ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה שאלות ותשובות

108 2023 מאי 560 ידע למידע

על קיזוז הפסד כאמור. יתרה מכך, המס הישראלי מחושב על ההכנסה החייבת של נישום, דהיינו לאחר קיזוז ההפסדים הנדרשים כדין, ורק לאחר חישובו של המס הישראלי, מזוכים ממנו מסי החוץ. במקרה בו ניתן , לפיה " 28/2016 רשות המסים הביעה את עמדתה במסגרת עמדה מספר לקזז הפסדים ברי קיזוז כנגד הכנסה של תושב ישראל, יש לקזז את ההפסדים כאמור ולא ניתן לדחות אותם לשנים העוקבות, למעט אותם מקרים חריגים שמאפשרת הפקודה במפורש, גם אם קיזוז כאמור ימנע ניצול הטבה אחרת, כדוגמת זיכוי ממסי חוץ. קרי, כאשר קיים הפסד בר קיזוז בישראל והכנסה חייבת מחו"ל, כללי קיזוז ההפסדים ." בפקודה מחייבים קיזוז קודם לכללי הזיכויים והנה, בפסק דין שניתן בבבית המשפט המחוזי כמה חודשים לאחר פרסום העמדה בעניין ) נשללה בדיוק אותה טענה של המערערת לדחות קיזוז 48642-02-14 אמות השקעות (ע"מ הפסד שוטף כדי ליהנות מזיכוי עקיף מדיווידנד שחולק מחברה קנדית. ועדיין, בנסיבות הרלוונטיות, כאשר ההפסד מהותי ביחס לדיווידנד שחולק, יש לשקול בחירה במנגנון הזיכוי הישיר, כך שאם נוצר עודף זיכוי מסי חוץ לאחר קיזוז ההפסד – הוא כן יועבר לשנים הבאות. כמו כן, במקרים מסוימים יש לשקול לדחות את חלוקת הדיווידנד לשנה העוקבת ליצירת ההפסד השוטף, כך שבעת חלוקת הדיווידנד לא יהיה ניתן לקזז את ההפסד העסקי המועבר (שכן הפסד כזה יכול להיות מקוזז רק כנגד רווח עסקי או רווח הון בעסק) ויהיה ניתן לנצל את מלוא המסים הזרים ששולמו. לעניין השאלה השנייה הנוגעת לאפשרות הקטנת המס החל על בעלי המניות מחלוקת דיווידנד מהחברה האם הישראלית, הרי אין הוראה בפקודה המאפשרת הפחתת מס כאמור, שכן המסים הזרים המזוכים מהמסים החלים על החברה הישראלית באים בחשבון רק ברמת החברה הישראלית, וכל עודף שנוצר, אם נוצר, אינו מיוחס לבעל המניות ולא מתאפשר ניצולו במסגרת חישוב המס של בעל המניות. אמנם קיימת הוראה המזכה בעל מניות במס אשר נוכה במקור לחברה מחלקת הדיווידנד לפקודה, אולם מצב זה מתייחס למס 163 מדיווידנד שהיא עצמה קיבלה בתורה - סעיף ישראלי שנוכה לחברה זרה אשר לאחר מכן מחלקת את רווחיה לבעלי מניותיה הישראליים, והמקרה בענייננו אינו עונה על אותם קריטריונים.