ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה מאמרים

44 2023 אפריל 559 ידע למידע

לעומת זאת: נשתמש באותה דוגמה, אך הפעם החברה מחזיקה את הפיקדון האמור בחשבון בנק בחו"ל. במקרה כזה ההפסד שנוצר בשנה השנייה – בהיותו הפסד פסיבי – היה ניתן להעברה לשנה העוקבת ובה היה מקוזז כנגד הפרשי השער שנצמחו בשנה השלישית. הנה כי כן, בחסות החוק, משנה פקודת מס הכנסה את הניטרליות בהתייחסות המיסויית להחזקת פיקדון מט"ח בין ישראל לחו"ל ומעדיפה בבירור החזקת פקדונות מט"ח בחו"ל. עיוות נוסף באותו הקשר של קיזוז הפסדים נובע מהתייחסות הפקודה להכנסות פסיביות בכלל, ולשם המחשה סיפור פשוט: לפני שנה לקח ראובן הלוואה בריבי ת בגובה הפריים, אשר עמדה על שנתי, ואת הסכום נתן כהלוואה 60.1% בריבית לשמעון שהוא תושב ישראל, בגובה . המרווח מהווה בידי ראובן הכנסה 00.2% מריבית החייבת במס. ואולם, איתרע מזלו של ראובן, והאירועים הכלכליים בשנה החולפת הובילו במהירות רבה לעליית 75.5% ריבית הפריים, אשר עומדת כיום על לשנה. עתה, מגלמת ההלוואה הפסד בידי . למרבה 75.3% ראובן, בשיעור שנתי של הצער, הפסד זה, לפי הוראות פקודת מס הכנסה, יורד לטמיון, שכן מדובר בהפסד שנצמח בישראל ואף אינו ניתן להעברה לשנים הבאות. לעומתו, לוי לקח הלוואה דומה ואותה נתן ליהודה, שהוא תושב חוץ, כשבמועד

עכשיו הזמן - כי מחר עשוי להיות מאוחר מדי, כפי שלימדה אותנו ההיסטוריה המיסויית במקרים דומים. VS. הפסדים שמקורם בישראל הפסדים שמקורם בחו"ל אחד העיוותים הקשים בפקודת מס הכנסה שהוא אקטואלי במיוחד בימים אלה, נוגע לתוצאות המיסוי של הפרשי שער בידי נישום שאינו פטור ממס לגביהם (חברות ויחידים אשר חייבים בניהול ספרי חשבונות). כידוע, שיטת הדיווח הקבועה בפקודת מס הכנסה לגבי הפרשי שער ג' היא לפי 8 המטבע בהתאם להוראת סעיף בסיס צבירה, כלומר - בתום השנה מדווחות ההכנסות מהפרשי שער חליפין גם אם לא התקבלו בפועל, למשל כי הפקדון עדיין לא נפרע ו/או טרם הומר לש"ח. כדי להמחיש זאת ניקח למשל מצב שבו חברה מחזיקה פיקדון מט"ח בבנק ישראלי. , 10% בשנה הראשונה שער החליפין עולה ב- בשנה השנייה יורד שער המטבע וחוזר לרמתו המקורית, ובשנה השלישית שב . במצב זה, 10% שער המטבע ועולה ב- החברה תידרש לדווח על הכנסה מהפרשי שער בשנה הראשונה, בשנה השנייה נוצר לה הפסד מהפרשי השער, ואילו בשנה השלישית יש לחברה שוב הכנסה מהפרשי שער. הבעיה נעוצה בשנה שבה נוצר ההפסד – ככל שפעילות המט"ח אינה שלובה בפעילות העסקית של החברה, הרי מדובר בהפסד מהכנסה פסיבית, וככזה – הוא ירד לטמיון ולא יהיה ניתן לקיזוז בהתאם להוראות הפקודה.