ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס רכוש וקרן פיצויים פסקי דין

96 2023 אוגוסט 563 ידע למידע

לעמדת המנהל, כלל קבלני כוח אדם, מכל סוג שהוא, למעט יחיד המעסיק עובד ציבורי, הוחרגו בתקנות הוראת השעה מ'מסלול המחזורים' ומ'מסלול הוצאות', והם אינם זכאים לפיצוי במסלולים אלה. המנהל הפנה לירידת מחזורים מתמדת שהייתה למערערת, ללא כל קשר למבצע. בית המשפט פסק: כב' השופטת י' ייטב פסקה כי יש לדחות את הערעור. הפיצוי בגין נזקי פעולות מלחמה מוסדר בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, לחוק 36 ובתקנות שהותקנו מכוחו. סעיף מורה כי ישולמו פיצויים בעד "נזק", אשר בחוק כ"נזק מלחמה, נזק 35 הוגדר בסעיף עקיף ונזק בצורת". תכליתו של מנגנון הפיצוי היא תכלית ביטוחית-סוציאלית, :) 5902/12 כפי שנקבע בפרשת נירים (רע"א "התפיסה הינה שנזקי מלחמה לא צריכים ליפול על כתפיו של הניזוק הספציפי לבדו, אלא 'להתפזר' וליפול על כתפי הציבור כולו. ביסודו של החוק עומד, כאמור, רעיון סוציאלי של ביטוח או ערבות סטטוטוריים של המדינה לנזקים שייגרמו לנכסים עקב פעולות מלחמה או פעולות איבה". עוד נקבע שם כי חרף תכלית ביטוחית סוציאלית זו, נוכח שיקולים שונים, בעיקר שיקולים תקציביים פיסקאליים, לא מצא המחוקק לנכון להעניק פיצוי לכל נזק באשר הוא: "יש לזכור כי תכלית החוק אינה הטלת אחריות מוחלטת על המדינה לפצות בגין כל נזק שקשור בדרך כלשהי לפעולות מלחמה או איבה. ודוק, הרחבת תחולתו של החוק, בדרך של פרשנות מרחיבה שאינה עולה בקנה אחד עם לשונו ותכליתו, עשויה

אשר הותקנו בעקבות מבצע 'צוק איתן'. התביעה נדחתה מהטעם שהמערערת היא 'קבלן כוח אדם' ולפיכך מוחרגת מ'מסלול המחזורים'. בד בבד עם דחיית התביעה דרש המנהל את השבת המקדמה ששולמה ש"ח. המנהל 576,169 למערערת בסך של איפשר למערערת להגיש תביעה נוספת ב'מסלול שכר עבודה', אולם הדיון בתביעה הנוספת הופסק לאחר שהמנהל קבע כי התביעה הוגשה שלא בהתאם לתקנות הוראת השעה, בעיקר מהטעם שלא צורפו לתביעה תצהירי עובדים המעידים על היעדרות מהעבודה. המערערת טענה שאין באפשרותה להגיש את התצהירים מהטעם שלקוחותיה מסרבים לשתף פעולה ולאפשר לעובדים לחתום על טפסים. המערערת הגישה לוועדה ערר על החלטת המנהל, בעיקר בטענה כי אין לראותה כקבלן כוח אדם, מהטעם שהחוק החל עליה הוא חוק עובדים זרים, ולפיכך היא אינה מוחרגת מתחולת 'מסלול המחזורים'. הערר נדחה, ונקבע בין היתר כי העוררת לא עמדה בתנאי של היעדרות עובדיה בגין הנחיית פיקוד העורף, ועל כן די בכך כדי לדחות את תביעתה. הוועדה העירה שמדובר בתוצאה שאינה צודקת שכן אין לעוררת תרופה, אולם לא ניתן לחרוג מלשון התקנות. לטענת המערערת, גם לדברי הוועדה אין ספק שהיא ניזוקה. היא הוכיחה נזק של מעל מיליון ש"ח, אשר אותם הוציאה ושילמה מכיסה בגין משכורות והוצאות לעובדים הזרים. מדובר בנסיבות שאינן הוגנות, והיא לא פוצתה על נזקיה, שלא בצדק.