ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס ערך מוסף שאלות ותשובות

140 2024 מארס 570 ידע למידע

ככלל, ניתן לנכות תשומות בתוך שישה חודשים מיום הוצאת החשבונית. אם רוצים לנכות תשומות לאחר שישה חודשים מיום הוצאת החשבונית, יש להגיש בקשה מנומקת לרשויות מע"מ, והניכוי יהיה כפוף לאישור הבקשה על ידי רשויות מע"מ. הסוגייה השלישית שנתייחס אליה היא דינו של מס תשומות שנוכה על ידי עוסק כאשר בעתיד לא יבוצעו עסקאות חייבות במס ערך מוסף. לחוק קובע כדלהלן: 41 סעיף "אין לנכות מס על תשומות אלא אם הן לשימוש בעסקה החייבת במס." אי לכך, כדי שהתשומות יותרו בניכוי, הן חייבות לשמש בעסקה חייבת. כמובן, חייב להתקיים קשר בין התשומות לעסקה החייבת במס. השאלה שעולה לעתים היא מה דינן של עסקאות אשר בהווה אינן משמשות לעסקה חייבת, אך עשויות לשמש בעסקה כזו בעתיד. לשאלה אין תשובה מפורשת בחקיקה, אולם בתי המשפט דנו בה בשורה ארוכה של פסקי הדין. בתי המשפט קבעו עמדה גמישה, ולפיה מס התשומות, מעצם הגדרתו, צופה פני עתיד, ולכן יש לבדוק בכל מקרה על פי נסיבותיו את סבירות השימוש בתשומות בעסקה עתידית חייבת. אם הסבירות קיימת, ניתן לנכות מס תשומות כבר בעת הוצאתן, מבלי להמתין לקיום העסקה החייבת בפועל. הפסיקה דורשת כי יתקיים סיכוי סביר ולא די בהשערה ספקולטיבית לקיום העסקה העתידית. בית המשפט העליון קבע כי לשם התרתן של תשומות בניכוי, על העוסק להציג אינדיקציות ברורות לכך שהעסקה החייבת תתרחש דנות, חברה להשקעות בע"מ נ' מנהל המכס והבלו, ע"א 125/83 בפועל (ראו, למשל, ע"א נ' מנהל מע"מ). 1992 אי.די.אר איטום ובנייה 891/08 כמו כן, ייתכן מצב ולפיו התשומות הותרו בניכוי ובעתיד יתברר כי העסקאות החייבות לא בוצעו בסופו שלדבר. במקרה זה החוק אינו נותן מענה מפורש לשאלה מה דינן של אותן התשומות. למיטב ידיעתנו, קיימות כמה גישות/ טענות לטיפול בתשומות שנוכו, כדלהלן: . קיימת טענה כי אם מתברר בעתיד שבסופו של דבר לא נעשתה העסקה החייבת במס 1 – על העוסק להחזיר את מס התשומות שניכה. . ואולם, יש הטוענים כי אי קיום עסקה חייבת בעתיד אינו מחייב החזר מס תשומות 2 אם העסקה לא יצאה לפועל, וזאת בתנאי שבעת ניכוי התשומות מולאו התנאים לניכוי מס תשומות בהתאם לדרישות החוק.