקה של נשים בעלות השכלה אקדמית 59% בענפים המרכזיים בסקטור הפרטי נמוכים מאשר של הגברים מאותה קבוצה, ושכרם נמוך בכמעט חצי. משכר 48% ומעלה ללא השכלה אקדמית המרוויחות 45 פערי השכר גבוהים במיוחד בקרב נשים בגילאי . אחת הסיבות לפער היא שנשים שאינן אקדמאיות נכנסו מאוחר יותר לשוק העבודה הגברים המקבילים נשים יוצאות אתיופיה ולא צברו מספיק ותק וניסיון, בין היתר, בגלל לידות וגידול ילדים. כמו כן, נמצא כי מהשכר הממוצע. נשים אקדמאיות מקבוצת המיעוט חוות יותר 50%- ונשים ערביות מרוויחות פחות מ קשיים להיכנס לשוק העבודה מאשר נשים שלא רכשו השכלה. : השכלה לא מצמצמת פערים – אפילו להיפך ממצאי המדד מגלים כי בשוק העבודה האקדמי, ההדרה ופערי השכר גבוהים יותר מאשר בשוק העבודה נשים וקבוצות מיעוט שרכשו השכלה אקדמית נתקלים במחסומי כניסה ופערי שכר גבוהים הלא אקדמי. יותר מאלו שלא רכשו השכלה אקדמית.