ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

ביטוח לאומי פסקי דין

92 2023 מאי 560 ידע למידע

בתובענות ייצוגיות המוגשות נגד המל"ל. מדובר בשתי הוראות חוק שלשונן כפשוטה יוצרת התנגשות: האחת, הוראת סעיף ) לחוק בית הדין לעבודה, שלפיה - 5 (א)( 24 לחוק הביטוח הלאומי 391 בשילוב עם סעיף - בית הדין הוא בעל סמכות ייחודית לדון בתביעות נגד המל"ל בקשר לתשלום דמי ) 2 (ב)( 5 ביטוח. השנייה, הוראת סעיף לחוק תובענות ייצוגיות, שלפיה בהתמלא התנאים המפורטים בסעיף, בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד רשות תוגש לבית המשפט המינהלי. בהמשך לאמור נקבע כי ניסיון ליישוב סתירה בין דברי חקיקה שונים ייעשה בשני שלבים עיקריים. בשלב הראשון יש לפרש כל נורמה בפני עצמה ולבחון אם אמנם קיימת סתירה ביניהן, ובשלב השני להכריע איזו נורמה גוברת על רעותה. לפי כללי ברירת הדין, ברירת המחדל היא שהנורמה המאוחרת גוברת על הנורמה המוקדמת. לכלל שלפיו החוק המאוחר גובר על המוקדם ישנו סייג - אם החוק המוקדם הוא חוק ספציפי, ואילו החוק המאוחר הוא חוק כללי ביחס לסוגיה הרלוונטית - החוק הספציפי יגבר על החוק הכללי. נקודת המוצא היא העובדה שבתי הדין לעבודה הוקמו כאכסניה לדיון בהליכים הקשורים לעבודה ולביטחון סוציאלי, מתוך שאיפה לרכז בערכאה אחת סכסוכים הנובעים מאותה מערכת חוקים וכללים, ומתוך תפיסה כי הכרעה בעניינים אלה מצריכה מומחיות משפטית מיוחדת ומסגרת דיונית המבטיחה הליכים מהירים ונגישים. לבית הדין לעבודה ניתנה סמכות שיפוט ייחודית

עילה שמחייב את סילוק בקשת האישור על הסף מחמת מעשה בית דין. לעמדת המשיבים, הבקשה היא עוד ניסיון מני רבים של המל"ל להימנע מבירור בקשת האישור לגופה, וזאת כחלק ממדיניות מכוונת של עיכובים ובקשות שווא. מדובר בהתנהלות מניפולטיבית ובניסיון ל"פורום שופינג" שאינו ראוי כלל, ובפרט לא ראוי מצד רשות ציבורית. בית המשפט פסק: כב' השופטת ע' ברון פסקה כי יש לקבל את הבקשה למתן רשות ערעור, לדון בה כבערעור ולקבלו באופן חלקי, כך שהחלטת בית המשפט המחוזי לעניין הסמכות העניינית תבוטל, והדיון בבקשת האישור יועבר לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. כפועל יוצא מכך, תבוטל גם ההחלטה, ככל שהיא נוגעת לבקשת הסילוק ולטענת ההשתק, וטענות הצדדים בעניין זה יהיו שמורות להם במסגרת הדיון שיתקיים בבית הדין. בית המשפט המחוזי סבר כי ב"תחרות הסמכויות" שבין בית הדין לעבודה ובין בית המשפט המינהלי - ידו של האחרון על העליונה; וזאת משלושה טעמים עיקריים: "אופייה" המינהלי של בקשת האישור, שבירורה מצוי בתחום המומחיות של ביהמ"ש המינהלי, כלליותה ) לחוק תובעניות 1 (ב)( 5 של הוראת סעיף ) שבו נקבעה 2 (ב)( 5 ייצוגיות, לעומת סעיף (א) 24 הוראה ספציפית, והעובדה שסעיף ) לחוק בית הדין לעבודה אינו מנוי בפרט 5 ( לתוספת, ומשכך, לגישת בית המשפט 10 המחוזי אין לבית הדין סמכות עניינית לדון