ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה פסקי דין

52 2024 אפריל 571 ידע למידע

המס. זאת ועוד, נקבע כי הסכום הנגבה במקור משמש לתשלום המס בהתאם לחבות המס שתתברר בסוף שנת המס. כלומר, הסכום שמנוכה במקור אינו מהווה תשלום מס סופי, אלא משמש מעין מקדמה על חשבון תשלום המס. אם יתברר כי נוכה מס במקור ביתר, יושב הסכום לנישום בתוספת ריבית והצמדה. המשמעות לנישום היא אך בהקדמת תשלום מס, ולא בגבייה של מס ללא הליך ראוי. אף שהדבר יכול לפגוע בנישום, לא מדובר באותה הפגיעה אילו היה מדובר בתשלום מס סופי. נוסף על האמור, נקבע כי סיכויי התביעה אינם מן המשופרים ואין בהם מספיק כדי להצדיק מתן צו עשה. לפקיד השומה הסמכות לקבוע ניכוי מס במקור אף בשיעור . יש לו שיקול דעת רחב ביחס 20% של לקביעת שיעור הניכוי, ולא בנקל יתערב בית המשפט בשיקול דעתו. לא נמצא כי פקיד השומה שקל שיקולים זרים או פעל בשרירותיות או בחוסר סמכות. בהתאם לאינדיקציות שהוצגו, ניכוי מס במקור הוא סביר בהחלט. לפקיד 5% בשיעור של השומה הסמכות שלא לפטור מניכוי מס במקור, בין היתר, על מנת למנוע השתמטות מתשלום מס הכנסה בעתיד. פקיד השומה הציג אינדיקציות ממשיות לחשש מפני השתמטות מתשלום מס הכנסה בעתיד. המנהל ובעל המניות במבקשת מואשם בהפצת חשבוניות פיקטיביות והוא נמצא בחו"ל זמן רב, ולמבקשת ייתכן שקיים חוב מס שלא דיווחה ושילמה במסגרת תיק הניכויים. צבר האינדיקציות מעלה את החשש שהמבקשת אינה מדייקת בדיווחיה

המבקשת מסוכלים במחשבי פקיד השומה ובעל מניותיה נמצא מחוץ לארץ מעל לשנתיים. קיים חשש אמיתי שלא יהיה ניתן לגבות את המס. בית המשפט פסק: כב' השופטת י' סרוסי פסקה כי יש לדחות את הבקשה. כאשר הסעד הזמני המבוקש הוא צו עשה, יינתן הסעד הזמני רק במקרים חריגים, על מנת למנוע תוצאה קשה ביותר, וכאשר הנזק שעלול להיגרם הוא נזק משמעותי שאינו ניתן לתיקון באמצעות פיצוי כספי. כך בפרט במקרים שבהם הסעד הזמני חופף לסעד העיקרי לתקנות מס 2 שהתבקש בתביעה. בתקנה הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד שירותים או נכסים), נקבע כי שיעור ניכוי המס 30% או 20% יהיה 164 במקור לפי סעיף לתקנות 3 מהתשלומים למקבל. תקנה ניכוי במקור קובעת כי "רשאי פקיד השומה להתיר בכתב כי ניכוי המס לפי תקנות אלה יוקטן, אם היה סבור שעלול להתהוות עודף מניכוי המס לפי השיעור (א) לתקנות מס 2 האמור". בדומה, בתקנה הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד עבודות בניה והובלה), נקבע באופן ספציפי כי "קבלן המשלם למקבל תשלומים בעד עבודות בניה או עבודות הובלה ינכה מתשלומים ". כלומר, ברירת 20% אלה מס בשיעור של המחדל היא ניכוי מס במקור בשיעור של , אלא אם סבר פקיד השומה אחרת. 20% כ החלטה בדבר פטור מניכוי מס במקור נתונה לשיקול דעתו של פקיד השומה והוא "רשאי" להפחית את שיעור הניכוי "אם היה סבור" שעלול להתהוות עודף מניכוי