ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מיסוי מקרקעין פסקי דין

2023 מאי 560 ידע למידע 69

את שווי הרכישה של הדירה בעת חישוב מס השבח, על ידי הפחתת הפחת (שלא נוכה במס הכנסה), משום שבכך ייווצר חסר בניכוי הוצאת הפחת והגדלת השבח באופן שיביא לגביית מס שבח גבוה יותר, שלא יהיה משום מס אמת. ואולם במקרה ההפוך, כאשר נישום כלל לא שילם מס על הכנסה, אם בשל כך שההכנסה מדמי השכירות לא דווחה ולא שולם מס בגינה כפי ואם בשל כך שההכנסה PIV שקרה בעניין פטורה ממס כבעניין דנן, יש לקבוע כי באי- תשלום מס על הכנסת דמי השכירות, מכל סיבה שהיא כאמור - מגולמת הפחתה של כל הוצאה שוטפת וכן של פחת שניתן היה לנכות במס הכנסה. סיכומו של דבר הוא כי יש לדחות את הערר ולהותיר על כנה את החלטת המנהל בהשגה, ולקבוע כי בחישוב מס השבח במכירת דירת המגורים של העוררת, יש לנכות משווי הרכישה של הדירה את מלוא סכום הפחת הניתן לניכוי בגינה. נוסף על כך, יש לחייב את העוררת בהוצאות המנהל ובשכר טרחת עורך דין ש"ח. 20,000 בסך כולל של

ברירת המחדל היא לראות PIV להלכת בעוררת ובבעלה המנוח מי שניכו את מלוא הסכומים הניתנים לניכוי כפחת מהכנסתם מדמי השכירות. על כן, יש להפחית את מלוא סכומי הפחת משווי הרכישה בעת חישוב מס השבח בגין מכירת הדירה. במקרה דנן, המנהל מצא כי שווי הרכישה וסכום השבח שהוצהרו – אינם נכונים, משום שלא נוכה הפחת משווי הרכישה. אין כל חריגה מסמכות בקביעתו זו. כאשר מדובר במי שהכנסתו פטורה, וממילא לא שילם כל מס על אותה הכנסה, הפטור שקיבל על ההכנסה מיצה את מלוא הניכויים מאותה הכנסה. אי-תשלום מס כלל, דהיינו: פטור ממס, משמעו מיצוי האפשרות של השימוש בפחת בקשר לדמי השכירות מדירת המגורים. במישור מיסוי מקרקעין – אם נישום שילם מס על הכנסתו החייבת מדמי השכירות, והוכיח כי לא ניכה פחת על הדירה אף כי היה זכאי לכך – הרי משמעות הדבר היא כי לא הפחית את שווי הרכישה של הדירה על פני השנים. זאת אומרת, ששווי הרכישה של הדירה נותר כמות שהיה במקור, ללא שנעשתה בו הפחתה. לכן, מבחינה כלכלית אין זה נכון וראוי להקטין לאותו נישום

סוף דבר לסיכום, הערר נדחה.