ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מיסוי מקרקעין פסקי דין

60 2023 אוקטובר 565 ידע למידע

לטובת הציבור, להבדיל מפעילות התורמת בעקיפין לקידום המטרות הקבועות בסעיף. אל מול יתרונותיה "המקומיים" של גישת הוועדה המקומית, ניצבים יתרונות "כלל ארציים" אחרים הנוטים דווקא לטובת גישת המשיבה. מתח זה בין השיקולים משקף את מורכבותה האינהרנטית של הסוגיה על האיזון העדין הטמון בה. נוכח האמור, נקבע כי יש להותיר על כנה את פרשנותו של בית המשפט המחוזי. לשון החוק נוטה בבירור לטובת תוצאה אחת, אשר עולה בעיקרה בקנה אחד אף עם התכלית הסובייקטיבית של ההסדר. עוד צוין כי בית המשפט העליון חזר והתריע בהזדמנויות רבות על כך שהחקיקה הקיימת בתחום של היטל השבחה לוקה בחסרים רבים – ניסוחים לא ברורים וחוסר עדכניות בנוגע להתפתחויות בתחום התכנון והבנייה. דברים אלה נכונים גם במקרה דנן, ובית המשפט הביע תקווה כי הדברים יזכו לתשומת הלב החקיקתית המתאימה. מעבר לקשיים אלה, הפטור מעורר גם שאלות הנוגעות לפן היישומי של דיני היטל ההשבחה. בהתאם לעקרונות הכלליים החלים בתחום זה, החיוב בהיטל השבחה מבוסס על ההבחנה בין מועד היווצרות החיוב בהיטל ההשבחה (אירוע המס) לבין מועד תשלומו (מועד מימוש הזכויות). הבחנה זו מעוגנת בסעיפים (א) לתוספת השלישית. ההבחנה 7 ) ו- 7 ( 4 האמורה מגשימה את "עקרון המימוש" המוכר בדיני המס, והיא נועדה להבטיח שנישומים לא יחויבו לשלם את ההיטל

בעניין נווה שלום). 5138/04 בסעיף" (ע"א ביסודה של גישה זו ניצבת התפיסה כי פעילות למען המטרות המנויות בסעיף ) לתוספת השלישית – וביניהן חינוך, 4 (ב)( 19 מדע, דת, סעד ובריאות – תורמת לקידומו של האינטרס הציבורי הרחב, ובכך מהווה תחליף שקול לחיוב הכספי הכרוך בהיטל. בכך משלים ההסדר את הפטור המקביל למוסדות ציבור מתשלום מס שבח, הניתן לחוק מיסוי מקרקעין. 61 בהתאם לסעיף בהמשך לאמור, נקבע כי הענקת הטבה שיש לה השפעה חיובית גם מחוץ להקשר המקומי אינה זרה לדיני היטל ההשבחה. כפי שצוין בעניין נווה שלום, מטרתו המרכזית של הפטור נסבה על עידוד פעילות ציבורית המופנית לקידומן של אותן מטרות אשר נתפסו על ידי המחוקק ככאלה התורמות לציבור בכללותו. ניתן לומר כי פרשנות המשיבה יוצרת תמריץ כלכלי למוסדות ציבוריים להימנע מפעילות שאינה משמשת למטרות ציבוריות – קרי שימוש עצמי במקרקעין על ידי המוסד שלא למטרות הקבועות בחוק. חלף זאת, הענקת הפטור מתמרצת, מבחינה כלכלית, מכירה של מקרקעין מסוג זה והפניית התמורה לפעילות ציבורית ממשית. כלומר, גובר הסיכוי לכך שמוסדות אלו יפעלו באופן המופנה במישרין להגשמת תכליותיהם החשובות ללא "הסחות" צדדיות. גישה שכזו עולה בקנה אחד עם פסיקות קודמות אשר ) לתוספת 4 (ב)( 19 הדגישו כי עניינו של סעיף השלישית הוא בקידום פעילות ישירה