ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה פסקי דין

2023 אפריל 559 ידע למידע 71

אשר הסבה התובענה הייצוגית לקבוצה המיוצגת, בהנחה שמרבית הנישומים לא היו פועלים בדרך של תביעה או פנייה אישית לרשות, ובנסיבות שבהן הרשות הודיעה על הפסקת הגבייה, ברי אפוא כי הוסבה לקבוצה ולציבור בכללותו תועלת. יש לזכור שההליך לא התברר והרשות לא נדרשה להציג נתונים מדויקים ולתמוך אותם בתצהיר, כך שהסכומים שבהם נקבו שני הצדדים הם בגדר הערכות גרידא. יתר על כן, בנסיבות שבהן שינתה הרשות את התנהלותה ובכך חדלה מהגבייה שלא כדין, קיים קושי מובנה לקבוע את מידת התועלת הכספית הממשית לציבור. על אחת כמה וכמה שקיים קושי כאמור, במקום שמדובר בשינוי התנהלות שלא בדרך הפסקת הגבייה, אלא באופן ביצוע הגבייה. ואכן, במקרה דנן, לא נטען כי העיצומים הכספיים לא הוטלו כדין, אלא כי נפל פגם בדרך גבייתם, דהיינו בקיזוז העיצום הכספי כנגד יתרת הזכות העומדת לנישום. עם זאת, בסופו של דבר, פועלו של הקיזוז אינו בעצם גביית העיצום הכספי, אלא, הלכה למעשה, בהקדמת גבייתו בדרך של קיזוז, ובשים לב לכך יש לאמוד את התועלת שהביאה פניית המבקש לחברי הקבוצה. נוסף על כך, יש להביא בחשבון כי מדובר בכספים המשולמים מהקופה הציבורית, שיקול המטה בדרך כלל את הכף אל עבר פסיקת גמול ושכר טרחה באופן מתון יותר. כאשר עסקינן בתובענה ייצוגית המוגשת נגד רשות, הגמול לתובעים המייצגים ושכר טרחת באי הכוח משולמים מכספי ציבור, דהיינו על חשבון נישומים שאת האינטרסים שלהם ביקשו המבקשים

בקשת האישור, ותוך שהודגש, בין היתר, כי המשיבה לא יידעה את הציבור או את המבקש שם אודות החדילה מהגבייה. וכך נאמר: "במועד הגשת הבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית... לא יכול היה המבקש לדעת כי המשיבה אכן ייתרה את הצורך בהגשת תובענה ייצוגית; וזאת, בשל התנהלותה של המשיבה, כמבואר לעיל. למעשה, בנקודת הזמן האמורה, טענות המבקש נחזו לכאורה להיות ראויות להידון בדרך של תובענה ייצוגית ואף צפויה הייתה תועלת רבה מניהול התובענה בדרך זו, שכן אין חולק כי מדובר בגבייה שלא כדין על- ידי המשיבה, ולא הייתה כל אינדיקציה לחדילה ממנה". יתרה מזו נקבע כי בכל הנוגע לעלויות ולסיכונים אשר נטלו על עצמם המבקש ובא כוחו בהכנת הבקשה, הרי ניכר כי אלה אינם מהגבוהים. זאת, מאחר שאין עסקינן בסוגיה מורכבת באופן יחסי ומכיוון שעסקינן בשאלה משפטית אשר לא דרשה הנחת תשתית עובדתית נרחבת. כמו כן, לא הוכחה מצד המבקש ובא כוחו טרחה יוצאת דופן, וממילא עקב הודעת הרשות בדבר השינוי בהתנהלותה, המשאבים שנדרשו לעניין היו מצומצמים, וזאת להבדיל ממצב שבו הייתה בקשת האישור מתבררת לגופה. מבחינת שיקולי הכוונה ציבורית, עצם הפנייה המוקדמת טרם נקיטת ההליך הייצוגי תרמה לשינוי התנהגות מצד הרשות. יש לתת את הדעת אף על מספרן הלא מבוטל של פניות המבקש אל הרשות, שהתפרשו על פני תקופה. אשר לשיקולי התפוקה, הם השיקולים הנוגעים לתועלת