ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מיסוי מקרקעין פסקי דין

80 2024 מארס 570 ידע למידע

שכל פירותיה נועדו להנצחתו באמצעות הענקת מלגות לסטודנטים, וזאת תוך יצירת הקדש. אין להבין מחוות דעת זו כי הסטודנטים הם בבחינת "יורשי" המנוח על פי הצוואה. יתרה מכך, קביעת בית המשפט לענייני משפחה כי העוררת היא היורשת השיורית על פי הצוואה, אינה כובלת את המנהל, אשר לא היה צד בהליך ודעתו כלל לא נשמעה. משכך, אין לראות בעוררת יורשת של המנוח על פי הצוואה מחד גיסא, ומאידך גיסא, אין לראות בסטודנטים מקבלי המלגות כיורשי המנוח. יתרה מזו, נקבע כי לשם יצירה בפועל של הקדש, נדרש קיומם של ארבעה יסודות: כוונה ליצור הקדש, קביעת מטרות ההקדש, נכסיו, ותנאיו. הקדש ציבורי אינו אישיות משפטית ועל כן לא ניתן לרשום בשמו נכסים בפנקסי המקרקעין. המנוח יצר בצוואתו הקדש, מינה את העוררת לנאמן ההקדש, והסטודנטים הם הנהנים. העוררת קיבלה את הבעלות במתחם בנין וניתן לראות בה "יורשת פונקציונלית", מכוח הסמכתה לשמש נאמן. ממועד פטירת המנוח ומתן צו קיום צוואתו חייב להיות גורם שיהיה הבעלים של נכס המקרקעין. ההקדש עצמו אינו יכול להירשם כבעלים של הנכס. הסטודנטים ודאי שאינם יכולים להירשם כבעלים של הנכס. משכך, המסקנה היא כי העוררת היא הבעלים של הנכס בכל הנוגע לזכויות המנוח, במסגרת מעמדה כנאמן ההקדש. העוררת קיבלה את הזכויות במתחם שהיו רשומות במישרין על שם המנוח, במסגרת מינויה כנאמן

,)5825/92 בצוואתו. בעניין מיפלד (ע"א צוותה המורישה את נכסיה למסדר בני ברית לטובת מלגות ללימודים גבוהים עבור סטודנטים וסטודנטיות עניים ונצרכים. בית המשפט הכשיר את הצוואה לאור כך שהסטודנטים אינם יורשי המנוחה, אלא נאמן ההקדש, שהנכסים הועברו אליו בירושה, והוא יחלק את המלגות לנהנים לפי שיקול דעתו. הוראה בצוואה הקובעת קבוצה בלתי מסוימת של יורשים, אינה לחוק הירושה. 29 עומדת בדרישות סעיף בעניין דנן, ברי כי הסטודנטים שיקבלו מלגות לא היו ידועים ומוכרים למנוח ומבחן הזיהוי הפרסונלי לא מתקיים. גם מבחן השיוך הקבוצתי לא מתקיים, משום שהקבוצה אינה מוגדרת היטב. קבוצה אמורפית זו אינה עומדת בדרישות סעיף לחוק הירושה, האוסר על כך. בעניין 29 ), בית המשפט 4660/94 לישיצקי (ע"א הכשיר את הצוואה, לאור המסקנה שבצוואה נוצר הקדש לפי חוק הנאמנות. זאת ועוד, נקבע כי המנוח הוריש כספים ופריטים שונים לגורמים שונים, ואת שארית העיזבון הוריש לעוררת. המנוח הורה לנאמנים על פי הצוואה להשקיע את יתרת הכספים שמקורם במימוש ומכירה של נכסי המקרקעין והמיטלטלין, ברכישת אג"ח ומניות לפי שיקול דעתם, ולהעביר את האג"ח והמניות ואת כל ההשקעות האחרות לעוררת. על פי חוות דעת של עורכי הדין, העוררת אינה יורשת על פי הצוואה שכן המנוח לא נתן לה כספים עבור עצמה, אלא ביקש ליצור קרן קיימת