ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה פסקי דין

144 2023 דצמבר 567 ידע למידע

"לחזור לאחור", למצב חקיקתי שהיה קיים שבע שנים קודם, ולקבוע את התקרה על פי הסכום שהיה נכון לאותה עת. תוצאה זו בלתי סבירה במיוחד נוכח העובדה שלעיל הפכה 12 ' כי במסגרת תיקון מס לראשונה הוראת השעה להוראת קבע, ואף לא נאמר כי אותה תקרה שנקבעה בתיקון תהא תקפה לשנה אחת בלבד, 12 ' מס או לשנים מסוימות בלבד. אכן, לא ניתן להתעלם מהקושי הקיים בנוסחו של סעיף לחוק ומהיעדר הלימה בינו לבין סעיף 4 , ועם זאת, ועל אף שהמחוקק לא יצר 2 "יצירה מושלמת", הפרשנות המוצעת על ידי המבקש אינה עולה בקנה אחד לא עם תכליתו של החוק ולא עם הגיונו. הגם שחוק הפטור, ותקרות הפטור, עברו גלגולים שונים, ניכר כי חוק הפטור בכללותו משקף תכלית עקבית, ועמדת הרשות והאופן שבו ביצעה את מידוד סכום תקרת הפטור החל ואילך, תואמת אותה. 2008 משנת בהמשך לאמור, נקבע כי פרשנות הרשות עולה בקנה אחד עם הדרישה לבחון את דבר החקיקה כמכלול, והיא אף מתיישבת במידה רבה יותר עם ההיגיון ועם השכל הישר. לפיכך, עת פעלה על פי פרשנותה שלה את חוק הפטור, אין מקום לטענה כי גבתה מס שלא כדין. ניהול תובענה כייצוגית בעילה של השבת סכומי מס שנגבו שלא כדין צריך להיות שמור לאותם מקרים שבהם חרף מצב חוקי ברור, גבתה הרשות את המס, ואין זה המצב בעניין דנן. משעה שפרשנות הרשות היא פרשנות "אפשרית", לא ניתן לומר שהיא גבתה מס שלא כדין, לא כל שכן כאשר פרשנותה

שמא כדעת המבקש - כי החל משנת המס התבצע מידוד שגוי על ידי הרשות, 2008 שכן נדרש היה למדד את תקרת הפטור , קרי 1.1.2001 לסכום כפי שהיה נכון ליום ש"ח. נקבע כי פרשנותו של 6,970 לסך של חוק נעשית על פי המטרה המגשימה אותו, ואת דיני המס יש לפרש לפי כללי הפרשנות התכליתית, מתוך ניסיון לתור אחר כוונת המחוקק. ככל שקיימת יותר מפרשנות לשונית אחת אפשרית, נדרש בית המשפט לאתר את תכלית החוק, ולבחור מבין כל הפרשנויות הלשוניות האפשריות את זו המגשימה את התכלית באופן המיטבי. מן הכלל אל הפרט, נקבע כי קיים קושי לחוק הפטור, המפנה לנקודת 4 בסעיף 1 זמן ספציפית - "יום ו' בטבת תשס"א ( )", שבו עמדה תקרת הפטור 2001 בינואר ש"ח, וזאת בשעה 6,970 על סכום של 2 שהוראת הפטור גופה, הקבועה בסעיף לחוק, מתייחסת לתקרת פטור בסכום נמוך ש"ח. ההוראה 4,200 יותר, דהיינו סך של הראשונה עניינה בתיאום הסכומים, והיא, לכאורה, בעלת אופי טכני-חישובי. ההוראה השנייה לעומת זאת, היא זו המכתיבה את הנורמה המשפטית המהותית, דהיינו את עצם קיומו של הפטור ואת תקרת הפטור. במתח זה שבין שתי ההוראות, ידה של ההוראה המהותית היא על העליונה. ההיסטוריה החקיקתית של חוק הפטור, 2 בכלל, וההקשר החקיקתי של סעיפים בפרט, אינם מתיישבים עם התוצאה 4 ו שמציע המבקש, ולפיה כל "תפקידו" של הוא לקבוע את התקרה לשנת 12 תיקון , ואילו בתום אותה שנה יש למעשה 2007