ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה פסקי דין

40 2023 יוני 561 ידע למידע

שכתב האישום הוגש לאחר שחלף הזמן, קמה לו זכות להימנע מכתב אישום החורג מגבולות הזמנים הקבועים, על הכרוך בכך. המדינה הסבירה את האיחור בחישוב שגוי של התקופות שהביא בחשבון תקופות בלתי רלוונטיות תחת פרק הכופר. בשים לב לכך שעניין הכופר אינו רלוונטי לחלק מהנאשמים, ובשים לב שמדובר בטעות באשמת המדינה ולא מסיבות אובייקטיביות חיצוניות, לא ניתן להתגבר על הפגם שנפל במועד הגשתו ללא הסכמת היועצת המשפטית לממשלה. כתב האישום הוגש לפני למעלה משנה. חרף האמור, תקופה זו של חודשים רבים לא נוצלה על ידי המדינה כדי לפנות, ולו בדיעבד, לקבלת הסכמת היועצת המשפטית לממשלה. יתרה מזו, נקבע כי כתב האישום הוגש ביחס לעבירות מהשנים 2021 בשלהי שנת שהחקירה לגביהן החלה בשנת 2014-2008 2018 . התיק הועבר לתביעה בשנת 2015 (בעניין שאר 2019 ) ובשנת 1 (בעניין הנאשם הנאשמים), ולכן לא נמצא לדחות את הדיון כדי לאפשר למדינה להתגבר בדיעבד של בדיעבד על הפגם שנפל בעצם הגשת כתב האישום בניגוד להוראות החוק ולהנחיות היועץ המשפטי לממשלה. בשל קיומו של הפגם, ולאור חומרתו, משך האיחור בהעמדה לדין (חמישה חודשים לכל הפחות), ועל רקע מועדי ביצוע העבירות , לא ניתן 2015 וחקירה שהחלה בשנת להימנע מביטול כתב האישום. ראשית, מבלי להתעלם מחומרת העבירות, מדובר בעבירות מסים שפגעו בקופת המדינה. "המתלונן" הוא הציבור או המדינה,

זאת ועוד, נקבע כי מלכתחילה, תכליתו של א היא בהקשחת מסגרת הזמנים 57 סעיף בדמות העלאת מסגרות הזמן לרמה נורמטיבית של חקיקה ראשית. כפי שנפסק ‏ בעניין 22983-04-22 )' בתפ"ח (מחוזי חי פלוני, האינטרס הציבורי העומד במרכז א לחסד"פ הוא: "יצירת 57 הוספת סעיף ודאות משפטית ביחס לטיפול גורמי אכיפת החוק וקיצור תקופות טיפול הרשויות הללו בתיקי חקירה פליליים נגד חשודים". א לחוק ברורה וזו 57 וכן: "מטרת סעיף מובעת באורח מפורש בהוראותיו ובדברי ההסבר המלווים אותו: קיצור עינוי הדין שהוא מנת חלקם של חשודים, אשר עניינם מטופל בעצלתיים במשרדי החקירות א לחסד"פ 57 והתביעה הכללית". לסעיף תכלית ברורה. הוא מטיל כאמור חובה על התביעה להאיץ את הטיפול בתיקי חקירה ולקבל החלטות בתוך פרקי זמן סבירים וקשיחים יחסית. כאמור, חובה זו על התביעה מקימה לנאשם זכות כי אם עניינו לא יטופל במסגרת פרקי הזמן הקבועים, הרי לא יוגש עוד כתב אישום בעניינו. נאשם אשר מודע להוראות סעיף א לחסד"פ, סופר את הימים עד שתעבור 57 התקופה הרלוונטית להגשה כתב האישום ואז הוא נושם לרווחה וממשיך בחייו. והנה מאוחר יותר, התיק קם לתחייה באופן הפוגע בציפייתו של הנאשם ולפיה עניינו נזנח באשר המועד האחרון להגשת כתב האישום חלף לו. אמנם, לנוכח ריבוי אפשרויות עצירת פרקי הזמן, הנאשם אינו יכול לסמן בהכרח מועד אחד קשיח, אך ככל שעובר הזמן הציפייה הולכת וגוברת, וכאשר הדברים נבחנים לאחור, ומשהוברר